מאמר על המתודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מאמר על המתודהצרפתית: Discours de la méthode) הוא חיבור פילוסופי ואוטוביוגרפי מאת הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט, שראה אור בשנת 1637. שמו המלא הוא מאמר על המתודה: כיצד להדריך נכונה את התבונה ולבקש את האמת במדעים.

המאמר ידוע אולי יותר מכל בתור מקורו של הציטוט "אני חושב משמע אני קיים" (בצרפתית: "Je pense, donc je suis") שמופיע בחלקו הרביעי. תרגומו הלטיני של המשפט (Cogito ergo sum) מופיע בספר המאוחר יותר - "עקרונות הפילוסופיה".

המאמר על המתודה הוא מהחיבורים המשפיעים ביותר בפילוסופיה המודרנית, ויש לו חשיבות רבה בהתפתחות מדעי הטבע, הן מתוך חדדו את הרציונליזם ומושגי ה"סובייקט" הצופה בעולם, וגם מתוך קידומו את המתודולוגיה הפוזיטיביסטית שתשמש רבות במדע המודרני. בחיבור דקארט מתמודד עם בעיית הספקנות, שנידונה בעבר גם על ידי סקסטוס אמפיריקוס, אל-ע'זאלי, ומישל דה מונטן. דקארט ניסח את הבעיה כך שהיא מסבירה אמת שהוא מוצא כבלתי ניתנת לסתירה. קו הטיעונים שלו מתחיל בהטלת ספק בכל כדי לראות את העולם מנקודת מבט רציונלית שאינה נזקקת להנחות ולדעות קדומות.

הספר פורסם במקור בליידן שבהולנד, בצרפתית, מעשה חריג לזמנו של דקארט. לאחר מכן תורגם ללטינית ובשנת 1656 יצא לאור באמסטרדם. הספר היה אמור לשמש הקדמה לשלושת החיבורים אופטיקה, מטאורולוגיה, וגאומטריה.

החיבור תורגם לעברית על ידי יהושע קנז, ויצא לאור בשנת 2010 בהוצאת ידיעות ספרים - ספרי עליית הגג.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאמר על המתודה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאמר על המתודה, ספרי עליית הגג