מבצע גוזל
 | ||||||||||||||
| משגר טילי הוק מתנייע במוזיאון חיל האוויר בחצרים | ||||||||||||||
| מלחמה: מבצע שלום הגליל | ||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | ? – 31 באוגוסט 1982 | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | ג'בל בארוכ, לבנון | |||||||||||||
| קואורדינטות | 33°43′00″N 35°44′04″E / 33.71667°N 35.73444°E | |||||||||||||
| תוצאה | הפלת המטוס הסורי | |||||||||||||
| ||||||||||||||
  | ||||||||||||||
מבצע גוזל היה מבצע יירוט אווירי של מטוס של חיל האוויר הסורי מסוג מיג-25 על ידי חיל האוויר הישראלי שהתרחש ב-31 באוגוסט 1982 במהלך מבצע שלום הגליל.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-70 וה-80 היווה המיג-25 חוד החנית הטכנולוגית בתחום התעופה, והיה המטוס המהיר ובעל גובה המעוף הגבוה ביותר בעולם באותה העת. במזרח התיכון המטוס הופעל על ידי אלג'יריה, לוב, סוריה ועיראק.[2] למטוס שני פרופילי טיסה: יירוט וצילום, פרופיל הצילום של המטוס, בגובה של בין 60–70 אלף רגל, ומהירות של למעלה מ-2.5 מאך, הפך אותו למורכב מאוד ליירוט על ידי מטוסים ומערכות נ״מ.
ניסיונות קודמים ליירוט מיג-25[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מיג-25
בשנת 1970 החלה הקמתו של מערך צבאי אווירי סובייטי על אדמת מצרים, בהתאם לבקשתו של גמאל עבד אל נאצר לעזרה בחימוש, הדרכה ובניית מערך הגנה אווירית של הצבא המצרי. במסגרת מערך זה נפרסו ב-1971 ארבעה מטוסי מיג-25 בשדה קהיר-מערב למטרת ביצוע גיחות צילום מעל שטחי מדינת ישראל. המטוסים החלו טיסות מבצעיות במאי 1971. עם קצב טיסות של פעמיים בחודש, מטוסי הביון במהרה צלמו את כל חצי האי סיני והחלו לחדור לשטח ישראל עצמה, כאשר כל העת מטוסים ישראלים מנסים ליירטם ללא הצלחה.
במסגרת אחת מגיחות אלו, בנובמבר 1971, ניסו שני מטוסי F-4 פנטום ישראלים, שצוידו במיוחד למשימה זו, ליירט את המטוס באמצעות טילי AIM-7 ספארו. המיג-25 טס בגיחה זו במתאר של כ-80 אלף רגל בעוד שהגובה המרבי של מטוסי הפנטום היה שישים אלף רגל. המטוסים ניסו לשגר את טילי האוויר-אוויר אחרי שהרימו את חרטומיהם גבוה ככל שיכלו, ואף על פי שהטילים הגיעו לגובה הטיסה של המיג-25, מהירותו הגבוהה גרמה לכך שהתרחק מנקודת הפיצוץ לפני שנגרם לו נזק.[3]
סך הכל טסו מטוסי המיג-25 20 גיחות צילום מעל שטחים בשליטת ישראל, והביאו לתוצרים משמעותיים מאוד במישור המודיעיני עבור הצבא המצרי. הכישלון ביירוט המטוסים נשאר זיכרון כואב בחיל האוויר לזמן רב.[4][3] זיכרון זה הורגש גם בזירת לבנון, במיוחד עם קליטתו של מטוס המיג-25 על ידי חיל האוויר הסורי ב-1980.
ב-1981 הצליחו זוג מטוסי F-15 ישראליים ליירט מטוס מיג-25 אחד שטס בפרופיל יירוט על ידי מארב שהוצב לזוג מטוסי מיג-25 שטסו בשמי לבנון. יירוט זה היה היירוט הראשון בעולם של מטוס מיג-25 בפרופיל יירוט, אך פרופיל הצילום היה עדיין מעבר ליכולות היירוט של העולם המערבי.[3]
מבצע שלום הגליל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיצומו של מבצע שלום הגליל ביצעו הסורים גיחות צילום באמצעות מטוס מיג-25 שטס מעל דרום לבנון בגובה של כ-70 אלף רגל במהירות של 2.5 מאך. ניסיונות ליירוטו באמצעות מטוסי קרב לא צלחו.[1]
היערכות ותכנון המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]
במטה חיל האוויר החליטו לנסות להפיל את המטוס באמצעות מערכת הוק, חרף העובדה שהמיג-25 טס בגובה העולה ב-15 אלף רגל מטווח הירי המרבי של ההוק, שהוא 55 אלף רגל. בחודש אוגוסט 1982 יצא לדרך המבצע להפלת המיג-25 שקיבל את שם הקוד "גוזל".
עקב הביטחון הרב בקרב צבא סוריה ביכולותיו של מטוס המיג-25 וכישלון כלל מאמצי היירוט הקודמים של חיל האוויר הישראלי, המטוסים היו ממריאים לגיחות צילום קבועות מאותו בסיס בסוריה אחת לעשרה ימים. מערך הנ״מ בחר לפרוס סוללת הוק בגובה רב, במטרה לצמצם את הפער בין היכולת המרבית של המערכת, 55 אלף רגל, לגובה הטיסה של המטוס, 70 אלף רגל. סוללות ההוק נפרסו בג'בל ברוך, אתר בגובה 1,943 מטר מעל פני הים, ובכך צמצמו את הפער ל-7,000 רגל בלבד.[3]
ב-12 באוגוסט הופיע המטוס אך מכ"ם ההוק, מסוג HPI,[א] לא הצליח לנעול עליו.
שינויים שבוצעו במערכת ההוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמ"ר פיני שפטר, טכנאי במילואים באחת הסוללות, יזם שינוי במערכת שנועד להגדיל את טווח הירי שלה. שפטר בנה התקן המורכב על גבי מכ״ם המערכת, שאִפשר נעילה על מטוס בגובה רב ובמהירות גבוהה באמצעות הזנת נתוני ההגבהה של המכ״ם באופן ידני באמצעות ידית מכנית. להתקן זה נלוותה טבלה שריכזה את הנתונים הנדרשים ללוחמים שהפעילו את המערכת להינעל על המטוס, טבלה זה כונתה ״טבלת גוזל״. ההתקן נוסה לראשונה בסוללת הוק בסטלה מאריס, שם הצליח, ולאחר מכן הותקן בסוללה בג׳בל ברוך.[3]
תוכנית המבצע הייתה שהבקר ביב״א יספק למפעיל בסוללת ההוק את נתון הגובה של המטוס מראש, ובכך לאפשר למפעיל להינעל ידנית באמצעות ההתקן המיוחד ויאפשר את יירוט המטוס, זוג מטוסי קרב מסוג F-15 חיכו במארב להשלים את יירוט המטוס אם יפגע. שבוע לאחר ההתקנה, נוסתה המערכת עם הרכיב החדש, התקבלה נעילה אך לא התקיימו תנאים שאִפשרו ביצוע של ירי.
היירוט[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-31 באוגוסט, סמוך לשעה 7:25 בבוקר, שוב נצפה המיג-25 טס בגיחת צילום בלבנון. עם קבלת הידיעה נכנסו בסוללת ההוק לכוננות. הבקרים של הסוללה קיבלו את נתוני הטיסה של המיג, הצליחו לנעול על המטוס ושיגרו שני טילי הוק לעבר המיג. המיג נפגע והחל לאבד גובה, זוג מטוסי F-15 מטייסת 106 שהמתינו מראש לפגיעה, שיגרו לעברו טילי אוויר-אוויר נוספים. המטוס נפל ליד ג'וניה מצפון לביירות לתוך בית מגורים רב קומות שהיה ריק בעת הפגיעה, הטייס לא הצליח להיחלץ ונהרג בהתרסקות.[2]
מורשת והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יירוט המטוס היה היירוט הראשון בעולם של מטוס המיג-25 בפרופיל טיסה של צילום, ויירוט ראשון של המטוס על ידי מערכת נ״מ קרקעית.[2] לאחר ההפלה נמנעו הסורים מביצוע גיחות צילום נוספות באמצעות המיג-25 באזור זה עד סוף המלחמה. ההתקן של שפטר, שנמצא כמוצלח, הוכנס לבסוף לכל סוללות ההוק.[3]
ראש להק ציוד, תא"ל יצחק גבע, ציין את תפקודו של שפטר כ"ביצוע למופת". מאוחר יותר קיבל על כך גם את פרס חיל האוויר.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ High Power Illuminator, מכ״ם נעילה בעל אונה צרה וארוכה, ״אונת עיפרון״.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "70 שנות הגנה אווירית מאז ועד היום...", משרד הביטחון – ההוצאה לאור, יוני 2018, עמ׳ 74-77.
- ^ 1 2 3
״חשיפה: הפלת מיג-25 סורי בשמי לבנון״ כתבת מבט שני על המבצע, 1983, סרטון באתר יוטיוב
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 הפלת מיג 25 בפודקאסט "עושים היסטוריה" Feb 2015
- ^ MiG-25 'Foxbat', Guardian of the Soviet Borders, Yefim Gordon, עמ' 97-101