מארון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מארון הקדוש
Saint Maron
St. Maron.jpg
לידה המאה ה-4
סוריה
פטירה תחילת המאה ה-5
כפר בראד, סוריה
מקום פולחן עיקרי סוריה, לבנון
חג 9 בפברואר עריכת הנתון בוויקינתונים
תכונות סגפנות, נזירות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מארון (המכונה גם מארו, בארמית סורית: ܡܪܘܢ, בערבית: مارون) היה נזיר סורי נוצרי מהמאה הרביעית, בהרי הטאורוס שבסוריה שחסידיו, ייסדו לאחר מותו תנועה נוצרית דתית שנודעה ברבות הימים ככנסייה המארונית. בני הקהילה הדתית שצמחה מתנועה זו הם המארונים שמרביתם יושבים בלבנון.

מארון מתואר לעיתים קרובות לבוש בגלימה שהייתה אופיינית לנזירים בני זמנו, מלווה במטה כמורה שבקצהו כדור עם צלב. יום החג לזכרו בכנסייה המארונית הוא 9 בפברואר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארון נולד בסוריה באמצע המאה הרביעית. בתחילת דרכו היה כומר שהפך לימים לנזיר, ופרש להרי טאורוס באזור כורש, ליד אנטיוכיה שבאימפריה הרומית (בעקבותיה האימפריה הביזנטית). מנהיגותו וסגפנותו משכו אליו חסידים רבים מרחבי האימפריה. יוחנן כריסוסטומוס כתב לו בסביבות 405 לספירה והביע כלפיו כבוד והערכה, וביקש ממארון להתפלל עבורו. מעריכים כי מארון ויוחנן כריסוסטומוס למדו יחד במרכז הלמידה הנוצרי הגדול באנטיוכיה, שהייתה אז העיר השלישית בגודלה באימפריה הרומית. מארון אימץ חיים של בדידות וסגפנות בהרים שמצפון-מערב לחלב. הוא היה ידוע בפשטותו וברצונו יוצא הדופן לגלות את נוכחותו של האל בכל דבר בחיים.

מארון נחשב לאבי התנועה הדתית המכונה כיום הכנסייה המרונית.

אורח חייו כנזיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרכו של מרון הייתה נזירית מאוד עם דגש על ההיבטים הרוחניים והסגפניים של החיים. עבור מארון, כל דבר ועניין בחיים קשור לאלוהים ואלוהים היה מחובר לכולם. הוא לא הפריד בין העולם הגשמי והרוחני ובעצם השתמש בעולם הגשמי להעמקת אמונתו וניסיונו הרוחני עם אלוהים. הוא הצליח להשתחרר מהעולם הפיזי על ידי תשוקתו ורצונו העז לתפילה וחיבור מיסטי עם אלוהים.

מארון חי את חייו במדיטציה ליד מקדש שהפך לאחר זמן לכנסייה. תיאודורט מקרתוס כתב כי מדובר בסוג סגפנות חדש שזכה במהרה לקבלה רחבה בסוריה ובלבנון. עדות היסטורית שנכתבה על ידי כמה מתלמידיו בערך ב-440, מזכירה חמישה עשר גברים ושלוש נשים שביצעו מדיטציה ותרגילים, רבים מהם הוכשרו או הונחו על ידי מארון.

מיסיונריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארון היה מיסיונר קנאי עם תשוקה להפיץ את המסר של ישו על ידי הטפתו לכל מי שפגש. הוא ביקש לא רק לרפא את התחלואים הגופניים שאנשים סבלו, אלא חיפש דרך נכונה לטפח ולרפא את "הנשמות האבודות" של כל בני האדם.

עבודת מיסיונריות זו יצאה אל הפועל כאשר בהרי סוריה הצליחה מארון להפוך מקדש לכנסייה נוצרית בכפר נבו.[1] זו הייתה תחילת ההתנצרות בסוריה שהשפעתה עברה לאחר זמן בעיקר ללבנון לאחר מותו בשנת 410 בקלוטה שבסוריה.

מקום קבורתו אינו ידוע בוודאות. מקורות לבנוניים מסוימים, כמו ג'וזפה סימון אסמני והבישוף המארוני יוסף אל-דיבס, סבורים כי הוא נקבר בארתוסה או באל-רסטאן של ימינו לאורך נהר אורונטס בסוריה, בעוד אחרים, כמו הכומר הישועי הנרי למנס, טוענים שהוא קבור בכפר בראד מצפון לחלב.

התנועה המארונית הגיעה ללבנון כאשר תלמידו הראשון של מארון, אברהם מקירהוס, אשר כונה שליח לבנון, הבין כי ישנם רבים שאינם נוצרים בלבנון ולכן הוא פנה להמיר אותם לנצרות על ידי כך שהציג בפניהם את דרכו של מארון.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־23 בפברואר 2011 חשף האפיפיור בנדיקטוס ה-16 פסל של מארון על הקיר החיצוני של בזיליקת פטרוס הקדוש בוותיקן והעביר את ברכתו האפוסטולית. הפסל בגובה 15 מטר הוזמן על ידי הכנסייה המארונית לפסל הספרדי מרקו אוגוסטו דוניאס. מארון הקדוש מופיע בפסל המחזיק בידיו כנסייה מיניאטורית בסגנון מארוני; הפסל כולל גם כתובת בסורית: "הצדיקים יפרחו כמו עץ דקל, הם יצמחו כמו ארז לבנון". הפסל ממוקם בנישה האחרונה הזמינה בקצה החיצוני של בזיליקת פטרוס הקדוש.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מארון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Life of Saint Maroun". בדיקה אחרונה ב-18 בנובמבר 2018.