מאיר צבי גרוזמן (מרצה)
 |
ערך מחפש מקורות | |
| ערך מחפש מקורות | |
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
 | |
| לידה |
12 בספטמבר 1935 (בן 90) ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
| מנחה לדוקטורט |
דניאל שפרבר |
  | |
הרב ד"ר מאיר צבי גרוזמן (נולד בי"ד באלול תרצ"ה, 12 בספטמבר 1935) הוא מרצה באוניברסיטת בר-אילן, סופר ואיש חינוך. גרוזמן היה בעברו מרצה באוניברסיטת בר-אילן, מורה במדרשיית נעם פרדס חנה, ומראשוני המרצים בתנועות התשובה בישראל. הוציא לאור מספר ספרים העוסקים בהגות ובמחשבת ישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאיר צבי נולד בירושלים לחיים ולחיה שרה (חייקה), שעלו כחצי שנה קודם לכן מאוקראינה. למד בתלמוד תורה יבנה, ולאחר מכן בישיבת תפארת צבי, משם המשיך עם כל כיתתו לישיבת חברון, נסמך לרבנות מראשי הישיבה, הרב יחזקאל סרנא והרב משה חברוני.
בספטמבר 1957 שימש כר"מ בישיבה התיכונית-מקצועית "תורה ומלאכה" בכפר צבי סיטרין שבחוף הכרמל, ושנה לאחר מכן נתמנה כמנהל חינוכי של מוסד זה. בו זמנית עשה שירות צבאי מקוצר במסגרת הרבנות הצבאית, והועבר לסגל המילואים שלה. בהמשך סופח ליחידת המרצים של הרבנות הצבאית, ועד לשחרורו הסופי צבר מאות הופעות שבהן הרצה ולימד תרבות יהודית, לרוב בפני יחידות צה"ל.
ב-1965 עבר לתל אביב ולימד בבתי ספר תיכוניים שונים. לאחר שנה יצא עם רעייתו בשליחות חינוכית מטעם הסוכנות היהודית לניו יורק לשלוש שנים, שם לימד בבית הספר התיכון ישיבה דפלטבוש, התמחה בתלמוד ובפרשנות המקרא וקיבל תואר MRE לאחר שכתב עבודת מחקר על רבי יוסף בכור שור, בהדרכתו של פרופ' משה צוקר.
עם שובו ארצה המשיך את לימודיו לקראת התואר השני באוניברסיטת בר-אילן, וכתב עבודת מחקר על "תולדותיהן של הלכות סוכה" בהדרכתו של פרופ' יצחק דב גילת. כחלק מלימודיו לקראת התואר השלישי כתב עבודת מחקר על "תולדותיהן של הלכות נדה המתייחסות לימי טוהר", בהדרכתו של פרופ' דניאל שפרבר.
ב-1969 נתקבל כמרצה באוניברסיטת בר-אילן במחלקה לתלמוד ובמרכז ללימודי יסוד, ובעבודה זו שימש במשך 45 שנה עד שפרש לגמלאות, ואף לאחר מכן. בין השנים 1977–1979 שימש כראש המגמה לתושב"ע במחלקה לתלמוד, ובמקביל עד ל-1991 שימש כמרצה גם במדרשה לבנות של האוניברסיטה.
בין השנים 1980–1991 שימש כמרצה ליהדות בבית הספר לפיקוד ולמטה (פו"ם) של צה"ל. באותן שנים לימד גם במכללת אורות ישראל קורסים ביהדות לקראת התואר הראשון. כמו כן, היה מרצה קבוע בקורסים שקוימו לרבנים צבאיים, ובהשתלמויות לעובדי הוראה וחינוך. בשנת 1988, בהיותו בשבתון בלונדון, לימד ב־Jews College ובשובו ארצה נתמנה כראש בית הספר ללימודי יסוד עד שנת 1992. עם פרישתו לגמלאות עבר לעסוק בהוראת התלמוד ונספחיו במכללת אורות ישראל. לימד תנ"ך במדרשיית נעם משנת 1965 ועד ל-1998. היה מרצה קבוע בסמינריונים לתודעה יהודית של 'אל המקורות', 'ערכים', 'אפיקים', 'אז נדברו', 'אל-עמי' ועוד.
משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרוזמן היה צאצא מצד אביו של רבי ישעיהו הורביץ בעל השל"ה ורבי יחזקאל לנדא בעל "הנודע ביהודה". נשוי לשפרה ואב לארבעה ילדים.
פעילות פנים אוניברסיטאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חברות בוועדות אוניברסיטאיות שונות: ועדת הסטטוס, הוועדה להווי דת, הוועדה לבחינת לימודי חוץ, הוועדה לשלוחות האוניברסיטה, הוועדה לחקר החינוך הדתי, ועדת הייעוץ ללימודי יסוד, הוועדה לבחירת רב הקמפוס, הוועדה להוצאה לאור של הדף לפרשת שבוע, ועדת הקבלה למחלקה לפילוסופיה, ועדת הקבלה למגורים במעונות, ועדת השירות הפסיכולוגי לסטודנט, ועדת ההוראה של המחלקה לתלמוד, ועדה מקצועית להעלאת דרגה, ועדה מטעם הדיקן לזהות יהודית, ועדה פנימית לשפיטת עבודות גמר מדעיות לקראת קבלת תואר, השתתפות בעריכת הספר "מפירות האילן" ב-1988.
- השתתפות בכנסים מדעיים של המחלקה לתלמוד, של בית הספר לחינוך ושל בית הספר לעבודה סוציאלית.
פעילות אקדמאית חוץ אוניברסיטאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חבר בוועדות ממשלתיות מטעם משרד החינוך והתרבות. האחרונה – בשנים 1996–1997 לתכנון מחודש של תוכנית הוראת התורה שבע"פ לכל מסגרות החינוך במדינה. חבר בוועדה מטעם עיריית ת"א להענקת פרס הרב קוק לספרות תורנית מחקרית.
- הופעות בכנסים, בסמינרים ובימי עיון מטעם מוסדות, ארגונים ואגודות שעניינם תרבות, מדע, הלכה, חינוך, ביבליוגרפיה, דת, תפילה, ציונות ועוד.
- חבר במערכות כתבי עת ופרסומים: ניב המדרשיה, שדה חמד ופרויקט התורה שבעל פה.
- הופעות קבועות ברדיו: ב"קול ישראל" פינה קבועה לענייני הלכה, וב"קול חי" פינה קבועה למושגים יהודיים.
חסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד במשפחה מחסידי הוסיאטין, והיא מחסידיהם של אדמו"רי הוסיאטין, רבי ישראל, רבי יעקב ורבי יצחק. לאחר פטירתו של האחרון בשושלת הוסיאטין, רבי יצחק - היה לחסידם של אדמו"רי חסידות סדיגורה לדורותיהם, רבי מרדכי שלום יוסף, רבי אברהם יעקב ורבי יצחק יהושע העשיל פרידמן. כחסיד הוסיאטין וסדיגורה מבית רוז'ין, פרסם מאמרים, סיפורים וספרים אחדים על השושלות ודמויותיהן.
הקדשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 1985–2010 ניהל יחד עם ידידו הרב דב שחור את בית הכנסת "עטרת מרדכי" (הורונצ'יק) בתל אביב. ב-2010 בהגיעו לפתח תקווה נתמנה עם אנשים נוספים על הקדש בית הכנסת זכר חיים בעיר. בנוסף לכך הקים בתרומתו את בית הכנסת בית מאיר בביתר עילית.
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאמרי מחקר עיון וסיפורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב ד"ר גרוזמן פרסם החל מסיון תשכ"ט (1969) עשרות רבות של מאמרי מחקר ומאמרי עיון בספרות התלמוד ובתנ"ך. המאמרים מוסבים על הלכות, תופעות לשוניות, מנהגים, אירועים, אגדה, תפילה ועוד. מקום מיוחד תופס הסיפור החסידי במאמריו, אולם אלה, בניגוד למאמרי מחקר ועיון, פורסמו רק בקבצים חסידיים היוצאים לאור במגזרים אלה.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על חטא ותשובה – 50 שיחות על נושאי חטא ותשובה
- על המועדים – 50 שיחות על חגי ישראל
- על פרשת השבוע – שיחות עיון בפרשיות השבוע (2 כרכים)
- מאיר אבות – 50 שיחות על פרקי אבות
- קרא שמיטה – 50 שיחות בנושא שנת השמיטה
- שיח מאיר – מאמרי עיון קצרים על הגדה של פסח
- הגדת הוסיאטין – מתורתם של אדמור"י בית הוסיאטין על הגדה של פסח
- מפנקסו של מרצה – עשרות סיפורים ומאורעות שהתרחשו במסגרת עבודתו כמרצה
- אמרו צדיק – סיפורי מופת של אדמור"י בית הוסיאטין
- כחותם על ליבי – על האדמו"ר ר' אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה
- ראיתי צדיק – אלבום בית אדמור"י הוסיאטין – מלווה במאמרים, עובדות וצילומים
- תולדות יעקב – תולדותיהם של רבי יעקב פרידמן האדמו"ר השלישי לבית הוסיאטין ובנו רבי יצחק פרידמן מהוסיאטין האדמו"ר הרביעי
- הייתי תלמיד בישיבת חברון – זכרונות מתקופת לימודו בישיבת חברון בין השנים תשי"ב - תשי"ח
- שפרה - תולדותיה ומעשיה של שפרה גרוזמן
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרצאות מוקלטות מאתר קול הלשון
- הרצאות לצפייה באתר בינינו
מאיר צבי בן חיים גרוזמן (1935-), דף שער בספרייה הלאומית
| בקרת זהויות |
|
|---|