ישיבת תפארת צבי
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| תאריך ייסוד |
שנות ה־20 של המאה ה־20  |
| מיקום | |
| קואורדינטות | 31°47′26″N 35°13′28″E / 31.790638888889°N 35.224555555556°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   ישיבת תפארת צבי | |
  | |
ישיבת תפארת צבי היא ישיבה בירושלים. היא נוסדה בשנות ה-20 של המאה ה-20 כישיבה הקטנה הראשונה של היישוב החדש בירושלים. הישיבה הייתה הראשונה בירושלים שפעלה במתכונת ישיבות ליטא[1] והשתייכה לאסכולת סלובודקה. היא נסגרה בשנת ה'תשמ"א.
לאחר מספר שנים, בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 נפתחה ישיבה חדשה תחת אותו השם. היא פועלת במתכונת של ישיבה גבוהה חרדית המיועדת בעיקר לבוגרי ישיבות תיכוניות מהזרם הדתי לאומי ומהזרם החרדי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישיבה הוקמה בשנת תרפ"ח, ונקראת על שם הרב נתן צבי פינקל "הסבא מסלבודקה". מסוף שנות ה-30 החלה לשמש כישיבה קטנה שתכליתה להכין בחורים צעירים לישיבת חברון בירושלים. ראש הישיבה הראשון היה הרב ראובן טרופ (בנו של הרב נפתלי טרופ, שלאחר מכן התמנה לראש ישיבת היישוב החדש בתל אביב). בהמשך התמנו לראשי ישיבה הרב שלמה צימבליסט (בנו של הרב יהושע צימבליסט), הרב מיכל דוד שלפוברסקי והרב יחזקאל פרצוביץ (חותנו של ראש הישיבה הרב אפרים צוקרברג). בסוף שנת תשמ"א נסגרה הישיבה.
מבוגרי הישיבה:
- הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל
- הרב אשר אליעזר כהנא שפירא, דיין בית הדין הגדול לערעורים
- הרב חיים קמיל, ראש ישיבת אופקים
- הרב ישעיהו גולדשמידט אב"ד תל אביב
- הרב צבי רוטברג, ראש ישיבת בית מאיר
- הרב שמואל יעקב בורנשטיין, ראש ישיבת קריית מלך בבני ברק
- הרב משה מרדכי פרבשטין, ראש ישיבת חברון
- הרב שלמה כץ, ראש ישיבת חברון
- הרב דוד כהן, ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה
- הרב אליהו ברוך פינקל, מראשי ישיבת מיר
- הרב רפאל שמואלביץ, מראשי ישיבת מיר
ישיבת תפארת צבי החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תשמ"ט נפתחה ישיבה חדשה תחת השם "תפארת צבי" בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים על ידי הרב אפרים צוקרברג (שהיה אחד הר"מים בישיבת תפארת צבי הראשונה), בוגר ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ישיבת סלבודקה וישיבת מיר בירושלים. הרב צוקרברג כיהן כראש הישיבה עד לפטירתו בשנת ה'תשע"ו. בגלגולה החדש מיועדת הישיבה לבוגרי ישיבות תיכוניות. מקובל כי הלמדנים בישיבה עוברים ללמוד בישיבת מיר במקביל ללימודיהם בשיעור ג'.
תלמידי השנה הראשונה לומדים בחברותות עם אברכים, חלקם בוגרי הישיבה שהפכו לאברכים מישיבת מיר. תלמידים מצטיינים לומדים עם רבני הישיבה וראש הישיבה.
ראש הישיבה הוא הרב אברהם קרמר. הרב אשר אריאלי, ממגידי השיעורים המרכזיים בישיבת מיר, מוסר בישיבה שיעורי עיון בגמרא פעמיים בשבוע (שלישי ושישי). הר"מים הם הרב רפאל רוט, הרב יאיר גרינבוים והרב יואל צבי גליק - ר"מ בסדר שני. כולם חתנים של הרב צוקרברג. כמשגיחים בישיבה שימשו בעבר הרב זבדי, חתנו של הרב יצחק זילבר, והרב דוד היימן, ראש ישיבת "מבקשי השם". היום משמש בתפקיד זה הרב גדליה סלומון שגם אחראי על ציוות החברותות. בעבר העבירו שיעורים בישיבה הרב יצחק גלצר, הרב אברהם גולדיש, הרב מרדכי נויגרשל והרב אביגדר נבנצל.
עד שנת תשס"ט שכנה הישיבה בשכונת סנהדריה המורחבת. כיום היא שוכנת בפאתי שכונת בית ישראל ולומדים בה כ-50 תלמידים. שיעור א' כולל כ-20 תלמידים מדי שנה.
רוב הבחורים בישיבה משתייכים לשיעור א' ולשיעור ב'. מעטים נשארים בישיבה לשנה שלישית.
בוגר הישיבה החדשה שהתפרסם:
- ידידיה מאיר, עיתונאי
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמחה עלברג, "הפרדס-ספר היובל", 1951, מאמר- "ישיבות ארצישראליות" עמ' 442–443. באתר HebrewBooks
- דף הישיבה במדריך העולמי למוסדות תורה וחסד
- סיפורו של בוגר הישיבה שהתחרד בועז המילטון, מקור ראשון
ישיבת תפארת צבי, סרט תדמית עם ידידיה מאיר הרב אריאלי ורבנים ובוגרים נוספים באתר יוטיוב (אורך: 04:02)- ישיבת תפארת צבי, באתר "גיידסטאר ישראל"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הישיבות שפעלו בירושלים עד אז, כמו ישיבת עץ חיים וישיבת מאה שערים, השתייכו ליישוב הישן, והיו שונות בסגנונן מן המבנה שהתפתח בליטא. ישיבות "ליטאיות" נפתחו בארץ קודם לכן ביפו ("אור זורח") ובחיפה (תפארת ישראל).