ביתר עילית
![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ![]() | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | יהודה ושומרון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | מאיר רובינשטיין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 703 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1988 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | עיר 50,000–99,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2023 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 64,250 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי | 31 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.3% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 13,584 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי | 6 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 4,730 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 194 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
31°41′47″N 35°06′52″E / 31.6964008449938°N 35.1143629534829°E | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[3] |
1 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 246 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3818 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 178 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל ביתר עילית נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
http://www.betar-illit.muni.il |



בֵּיתָר עִילִּית היא התנחלות ועיר חרדית כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים וצפונית לגוש עציון, על גבול הקו הירוק. היא הוכרזה כעיר בשנת 2001. העיר ממוקמת באזור בו שכנה בימי בית שני ביתר הקדומה, שמלאה תפקיד חשוב במרד בר-כוכבא. ביתר הקדומה מזוהה כיום עם ח'רבת אליהוד שבתחומי הכפר הפלסטיני בתיר הסמוך לביתר עילית.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביתר עילית שוכנת בשולי גוש עציון, בסמיכות לעמק האלה, מזרחית לצור הדסה. ביתר מוקפת בכפרים פלסטיניים משלושה כוונים: חוסאן בצפון, ואדי פוכין במערב ונחאלין במזרח. ביתר שוכנת בטווח הגבהים של 620 עד 780 מטרים מעל פני הים.
העיר גובלת באזור הררי המאופיין בחורש ים תיכוני ויערות אורנים נטועים. בחלקה המערבי של העיר נמצא עמק רחב ופורה המכונה ואדי פוכין. האזור משמש כאזור גידול לגידולי שדה וירקות הודות לשפע המים באזור.
מצפון לעיר נמצא עמק פורה נוסף "נחל ביתר" המכונה "עמק המעיינות". בעמק יותר מעשרה מעיינות שופעים, שומרות חקלאיות ושרידי חקלאות שלחין. מערבית לביתר עילית סמוך לצור הדסה ממוקמת "שמורת סנסן", הנטועה בעיקר ביערות אורנים יחד עם חורש ים-תיכוני.
האזור בחלקו נחשב כאזור פורה במיוחד המתאים לגידולי שלחין, כאשר בגיאיות ובערוצי הנחלים ניתן לגדל גם גידולים נוספים הודות לטיב הקרקע, בסביבות העיר פרוסים מעיינות רבים אשר חלקם שופעים במשך כול ימות השנה ומיעוטם שופעים רק בחורפים גשומים, כמה מהם מנוצלים להשקיה טבעית של השדות והכרמים בעזרת מערכות של תעלות. חלק נרחב מהערוצים הסובבים את העיר מכילים שומרות עתיקות, טרסות חקלאיות, המיועדות לגידולי שלחין. בסביבות העיר ניתן למצוא חוות חקלאיות לגידול גפנים, זיתים, ואף דובדבנים ונקטרינות הגדלים באזור היישוב ראש צורים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביתר עילית הוקמה ביוזמתו של ג'ו (יוסף) רוזנברג, עולה מדרום אפריקה וטייס מתנדב בחיל האוויר הישראלי במלחמת העצמאות. הוא תכנן את היישוב והציג אותו לפני גורמים ממשלתיים בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20, וקבל את אישורה של ממשלת ישראל, שהחליטה ב-1980 כי היישוב, שתוכנן כפרבר עירוני של ירושלים, יוקם בידי היזם.[4]
לפי דרישת הרשויות, שרצו לייצר אחיזה ממשית בקרקע, ארגן רוזנברג הקמת מוקד מוקדם במקום, שאוכלס על ידי קבוצה קטנה של משפחות דתיות לאומיות של בוגרי ישיבת מרכז הרב ומכון מאיר. המוקד המוקדם עלה לקרקע בל"ג בעומר ה'תשמ"ה (קיץ 1985), תאריך המזוהה עם יום הפסקת פטירת תלמידי רבי עקיבא, שבהתחלה תמך במרד בר כוכבא שבירתו הייתה בסמוך. המקום נקרא אז "הדר בית"ר". כשהחליט משרד השיכון לייעד את העיר ביתר לאוכלוסייה חרדית, הועבר המוקד המוקדם לרכס C (גבעה ג'), אותו הבטיחו הרשויות להקצות לרוזנברג. ההתנחלות לא התפתחה משום שרכס זה היה חלק מתוכנית האכלוס של משרד השיכון. רוזנברג נפטר בפתאומיות ב-1987.[4]
במקביל החל משרד השיכון במגעים עם יזמים שיוכלו לארגן רישום רחב היקף לרכישת דירות וליישוב מסיבי של המקום. ב-1984 נוהלו מגעים עם חברת כוכב השומרון שבנתה את "עמנואל" בשומרון, אך עם הסתבכותה של החברה בעמנואל נותקו המגעים.[4]
בשנת 1987, בעקבות סדרת פגישות עם אגודת "משכנות ירושלים" של הרב חיים נחום פריימן לפתרון מצוקת הדיור של האוכלוסייה החרדית בעיר, הוסכם כי משרד השיכון יבנה את העיר בעצמו, והיא תיועד לאוכלוסייה חרדית.[4] כדי ליישב אותה בציבור חרדי היו זקוקים לתמיכת רבנים ואדמו"רים ולשם כך הוקמה ועדת היגוי בראשות הרב חיים נחום פריימן אשר ליווה את כל בנייתה והתפתחותה של העיר, החל בבניית הבתים ובעמידה בין החברות הקבלניות ללקוחות ועד לסלילת הכבישים והמנהרות המובילים לעיר. ועדת ההיגוי כללה נציגים שהתמנו על ידי האדמו"רים מבויאן וקרלין, סלונים וערלוי, וכן נציגים מקהל עדת ירושלים המתמידים. כל רחובות העיר נקראים על שם אישים ביהדות החרדית, כרבנים, אדמו"רים ומחברי ספרי יהדות.
ביתר עילית היא העיר הראשונה בישראל שהוקמה באופן ייעודי עבור אוכלוסייה חרדית.
היישוב נוסד ב-1988 וקיבל מעמד מוניציפלי ב-1990.
העיר קיבלה 19 שנה רצופות 5 כוכבי יופי.[5]
בעיר מאות בתי כנסת, כעשרים מקוואות, כעשרים סניפים של קופות החולים, 5 מרכזים מסחריים, וכמאה פארקים וגנים עירוניים.
שכונות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר ביתר בנויה על שלוש גבעות:
גבעה א'[עריכת קוד מקור | עריכה]
גבעה א' (A) היא הגבעה הראשונה והמזרחית של העיר. היא מחולקת לשכונות המכונים על שם ארבעת המינים. בצפון הגבעה שכונת האתרוג (A1), השכונה הראשונה בעיר. בשכונה זו נמצא בניין העירייה ובתי הדין העירוניים. בשכונה פארק "גן השלושה".
דרומית לשכונת האתרוג נמצאת שכונת הדקל (A2). בשכונה פרק "חזון יוסף".
דרומית לשכונת הדקל נמצאת שכונת ההדס (A3). השכונה אוכלסה בשנת 1999. במרכז השכונה נמצא פארק הירשפלד.
בצפון מזרח הגבעה נמצא אזור תעשייה הערבה.
גבעה ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]
גבעה ב' (B) היא הגבעה המרכזית של העיר. החלה להתאכלס בסביבות שנת 2000. בצפון הגבעה נמצאת שכונת הגפן (B1), שבה המרכזים המסחריים לב ביתר, סנטר גרדן, כיכר העיר ושמחת משה, מספר אולמות אירועים ופארק שבעת המינים. בשכונה נמצאת תחנת משטרה, כיבוי והצלה ומד"א אזוריות.
דרומית לשכונת הגפן נמצאת שכונת התמר (B2), שבה מרכז מסחרי התמרים ופארק השבטים.
גבעה ג'[עריכת קוד מקור | עריכה]
גבעה ג' (C) היא הגבעה המערבית והחדשה של העיר. השכונה אוכלסה החל משנת 2019.[6]
בתחילת אוגוסט 2017 נכח ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס הנחת אבן הפינה לגבעה.[7]
היער האנגלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
היער האנגלי הוא אזור תעשייה מתוכנן צפונית מזרחית לעיר, צפונית לכביש 375. בשטח זה עתיד לקום גם בית קברות. התוכנית מקודמת משנת 2014.[8]
בדצמבר 2018 אושרה התוכנית להקמת אזור התעסוקה.[9]
הדר בית"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הדר בית"ר
ב-1985 הוקם ממערב לעיר, בתוך הקו הכחול, היישוב הדר בית"ר, שלא התבסס והפך ליישוב קבע. חלקו פונה ב-2015 לפנות מקום לגבעה C.
ממצאים ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר קרויה על שם העיר הקדומה ביתר, שהייתה מעוזם האחרון של לוחמי מרד בר כוכבא ושל שמעון בר כוכבא עצמו. אתר העיר הקדומה נמצא היום בסמוך לכפר הערבי בתיר, בחורבה גדולה ומבוצרת הקרויה "ח'רבת אליהוד" (חורבת היהודים), אשר מוקפת במערכת מצור רומית.
בסביבות העיר נמצאו ממצאים ארכאולוגיים רבים ביניהם גתות, חרסים, בורות מים, שרידי מבנים, טרסות עתיקות, נקבות חצובות, תעלות שלחין, ולמעלה מארבע מחנות צבא רומאיים ומגדלי שמירה המתוארכים לימי מרד בר-כוכבא. בנוסף התגלו בדרום-מערב העיר כשתי מצודות המתוארכות לתקופה הישראלית. באחת מהן, המכונה "חירבת אל-עיר", השתמרו קירות עד לגובה של מטר וחצי ושערי הכניסה והיציאה. קיימת סברה כי שמו של הכפר הערבי השכן נחאלין משמר את שמו של היישוב המקראי "נחלם". הכפר חוסאן מזוהה עם היישוב המקראי חושה, שהיה גם אחד מארבעת כפרי הבת המבוצרים של העיר ביתר.
לקראת הרחבת העיר, נעשו ב-1998 חפירות הצלה בגבעה המערבית של העיר. במהלך החפירות התגלתה שורה של מגדלי שדה, בשטח של כ-30 דונם, המתוארכות לתקופת הברזל II, ולהתקופה הרומית בארץ ישראל. בצמוד לחלק מהמגדלים נחשפו גם מתקנים חקלאיים, ובעיקר גתות.[10] בחפירה שערך קמ"ט ארכאולוגיה של המנהל האזרחי בשנת 2016, נחשף בשלמותו כפר עות'מאני מהמאה ה-18, שננטש באופן פתאומי.[11]
אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תושבי ביתר עילית חרדים. ביתר עילית היא העיר הצעירה ביותר בישראל: 64% מהתושבים הם מתחת לגיל 18.
האידאולוגיה של העיר מבוססת על הרצון להקים יישוב חרדי עצמאי, הפועל ברוח התורה, ומתנהל באורח חיים ייחודי לו. ובלשון האתר הרשמי של העירייה: "סגרגציה טריטוריאלית היא הדרך היחידה לקיום אורח חיים חרדי במובן של חתירה מתמדת אל עבר השגת האידיאל הנשגב של "בכל דרכיך דעהו". בביתר עילית פעלה ועדת אכלוס, שמונתה בידי רבני העיר, אשר תפקידה לדאוג לצביונה החרדי ואופי האכלוס בעיר ולמנוע ממשפחות שאורח חייהם אינו עולה בקנה אחד עם אורח החיים החרדי בעיר, להתיישב במקום.
מבין שלוש הקבוצות העיקריות בחברה החרדית (חסידים, ליטאים וספרדים) הציבור החסידי בעיר הוא הקבוצה הגדולה ביותר. בתוך הציבור החסידי הקהילות הגדולות בעיר שייכות לחסידות בויאן, חסידות קרלין, חסידות סלונים, חסידות ברסלב וחסידות חב"ד, המונות כל אחת כמה מאות משפחות. בנוסף קיימות בעיר קהילות ירושלמיות גדולות של קהל עדת ירושלים ופרושים. עקב זאת שמרבית הקהילות המייסדות היו ירושלמיות, זמן הדלקת נרות שבת ויום טוב בעיר הוא כמו בירושלים. קהילות בולטות נוספות הן של חצרות צאנז, ויז'ניץ, ערלוי, רחמסטריווקא, אמשינוב, סערט ויז'ניץ, לעלוב בית שמש, לעלוב ירושלים, פינסק קרלין, זוויהל, תולדות אברהם יצחק, אמונת ישראל, סדיגורה, ביאלה, חצרות בוסטון, מחנובקה וסקווירא. בעיר פועלים מספר אדמו"רים: האדמו"ר מנדבורנה ביתר, האדמו"ר מדינוב, האדמו"ר מסטניסלב, האדמו"ר מראזלא והינוקא מלעלוב ביתר. לאחר החסידים נמצאים הספרדים ואחריהם הליטאים.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2023 (אומדן), מתגוררים בביתר עילית 64,250 תושבים (מקום 31 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.3%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 10.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 4,780 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[12]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

רבני העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבני העיר האשכנזים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב דוד צבי אורדנטליך, היה רב העיר האשכנזי בין השנים 1988–2019. לאחר שנפטר הוכתר במקומו הרב חיים וייס בטבת התש"ף.[13]
אב בית הדין המקומי הוא הרב צבי ברוורמן, ולצידו הרב מאיר שמחה אויערבאך (רב שכונת הדקל בעיר), הרב שלמה איצקוביץ (רב חסידי ויז'ניץ בעיר), הרב ישראל ברזובסקי (בנו של האדמו"ר מסלונים ורב חסידי סלונים בעיר), הרב אברהם שרגא שטיגליץ (רב חסידי צאנז בעיר), הרב משה דוד אדלר (רב הקהילות הליטאיות בגבעה B) והרב אברהם בוטרמן.
רבני העיר הספרדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב יעקב תופיק אביעזרי היה רב העיר הספרדי. בבית דינו מכהנים לצידו הרב עמי מזרחי והרב יצחק מועלם (אשר מכהן גם כרב שכונת הגפן). הרב מרדכי נגארי, ממלא את מקומו של הרב אביעזרי מאז פרישתו לגמלאות בשנת תשע"ו.[14]
ועדת אכלוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בביתר פעלה ועדת אכלוס שתפקידה היה למנוע מתושבים לא מתאימים לצביון החרדי של העיר להתגורר בה. לוועדה לא היה תוקף חוקי וכוחה נבע מסמכות הרבנים שעמדו מאחוריה, שאסרו מכירת דירות למשפחות שלא עברו את אישור הוועדה. הוועדה פעלה בהנחייתם ובהשראתם של רבני העיר וביה"ד של העיר בראשות הרב אורדנטליך, הרב ברוורמן והרב תופיק אביעזרי.
לאחר תלונות רבות שהגיעו למשרד השיכון פרסם המשרד הנחיה רשמית[15] כי ועדה זו אינה חוקית, אך פרסום זה לא מנע ממנה את המשך פעילותה.
מכיוון שחלק גדול מן המשפחות שכניסתן נמנעה על ידי הוועדה היו מעדות המזרח, הופעל לחץ על ידי ש"ס במהלך הבחירות של סוף שנת 2007 לסגור את הוועדה, זאת למרות טענות הוועדה ששיקוליה הם ענייניים ומתמקדים רק במידת הדתיות של המועמד. כדי לקבל את תמיכת ש"ס הסכימה המפלגה שזוהתה עם מאיר רובינשטיין (שנבחר לראשות העיר בסופו של דבר), ליזום צעדים שיביאו לשינוי הרכבה של ועדת האכלוס כדי למנוע תלונות על אפליה. לאחר הבחירות בתחילת ינואר 2008, ולאחר לחצים פוליטיים ובקשות לשינוי מבני הודיעה הוועדה על סגירתה[16].
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיר ביתר עלית פועלים 67 בתי ספר לכל סוגי הזרמים ומספר רב של ישיבות, כוללים ומוסדות לימודים ישיבתיים לתלמידים נשואים. רוב בתי הספר בביתר אינם משלבים לימודי ליבה. יש גם 2 מכללות ללימודי הוראה וחינוך לגברים ונשים. אחוז הזכאים בביתר עילית לתעודת בגרות הוא הנמוך ביותר בישראל, ובשנת תש"ע עמד על 6.51 אחוזים בלבד.[17]
בעיר פועלות 13 ישיבות גדולות. בהן:
- הישיבה בראשות הרב חיים מן-ההר והרב משה פינקל
- הישיבה בראשות הרב חיים אקרמן
- ישיבת קרלין
- סניף של ישיבת באר התורה (גיל) שעבר ממושב כסלון.
כן פועלות בה 32 ישיבות קטנות. בהן:
- סניף של ישיבת עטרת שלמה
- סניף של ישיבת תורת רפאל
- סניף של ישיבת קול יעקב.
- ישיבת אור התלמוד בראשות הרב נפתלי אייזנשטין, בעבר בנשיאות הרב לייב מינצברג
- נזר התלמוד
- שערי דעת
- נעימות התורה
תחבורה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
התחבורה הציבורית בביתר עילית מבוססת על אוטובוסים ומוניות.[18] את התחבורה הציבורית בעיר מפעילה חברת קווים עילית שזכתה במכרז להפעלתה ב-2006 והחליפה את חברת ביתר-תור שפעלה עד אז בעיר. התחבורה מביתר פועלת לריכוזים חרדיים רבים. בנוסף לקווים, מופעלים מהעיר קבוצה של קווים על ידי מפעילים אחרים, רובם קווי סופ"ש.
חברת ביתר-תור זכתה במכרז של העירייה בשנת 1996 להפעלת התחבורה הציבורית בביתר עילית וממנה ואליה. לאחר שהתושבים התלוננו על ליקויים בפעילות החברה, עתרה העירייה לבית המשפט לביטול הזיכיון החדש וזה קיבל את העתירה והורה לפתוח במכרז להפעלת התחבורה הציבורית בעיר.[19] במכרז זכתה חברת עילית-קווים, שהחליפה את ביתר-תור בתחילת 2006. בשנת 2016 זכתה החברה במכרז נוסף, ותמשיך להפעיל את קווי התחבורה בביתר ב-7 השנים הקרובות. ביתר תהיה העיר הראשונה ביהודה ושומרון בה אוטובוס מפרקי[20] יופעל ב-3 מתוך שבעת הקווים העירוניים בביתר[21] ביתר עילית היא עיר חרדית, ולכן כל הנסיעות הבין-עירוניות מתקיימות במתכונת קו מהדרין, בהתאם להיתר שנתן בג"ץ להפעלה רצונית של הסדר זה ואיסור להכריח נוסעת לעבור מקום.
העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הקמת העיר הוקמה בה מועצה ממונה בראשות משה ליבוביץ. הבחירות הראשונות למועצת העיר נערכו ב-1996, ובהם נבחר לראשות המועצה יהודה גרליץ.
ראשי העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1988–1996: משה ליבוביץ (מועצה ממונה)
- 1996–2001: יהודה גרליץ, אגודת ישראל (ראש המועצה הנבחר הראשון)
- 2001–2007: יצחק פינדרוס, דגל התורה
- 2007–מכהן: מאיר רובינשטיין, שלומי אמונים (אגודת ישראל)
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברוח הסכם השלום בין ישראל לירדן, ראש המועצה הראשון, משה ליבוביץ, כרת ברית ערים תאומות עם העיירה ואדי מוסא הסמוכה לפטרה שבירדן.[22][23]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם שבות, ביתר עילית, בתוך: מנחה לירושלים במלאת כ"ה שנים לאיחוד", הוצאת אריאל (עמ' 188), תשנ"ג, 1993.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביתר עילית (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
אתר האינטרנט הרשמי של עיריית ביתר עילית
- פרופיל ביתר עילית נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
- אתר חדשות ביתר עילית אונליין
- דורון שפר, "אין לנו מקום בבני ברק, אז באנו לבית"ר עילית", באתר ynet, 29 באוגוסט 2005
- דיון נרחב בפורום בחדרי חרדים "ועדת האכלוס בביתר אינה חוקית"
- 'עשרים שנה לביתר', פרויקט מיוחד: ראיונות, גלריות תמונות וכתבת וידאו באתר בחדרי חרדים
- אהרן גרנביץ', ביתר בליגה הלאומית, באתר ערוץ 7, 10 ביולי 2003
- נעמה לנסקי, ביתר תחתית, באתר ישראל היום, 16 בדצמבר 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ 1 2 3 4 יוסף שלהב, מנהל וממשל בעיר חרדית. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1997. עמ' 12–13.
- ^ משתמש אנונימי, העיר ביתר עילית זכתה ב'דגל היופי' עם חמישה כוכבים, באתר רדיו קול חי, 2019-12-15
- ^ נחנך מקווה, באתר חב"ד, 19 בדצמבר 2019
- ^ נתניהו הניח אבן פינה בביתר • שידור חוזר, באתר כיכר השבת, 3 באוגוסט 2017
- ^ תוכנית אזור התעשייה היער האנגלי, באתר דביר-יחיעם אדריכלים ובוני ערים
- ^ חזקי ברוך, בתום מאבק עיקש של יו"ר ש"ס השר דרעי במשך שנתיים אושר הפרויקט שיביא עשרות אלפי מקומות תעסוקה לציבור החרדי., באתר ערוץ 7, 16 בדצמבר 2018
- ^ יובל פלג וירון פלר, ביתר עלית (מערב), באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 116, 31 במאי 2004
- ^ תגלית נדירה: כפר עות'מאני מהמאה ה-18 נחשף בשלמותו בביתר עילית , באתר וואלה!, 2 במרץ 2016
- ^ פרופיל ביתר עילית באתר הלמ"ס
- ^ שימי שפר, חודש אחרי: רב חדש ימונה לעיר ביתר עילית, באתר כיכר השבת, 8 בינואר 2020, י"א בטבת תש"ף
- ^ ארי קלמן, ביתר: בהמלצת רב העיר הפורש מונה רב זמני, אתר "כל הזמן". י"ב בתמוז ה'תשע"ו
- ^ ההנחיה., www.pirsum.gov.il
- ^ [1]
- ^ תומר ולמר, זכאות לבגרות: שוהם בראש, בני ברק בתחתית, ynet, 16.05.11
- ^ 6347 נהגים על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לשנת 2014
- ^ עיריית ביתר מתנתקת משירותי ביתר תור באתר ערוץ 7
- ^ 11=https://www.mr.gov.il/officestenders/Pages/officetender.aspx?pID=581458 מכרז 25/2015 להפעלת שירותי תחבורה בביתר עלית
- ^ 10=קווים-עלית זכתה במכרז להפעלת התחבורה בביתר עלית
- ^ ידיעות אחרונות, 6 בנובמבר 1994
- ^ מרכז שטיינמץ לחקר השלום, אוניברסיטת תל אביב
מחוז יהודה ושומרון | ||
---|---|---|
נפות | נפת יהודה ושומרון חופפת את שטח המחוז | ![]() |
ערים | אריאל • ביתר עילית • מודיעין עילית • מעלה אדומים | |
מועצות מקומיות | אורנית • אלפי מנשה • אלקנה • אפרת • בית אל • בית אריה-עופרים • גבעת זאב • הר אדר • מעלה אפרים • עמנואל • קדומים • קריית ארבע-היישוב היהודי בחברון • קרני שומרון • שער השומרון | |
מועצות אזוריות | גוש עציון • הר חברון • מגילות • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון |
ראשי מועצת ועיריית ביתר עילית | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|