ביתר עילית

ביתר עילית
סמל ביתר עילית
מבט על העיר
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה מאיר רובינשטיין
גובה ממוצע[1] ‎703 מטר
תאריך ייסוד 1988
סוג יישוב עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 67,371 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 28
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.9% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.10 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 14,243 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 6
תחום שיפוט[4] 4,730 דונם
    - דירוג ארצי[2] 194
31°41′47″N 35°06′52″E / 31.6964008449938°N 35.1143629534829°E / 31.6964008449938; 35.1143629534829
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
1 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 246
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3818
    - דירוג ארצי[2] 178
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 19.3%
גילאי 5 - 9 17.3%
גילאי 10 - 14 15.4%
גילאי 15 - 19 10.8%
גילאי 20 - 29 14.3%
גילאי 30 - 44 14.3%
גילאי 45 - 59 6.7%
גילאי 60 - 64 0.8%
גילאי 65 ומעלה 1.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 95
–  יסודיים 51
–  על-יסודיים 47
תלמידים 21,649
 –  יסודי 16,200
 –  על-יסודי 5,449
מספר כיתות 874
ממוצע תלמידים לכיתה 25.6
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל ביתר עילית נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.betar-illit.muni.il
ביתר הקדומה - ח'רבת אליהוד בכפר בתיר
בתי ביתר עילית
צידה של ביתר הסמוך ליישוב הערבי נחאלין הנראה מימין. ברקע קו גובה של קו פרשת המים.
כיכר על שם הרב אברהם רביץ
פארק שבעת המינים בעיר עם מתקני אומגה לגלישה זוויתית

בֵּיתָר עִילִּית היא התנחלות ועיר חרדית כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים וצפונית לגוש עציון, על גבול הקו הירוק. היא הוכרזה כעיר בשנת 2001. העיר קרויה על שם העיר הקדומה ביתר וממוקמת באזור בו שכנה בימי בית שני ביתר הקדומה, שמלאה תפקיד חשוב במרד בר-כוכבא. ביתר הקדומה מזוהה עם ח'רבת אליהוד שבתחומי הכפר הפלסטיני בתיר הסמוך לביתר עילית.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביתר עילית שוכנת בשולי גוש עציון, בסמיכות לעמק האלה, מזרחית לצור הדסה. ביתר מוקפת בכפרים פלסטיניים משלושה כוונים: חוסאן בצפון, ואדי פוכין במערב ונחאלין במזרח. ביתר שוכנת בטווח הגבהים של 620 עד 800 מטרים מעל פני הים.

העיר גובלת באזור הררי המאופיין בחורש ים תיכוני ויערות אורנים נטועים. בחלקה המערבי של העיר נמצא עמק רחב ופורה המכונה ואדי פוכין. האזור משמש כאזור גידול לגידולי שדה וירקות הודות לשפע המים באזור.

מצפון לעיר נמצא עמק פורה נוסף "נחל ביתר" המכונה "עמק המעיינות". בעמק יותר מעשרה מעיינות שופעים, שומרות חקלאיות ושרידי חקלאות שלחין. מערבית לביתר עילית סמוך לצור הדסה ממוקמת "שמורת סנסן", הנטועה בעיקר ביערות אורנים יחד עם חורש ים-תיכוני.

האזור בחלקו נחשב כאזור פורה במיוחד המתאים לגידולי שלחין, כאשר בגיאיות ובערוצי הנחלים ניתן לגדל גם גידולים נוספים הודות לטיב הקרקע, בסביבות העיר פרוסים מעיינות רבים אשר חלקם שופעים במשך כול ימות השנה ומיעוטם שופעים רק בחורפים גשומים, כמה מהם מנוצלים להשקיה טבעית של השדות והכרמים בעזרת מערכות של תעלות. חלק נרחב מהערוצים הסובבים את העיר מכילים שומרות עתיקות, טרסות חקלאיות, המיועדות לגידולי שלחין. בסביבות העיר ניתן למצוא חוות חקלאיות לגידול גפנים, זיתים, ואף דובדבנים ונקטרינות הגדלים באזור היישוב ראש צורים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר ביתר עילית התפתחה מהתנחלות קטנה בשם הדר בית"ר שהוקמה ביוזמתו של ג'ו (יוסף) רוזנברג, עולה מדרום אפריקה וטייס מתנדב בחיל האוויר הישראלי במלחמת העצמאות. הוא תכנן את היישוב כפרוור עירוני והציג אותו לפני גורמים ממשלתיים בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20, וקבל את אישורה של ממשלת ישראל, שהחליטה ב-1980 כי היישוב שתוכנן כפרבר עירוני של ירושלים, יוקם בידי היזם.[6]

לפי דרישת הרשויות, שרצו לייצר אחיזה ממשית בקרקע, הקים רוזנברג את הדר בית"ר שהיווה מוקד קטן ומוקדם במקום, ואוכלס על ידי קבוצה קטנה של משפחות דתיות לאומיות של בוגרי ישיבת מרכז הרב ומכון מאיר. המוקד המוקדם עלה לקרקע בל"ג בעומר ה'תשמ"ה (קיץ 1985), תאריך המזוהה עם יום הפסקת פטירת תלמידי רבי עקיבא, שבהתחלה תמך במרד בר כוכבא שבירתו הייתה בסמוך. כשהחליט משרד השיכון לייעד את העיר ביתר לאוכלוסייה חרדית, הועבר יישוב הדר בית"ר לרכס C (גבעה ג'), אותו הבטיחו הרשויות להקצות לרוזנברג. רוזנברג נפטר בפתאומיות ב-1987.[6]

במקביל החל משרד השיכון במגעים עם יזמים שיוכלו לארגן רישום רחב היקף לרכישת דירות וליישוב מסיבי של המקום. ב-1984 נוהלו מגעים עם חברת כוכב השומרון שבנתה את "עמנואל" בשומרון, אך עם הסתבכותה של החברה בעמנואל נותקו המגעים.[6]

בשנת 1987, בעקבות סדרת פגישות עם אגודת "משכנות ירושלים" שמטרתה הייתה לתת פתרונות למצוקת הדיור של האוכלוסייה החרדית ובהם הובן כי נחוץ להם פתרון קהילתי, הוסכם כי משרד השיכון יבנה את העיר בעצמו והיא תיועד לאוכלוסייה חרדית. הקמת יישוב לציבור חרדי היווה תקדים ומימשה הלימה חלקית בין מערכות של אינטרסים שונים: הממשלה הייתה מעוניינת לבנות יישוב חדש בשטחים, והחרדים ביקשו פתרונות למצוקת הדיור. פרויקט הבניה היה של משרד השיכון המבוצע על ידי חברת אשדר ואכלוס המבנים בו נעשה על ידי חברת משכנות ירושלים[6]

ביתר עילית היא העיר הראשונה בישראל שהוקמה באופן ייעודי עבור אוכלוסייה חרדית.

היישוב נוסד ב-1988 וקיבל מעמד מוניציפלי ב-1990.

ועדת אכלוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 2008 פעלה בביתר ועדת אכלוס שתפקידה היה למנוע מתושבים לא מתאימים לצביון החרדי של העיר להתגורר בה. לוועדה לא היה תוקף חוקי וכוחה נבע מסמכות הרבנים שעמדו מאחוריה, שאסרו מכירת דירות למשפחות שלא עברו את אישור הוועדה. הוועדה פעלה בהנחייתם ובהשראתם של רבני העיר וביה"ד של העיר בראשות הרב אורדנטליך, הרב ברוורמן והרב תופיק אביעזרי.

לאחר תלונות רבות שהגיעו למשרד השיכון פרסם המשרד הנחיה רשמית[7] כי ועדה זו אינה חוקית, אך פרסום זה לא מנע ממנה את המשך פעילותה.

מכיוון שחלק גדול מן המשפחות שכניסתן נמנעה על ידי הוועדה היו מעדות המזרח, הופעל לחץ על ידי ש"ס במהלך הבחירות של סוף שנת 2007 לסגור את הוועדה, זאת למרות טענות הוועדה ששיקוליה הם ענייניים ומתמקדים רק במידת הדתיות של המועמד. כדי לקבל את תמיכת ש"ס הסכימה המפלגה שזוהתה עם מאיר רובינשטיין (שנבחר לראשות העיר בסופו של דבר), ליזום צעדים שיביאו לשינוי הרכבה של ועדת האכלוס כדי למנוע תלונות על אפליה. לאחר הבחירות בתחילת ינואר 2008, ולאחר לחצים פוליטיים ובקשות לשינוי מבני הודיעה הוועדה על סגירתה.[8]

כוכבי יופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר זכתב במשך 21 שנה רצופות בחמישה כוכבי יופי.[9]

ארכאולוגיה והיסטוריה קדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביתר הקדומה הייתה מעוזם האחרון של לוחמי מרד בר כוכבא ושל שמעון בר כוכבא עצמו. אתר העיר הקדומה נמצא היום בסמוך לכפר הערבי בתיר, בחורבה גדולה ומבוצרת הקרויה "ח'רבת אליהוד" (חורבת היהודים), אשר מוקפת במערכת מצור רומית.

בסביבות העיר נמצאו ממצאים ארכאולוגיים רבים ביניהם גתות, חרסים, בורות מים, שרידי מבנים, טרסות עתיקות, נקבות חצובות, תעלות שלחין, ולמעלה מארבע מחנות צבא רומאיים ומגדלי שמירה המתוארכים לימי מרד בר-כוכבא. בנוסף התגלו בדרום-מערב העיר כשתי מצודות המתוארכות לתקופה הישראלית. באחת מהן, המכונה "חירבת אל-עיר", השתמרו קירות עד לגובה של מטר וחצי ושערי הכניסה והיציאה. קיימת סברה כי שמו של הכפר הערבי השכן נחאלין משמר את שמו של היישוב המקראי "נחלם". הכפר חוסאן מזוהה עם היישוב המקראי חושה, שהיה גם אחד מארבעת כפרי הבת המבוצרים של העיר ביתר.

לקראת הרחבת העיר, נעשו ב-1998 חפירות הצלה בגבעה המערבית של העיר. במהלך החפירות התגלתה שורה של מגדלי שדה, בשטח של כ-30 דונם, המתוארכות לתקופת הברזל II, ולהתקופה הרומית בארץ ישראל. בצמוד לחלק מהמגדלים נחשפו גם מתקנים חקלאיים, ובעיקר גתות.[10] בחפירה שערך קמ"ט ארכאולוגיה של המנהל האזרחי בשנת 2016, נחשף בשלמותו כפר עות'מאני מהמאה ה-18, שננטש באופן פתאומי.[11]

שכונות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר ביתר בנויה על שלוש גבעות:

גבעה א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעה א' (A) היא הגבעה הראשונה והמזרחית של העיר. היא מחולקת לשכונות המכונים על שם ארבעת המינים. בצפון הגבעה שכונת האתרוג (A1), השכונה הראשונה בעיר. בשכונה זו נמצא בניין העירייה ובתי הדין העירוניים. בשכונה פארק "גן השלושה".

דרומית לשכונת האתרוג נמצאת שכונת הדקל (A2). בשכונה פארק "חזון יוסף".

דרומית לשכונת הדקל נמצאת שכונת ההדס (A3). השכונה אוכלסה בשנת 1999. במרכז השכונה נמצא פארק הירשפלד.

גבעה ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעה ב' (B) היא הגבעה המרכזית של העיר. החלה להתאכלס בסביבות שנת 2000. בצפון הגבעה נמצאת שכונת הגפן (B1), שבה המרכזים המסחריים לב ביתר, סנטר גרדן, כיכר העיר, שמחת משה, וגאולה סנטר. מספר אולמות אירועים ופארק שבעת המינים. בשכונה נמצאת תחנת משטרה, כיבוי והצלה ומד"א אזוריות.

דרומית לשכונת הגפן נמצאת שכונת התמר (B2), שבה מרכז מסחרי חיים זקן ופארק השבטים.

גבעה ג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעה ג' (C) היא הגבעה המערבית והחדשה של העיר. השכונה אוכלסה החל משנת 2019.[12]

בתחילת אוגוסט 2017 נכח ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס הנחת אבן הפינה לגבעה.[13]

הדר בית"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הדר בית"ר

הדר בית"ר היא התיישבות הנמצאת בשטח תוכנית תב"ע של עיריית ביתר, וממוקמת בין גבעה C לצור הדסה. היישוב הוקם לפני קום העיר ביתר עלית ב-ל"ג בעומר בשנת תשמ"ה - 1985 כחלק מגרעין מוקדם שעלה לקרקע המתוכננת להקמת היישוב, עוד טרם משרד השיכון שינה את ייעודו לבניה למגזר חרדי, וכחלק מתכנון להקמת יישוב פרוורי. היישוב מבוסס בעיקר על מבנים יבילים, ביניהם מבנים אשר הועברו במהלך השנים בהתאם לפרויקטים שנבנו בעיר. חלק מהתושבים עזבו בשנת-2015 את היישוב על מנת להכשיר את הקרקע לבניית פרויקטים למגורים בגבעה C.

אזור תעשייה ערבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצפון מזרח גבעה A נמצא אזור תעשייה הערבה אזור התעשייה הקטן מכיל משרדים שונים, סניף של רשת שיווק מזון, מוסך, ומתחם למכירת מוצרי בניין וכלים.

בניה מתוכננת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור התעשייה ובית הקברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור תעשייה מתוכנן צפונית מזרחית לעיר בשטח הנקרא היער האנגלי, צפונית לכביש 375. בשטח זה עתיד לקום גם בית קברות. התוכנית מקודמת משנת 2014.[14]

בדצמבר 2018 אושרה התוכנית להקמת אזור התעסוקה.[15]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי ביתר עילית חרדים. ביתר עילית היא העיר הצעירה ביותר בישראל: 64% מהתושבים הם מתחת לגיל 18.

האידאולוגיה של העיר מבוססת על הרצון להקים יישוב חרדי עצמאי, הפועל ברוח התורה, ומתנהל באורח חיים ייחודי לו. ובלשון האתר הרשמי של העירייה: "סגרגציה טריטוריאלית היא הדרך היחידה לקיום אורח חיים חרדי במובן של חתירה מתמדת אל עבר השגת האידיאל הנשגב של "בכל דרכיך דעהו". בביתר עילית פעלה ועדת אכלוס, שמונתה בידי רבני העיר, אשר תפקידה לדאוג לצביונה החרדי ואופי האכלוס בעיר ולמנוע ממשפחות שאורח חייהם אינו עולה בקנה אחד עם אורח החיים החרדי בעיר, להתיישב במקום.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים בביתר עילית 67,371 תושבים (מקום 28 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 10.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 4,780 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[16]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

קהילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין שלוש הקבוצות העיקריות בחברה החרדית (חסידים, ליטאים וספרדים) הציבור החסידי בעיר הוא הקבוצה הגדולה ביותר, כשאחריו נמצאים הספרדים ואחריהם הליטאים.

קהילות חסידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך הציבור החסידי הקהילות הגדולות בעיר שייכות לחסידות בויאן, חסידות קרלין, חסידות סלונים, חסידות ברסלב וחסידות חב"ד, המונות כל אחת כמה מאות משפחות. בנוסף קיימות בעיר קהילות ירושלמיות גדולות של קהל עדת ירושלים ופרושים. עקב זאת שמרבית הקהילות המייסדות היו ירושלמיות, זמן הדלקת נרות שבת ויום טוב בעיר הוא כמו בירושלים. קהילות בולטות נוספות הן של חצרות צאנז, ויז'ניץ, ערלוי, רחמסטריווקא, אמשינוב, סערט ויז'ניץ, לעלוב בית שמש, לעלוב ירושלים, פינסק קרלין, זוויהל, תולדות אברהם יצחק, אמונת ישראל, סדיגורה, ביאלה, חצרות בוסטון, מחנובקה וסקווירא.

בעיר פועלים מספר אדמו"רים: האדמו"ר מנדבורנה ביתר, האדמו"ר מדינוב, האדמו"ר מסטניסלב, האדמו"ר מראזלא והינוקא מלעלוב ביתר האדמו"ר מהאלמין, והאדמו"ר מריבניץ.

רבני העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב העיר האשכנזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב חיים וייס הוכתר בטבת התש"פ לרב העיר האשכנזי.[17] לאחר פטירת הרב דוד צבי אורדנטליך, אשר היה רב העיר האשכנזי בין השנים 19882019. ונפטר בכ"ט בחשוון תש"פ.

רב העיר הספרדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מרדכי נגארי ממלא את מקומו של הרב יעקב תופיק אביעזרי מאז פרישתו לגמלאות בשנת תשע"ו.[18]

בית הדין האשכנזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אב בית הדין הוא הרב צבי ברוורמן, ולצידו הרב מאיר שמחה אויערבאך (רב שכונת הדקל בעיר), הרב שלמה איצקוביץ (רב חסידי ויז'ניץ בעיר), הרב ישראל ברזובסקי (בנו של האדמו"ר מסלונים ורב חסידי סלונים בעיר), הרב אברהם שרגא שטיגליץ (רב חסידי צאנז בעיר), הרב משה דוד אדלר (רב הקהילות הליטאיות בגבעה B) והרב אברהם בוטרמן.

בית הדין הספרדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הדין בראשותו של הרב יעקב תופיק אביעזרי אשר היה רב העיר הספרדי. בבית דינו מכהנים לצידו הרב עמי מזרחי והרב יצחק מועלם (אשר מכהן גם כרב שכונת הגפן).

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2021 בעיר ביתר עלית פועלים 95 בתי ספר הכוללים כ-21,639 תלמידים, ובנוסף 283 גני ילדים הכוללים 6,996 ילדים, כאשר יש כמעט שוויון בין מספר הבנים לבנות התמתחנכים במוסדות אלו, ולמרות מספר התלמידים בכיתה במומצע הארצי שנמצא במגמת ירידה - ביתר עלית נמצאת במגמת עליה, אך עדיין עומדת על פחות מהממוצע הארצי עם כ-25.6% תלמידים בכיתה.[19] רוב בתי הספר בביתר אינם משלבים לימודי ליבה. יש גם 2 מכללות ללימודי הוראה וחינוך לגברים ונשים. אחוז הזכאים בביתר עילית לתעודת בגרות הוא הנמוך ביותר בישראל, ובשנת תש"ע עמד על 6.51 אחוזים בלבד.[20]

בעיר פועלות מספר רב של ישיבות, כוללים ומוסדות לימודים ישיבתיים לתלמידים נשואים. 13 ישיבות גדולות. בהן:

כן פועלות בה 32 ישיבות קטנות. בהן:

תחבורה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחבורה הציבורית בביתר עילית מבוססת על אוטובוסים ומוניות.[21] את התחבורה הציבורית בעיר מפעילה חברת קווים שזכתה במכרז להפעלתה ב-2006 והחליפה את חברת ביתר-תור שפעלה עד אז בעיר. התחבורה מביתר פועלת לריכוזים חרדיים רבים. בנוסף לקווים, מופעלים מהעיר קבוצה של קווים על ידי מפעילים אחרים, רובם קווי סופ"ש.

ביתר תהיה העיר הראשונה ביהודה ושומרון בה אוטובוס מפרקי[22] יופעל בשלושה מתוך שבעת הקווים העירוניים בביתר.[23]

מאבקים בנושא תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 חברת ביתר-תור זכתה במכרז של העירייה להפעלת התחבורה הציבורית בביתר עילית וממנה ואליה.

לאחר שהתושבים התלוננו על ליקויים בפעילות החברה, עתרה העירייה לבית המשפט לביטול הזיכיון החדש וזה קיבל את העתירה והורה לפתוח במכרז להפעלת התחבורה הציבורית בעיר.[24]

במכרז זכתה חברת קווים, שהחליפה את ביתר-תור בתחילת 2006. בשנת 2016 זכתה החברה במכרז נוסף, וממשיכה להפעיל את קווי התחבורה בביתר.

העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת העיר הוקמה בה מועצה ממונה בראשות משה ליבוביץ. הבחירות הראשונות למועצת העיר נערכו ב-1996, ובהם נבחר לראשות המועצה יהודה גרליץ.

ראשי העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוח הסכם השלום בין ישראל לירדן, ראש המועצה הראשון, משה ליבוביץ, כרת ברית ערים תאומות עם העיירה ואדי מוסא הסמוכה לפטרה שבירדן.[25][26]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם שבות, ביתר עילית, בתוך: מנחה לירושלים במלאת כ"ה שנים לאיחוד", הוצאת אריאל (עמ' 188), תשנ"ג, 1993

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביתר עילית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-26 בדצמבר 2023.
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ 1 2 3 4 יוסף שלהב, מנהל וממשל בעיר חרדית. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1997. עמ' 12–13.
  7. ^ ההנחיה., באתר www.pirsum.gov.il
  8. ^ ביתר-עילית: ועדת האיכלוס התפטרה, החב"דניקים שמחים, באתר COL
  9. ^ משתמש אנונימי, העיר ביתר עילית זכתה ב'דגל היופי' עם חמישה כוכבים, באתר רדיו קול חי, ‏2019-12-15
  10. ^ יובל פלג וירון פלר, ‏ביתר עלית (מערב), באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 116, 31 במאי 2004
  11. ^ תגלית נדירה: כפר עות'מאני מהמאה ה-18 נחשף בשלמותו בביתר עילית , באתר וואלה!‏, 2 במרץ 2016
  12. ^ נחנך מקווה, באתר חב"ד, ‏19 בדצמבר 2019
  13. ^ נתניהו הניח אבן פינה בביתר • שידור חוזר, באתר כיכר השבת, ‏3 באוגוסט 2017
  14. ^ תוכנית אזור התעשייה היער האנגלי, באתר דביר-יחיעם אדריכלים ובוני ערים
  15. ^ חזקי ברוך, בתום מאבק עיקש של יו"ר ש"ס השר דרעי במשך שנתיים אושר הפרויקט שיביא עשרות אלפי מקומות תעסוקה לציבור החרדי., באתר ערוץ 7, 16 בדצמבר 2018
  16. ^ פרופיל ביתר עילית באתר הלמ"ס
  17. ^ שימי שפר, ‏חודש אחרי: רב חדש ימונה לעיר ביתר עילית, באתר כיכר השבת, 8 בינואר 2020, י"א בטבת תש"ף
  18. ^ ארי קלמן, ביתר: בהמלצת רב העיר הפורש מונה רב זמני, אתר "כל הזמן". י"ב בתמוז ה'תשע"ו
  19. ^ שקיפות בחינוך, נתונים כלליים לרשות ביתר עילית לשנה"ל תשפ"א - 2021, מדינת ישראל משרד החינוך
  20. ^ תומר ולמר, זכאות לבגרות: שוהם בראש, בני ברק בתחתית, באתר ynet, 16 במאי 2011
  21. ^ 6347 נהגים על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לשנת 2014
  22. ^ 11=https://www.mr.gov.il/officestenders/Pages/officetender.aspx?pID=581458 מכרז 25/2015 להפעלת שירותי תחבורה בביתר עלית
  23. ^ 10=קווים-עלית זכתה במכרז להפעלת התחבורה בביתר עלית
  24. ^ עיריית ביתר מתנתקת משירותי ביתר תור באתר ערוץ 7
  25. ^ ידיעות אחרונות, 6 בנובמבר 1994
  26. ^ מרכז שטיינמץ לחקר השלום, אוניברסיטת תל אביב


ראשי מועצת ועיריית ביתר עילית
משה ליבוביץ (מועצה) יהודה גרליץ (מועצה) יצחק פינדרוס (עירייה) מאיר רובינשטיין (עירייה)
1996-1990 2001-1996 2007-2001 2007