שירות המילואים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "מילואים" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מילואים (פירושונים).
חיילי מילואים של צה"ל
חיילי מילואים של צה"ל משחקים שש בש בזמן מלחמת לבנון הראשונה, אוקטובר 1982
חיילי מילואים של צה"ל חוזרים אל חצי האי סיני ממצרים לאחר מלחמת יום כיפור, אפריל 1974

כרבע מהמסיימים שירות סדיר בצה"ל, משובצים בכוחות המילואים שלו, לשם תגבור הצבא הסדיר במצב חירום – מלחמה, מבצע צבאי או אסון טבע, ובשגרה – אימונים והכשרות, ששיעורם בשנת 2017 היה 70% מימי המילואים,[1] ביטחון שוטף ופעילויות נוספות. חלק מחיילי המילואים מגויסים ליחידות שבהן שרתו בשירות סדיר וחלק אחר מגויס לשירות ביחידות מילואים. מבין חיילי מערך המילואים, כרבע משרתים 20 ימים ומעלה בכל שלוש שנים. אוכלוסיית המשרתים, אשר ביצעה בשנת 2017 כ-1,800,000 ימי מילואים,[2] מונה 400,000 איש[3] שגילם הממוצע 32. היא מהווה 70% מסדר כוחות צה"ל, ו-17% ממנה קצינים (נתוני 2018).[4] בעקבות צמצום היקף ימי המילואים ב-83% בין השנים 2004 ו-2017, צה"ל הפחית הוצאותיו בארבעה מיליארד שקלים, שכן עלותו של יום מילואים לצבא היא כ-500 שקלים.[1]

עד לאמצע שנות התשעים שירות נשים במילואים היה נדיר. עם פתיחת מקצועות צבאיים רבים בפני נשים, נדרשו חיילות רבות להסכים לשירות מילואים לאחר שחרורן כתנאי לקבלת תפקידים מסוימים. נכון לשנת 2012, היוו הנשים כ-7% ממערך המילואים בצה"ל (לעומת 1% בשנת 2002).[5]

במסגרת אגף כוח אדם, הקצין המקצועי הממונה על מערך המילואים בצה"ל הוא קצין מילואים ראשי (בראשי תיבות: קמל"ר), קצין בדרגת תת אלוף.

שירות המילואים הוסדר במשך שנים רבות בחוק שירות ביטחון, והחל מ-1 באוגוסט 2008 הוא מוסדר בעיקר בחוק שירות המילואים.

החל משנת 2004 החלה מדינת ישראל בציון "יום המילואים" בל"ג בעומר, כדי לעורר אהדה ציבורית והערכה למשרתים במערך המילואים.[6]

חובת שירות המילואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות המילואים הוא חובה במדינת ישראל, ונחשב חלק מהאתוס הלאומי. בפועל אחוז המשרתים במערך המילואים הלך ופחת במשך השנים, והוא מורכב בעיקר מבוגרי חילות השדה של צה"ל. מצב זה גורם לעיתים לתחושות קיפוח בקרב משרתי המילואים.

מכסת ימי המילואים לחייל נקבעה בעבר בחוק שירות הביטחון, ועמדה על 36 ימים בשנה. עם החלתו של חוק שירות המילואים בשנת 2010, עבר הצבא למודל תלת-שנתי, לפיו עומד משך השירות בכל שלוש שנים על 54 ימים לחייל, 70 ימים למש"ק ו-84 ימים לקצין לכל היותר. עם זאת, שר הביטחון יכול, באישור ועדת החוץ והביטחון, להאריך את משך השירות ל-108 ימים, אם סבר כי יש צורך בתקופות הכשרה ואימון ארוכות יותר, או לגבי תפקידים ומקצועות מסוימים. זימון אנשי המילואים למשימות ביטחון שוטף הוגבל אף הוא, והיקפו כיום עד 25 ימים, אחת לשלוש שנים. גם כאן, יכול שר הביטחון להגדיל את תדירות הקריאה.

קריאתו של חייל לשירות מילואים נעשית באמצעות צו קריאה - פנייה הנשלחת אל החייל ובה פרטי תקופת המילואים ומקום ההתייצבות לשירות. בקריאה לשם אימון ומשימות ביטחון שוטף, חייל מילואים שמוצא כי הצו עלול לפגוע מאוד בעבודתו או בלימודיו, רשאי לפנות לוועדה לתיאום מילואים (ולת"ם) לשם קביעת מועד אחר, לקיצור תקופת המילואים או לשחרור מאותו זימון לשירות. בנוסף לקריאה בנסיבות שוטפות, ניתן לזמן חייל לשירות מילואים בנסיבות חירום, בהתרעה מיידית, בצו המכונה "צו 8" (מקורו של שם הצו בכך שהסמכות להוצאתו הייתה בסעיף 8 לחוק שירות ביטחון משנת 1949. ב-1959 נחקק חוק שירות ביטחון חדש, וההוראה נדדה לסעיף 26, וב-1986 לסעיף 34, ואולם שמו של הצו נשאר. בחוק שירות המילואים שנחקק ב-2008 שבוּ ההוראות לעניין צו 8 לסעיף 8).

מאז 2001 הוחל שירות מילואים גם במשמר הגבול. תחילה נקבע עיקרון זה כהוראת שעה, אך בחוק שירות המילואים עוגן שירות המילואים במשמר הגבול כהוראה קבועה, המותנית בהסכמתו של חייל המילואים או בכך ששירת במשמר הגבול גם בשירות הסדיר. שירות מילואים מתבצע גם ביחידות סמך של משרד ראש הממשלה, כגון שירות הביטחון הכללי ו"המוסד".

שחיקה במודל צבא העם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר המשרתים במילואים (באלפים) ושיעורם באוכלוסייה הכללית (נתוני 2016)[7]

מבחינת המצב החקיקתי בישראל[8] והנורמות החברתיות המקובלות בה, שירות סדיר ושירות מילואים הם חובה החלה על רוב אזרחי ותושבי ישראל על בסיס אתוס "צבא העם". העקרונות המרכזיים של אתוס זה הם:[9] גיוס חובה אוניברסלי; מירב הכוח הלוחם אינו שכיר; הצבא איננו סקטוריאלי; הוא מהווה מימוש של אתוס לאומי של תרומת הפרט לחברת הכלל, במיוחד לאור הכרה בחשיבות מאמצי הביטחון; והוא יוצר חוויה קולקטיבית. בעוד שמודל זה היה זה מכבר לאחד מסימני ההיכר של צה"ל,[10] תמורות בצבא ובחברה הישראלית גרמו לשחיקה ניכרת באתוס זה, בעיקר בכוחות המילואים, כפי שניתן ללמוד מדברי ראש אגף כוח אדם בצה"ל, האלוף אבי זמיר, בשנת 2011:[11] "[...] בשירות החובה עדין מתקיים צבא העם. היבטים רבים של צבא העם בשירות המילואים כמעט ולא מתקיימים מעבר למרכיב האישי וההתנדבותי".

במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 חלה ירידה הדרגתית במספר ימי המילואים השנתיים שהביאה עמה דיון ציבורי בשאלה "כל העם צבא?",[12] שהתשובה עבורה היא לא מוחלט.[13] הגורמים לירידה בהיקף שירות המילואים ויצירת אי-שוויון בנטל ברוכים בחלקם: שיפור מסוים במצב האסטרטגי, הטמעה בצה"ל של מערכות עתירות טכנולוגיה שאינן דורשות כוח אדם רב או שאינן מתאימות להפעלה בידי אנשי מילואים, גידול ניכר באוכלוסייה ומכאן שגם במחזורי הגיוס, ולחץ תקציבי לחסוך בימי מילואים. זאת לצד ירידה במוטיבציה לשרת ונטיית הישראלים "לעשות לביתם".[14] כמו כן, כחלק מהרגישות החברתית הגוברת לחללים צבאיים, הממשלה נוטה להרחיק לעיתים את אנשי המילואים מזירות הלחימה הרגישות בשל העלויות הפוליטיות הכרוכות בהצבתם שם.[15] כל ההתפתחויות האלה מאפשרות כיום לשמור על רמת הביטחון הדרושה תוך גיוס חלקים הולכים וקטנים מהעם למילואים ולשירות חובה. יתר על כן, חוק שירות המילואים, שנחקק בשנת 2008, הגביל את סמכות המדינה לגייס אנשי מילואים, וקבע תגמול נוסף למשרתים, כך שהעיקרון של צבא מקצועי החל להתמסד מעבר לפרקטיקה שבאה לידי ביטוי עוד קודם לכן. החוק עיגן את נטיית הצבא להפעיל שירות מילואים בררני, כך שצעירים המתעקשים על שחרור ממילואים, פטורים ברוב המקרים, גם אם רשמית חלה עליהם חובה לשרת. המנגנון לכך נובע מניסוח החוק, לפיו לצבא מותר לקרוא לשירות מילואים רק בשעת חירום, לשם תעסוקה מבצעית ולאימונים, כך שמגמת הצבא לשחרר חיילי מנהלה בתפקידים שונים תואמת את הנחיות החוק. זאת ועוד, חוק שירות המילואים מחייב את צה"ל לשמור על כשירותם של אנשי המילואים, ובכך מאלץ אותו לשחרר חיילים רבים שלא ניתן לאמן מבלי לחרוג מהמגבלות התקציביות. מדיניות זו באה לידי ביטוי, בין היתר, במימוש תהליך "מיקוד המצבות" בהמלצת ועדת רוני נומה משנת 2014.[16] התהליך מגביל את כוח האדם ביחידת מילואים ל-120% מהתקן, שקודם לתהליך זה הגיע אף לכדי 200% בחלק מהיחידות, וזאת מבלי להפחית את מספר היחידות במערך. "מיקוד המצבות" דורש מהחיילים הנותרים שיעור התייצבות גבוה יותר, ובכך משפר את כשירותם, אלא שהוא גם מגדיל את העומס על כל אחד מהם, ומפריע לקיום הטקטי של יחידת המילואים, שכן חיילי מילואים מתקשים לעיתים להתנתק משגרת חייהם ולהתייצב לשירות.[17] מעבר לכך, יש שיטענו כי לצבא תפקיד פעיל אף יותר במעבר ההדרגתי ממודל של גיוס חובה לצבא התנדבותי.[18]

על סמך נתוני השירות הצבאי, ניכר כי חל צמצום משמעותי בשוויון בנטל. ממידע שפרסם צה"ל בשנת 2017 עולה כי שיעור הגיוס המשוקלל של גברים ונשים לשירות סדיר עומד על כ-65% מפוטנציאל הגיוס,[19] המהווה לראשונה בתלודות המדינה פחות ממחצית האוכלוסייה הכללית בגילאי הגיוס.[20] לעומת חיילי השירות הסדיר, שיעור המשרתים באופן פעיל במילואים הוא קטן אף יותר: בשנת 2014 היו כ-180,000 משרתי מילואים "פעילים",[21] אשר שירתו 20 ימי מילואים ומעלה בתקופה בת שלוש שנים. לשם השוואה, באותה שנה חיו בישראל 1,694,000 יהודים (גברים ונשים) בגילאים 20-40[22] שאמורים להוות את רוב "פוטנציאל השירות" של מערך המילואים, אלא שמספר המשרתים הפעילים מהווה רק 10.6% מקבוצת אוכלוסייה זו, וכ-2% מהאוכלוסייה הכללית. על אף הרגישות הציבורית בנושא, צה"ל פרסם בשנת 2016[23] כי מתוך 2.1 מיליון האזרחים בגיל 21 עד 45 ששירתו בצבא, פחות מרבע היו רשומים אז למילואים, ורק שישה אחוזים שירתו במילואים במשך 20 יום לפחות בשלוש השנים הקודמות. שיעורם באוכלוסייה של המשרתים הפעילים במילואים היה 1.5%.[24] בשנת 2017 שיעור המשוחררים משירות סדיר המשרתים יותר מ-20 ימי מילואים בשלוש שנים ירד לכדי 5%.[1] מגמה זו צפויה להמשך, כך לדברי ראש אגף כוח האדם בצה"ל, האלוף חגי טופולנסקי, משנת 2015:[3] "האימונים יורחבו, כוח האדם יצומצם ב-20% והתגמול יוגדל. מי שרוצה לעשות מילואים מוזמן לעשות זאת. אנו עוברים לנבחרת מילואים איכותית יותר, ומתוגמלת יותר". לאור נתוני הגיוס, הצהרות קציני צה"ל בכירים ומדיניות תגמול אנשי המילואים, נראה כי מערך המילואים עובר בשנים האחרונות למודל גיוס בררני, שהוא בחלקו מודל שירות התנדבותי ובחלקו מודל שירות מקצועי.

פטור משירות מילואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר סיבות המקנות פטור משירות המילואים:

  • פטור מחמת גיל - גיל הפטוֹר החוקי משירות מילואים לגברים הוא 40 לחיילים, 45 לקצינים, ו-49 לתפקידים מסוימים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון (בעיקר תפקידים במערך הרפואהנהגי רכבים כבדים, מכונאים וטכנאים). נשים רווקות משרתות במילואים עד לגיל 24 (או 34 במקצועות מיוחדים), אף שעל פי חוק ניתן לזמנן עד גיל 38. לצד זאת, אלפי מקבלי פטור ממילואים בשל גילם בוחרים להמשיך ולהתנדב למילואים מדי שנה. בעבר, עמד גיל הפטוֹר ממילואים על 54 לגבר ו-38 לאשה, ואולם לא ניתן היה לזמן חייל מילואים מעל גיל 41 שעדיין משרת ביחידה קרבית לפחות עשר שנים, וחייל מילואים מעל גיל 48 שבעבר שירת ביחידה קרבית לפחות עשרים שנה, אלא אם נתן הסכמתו לכך. לאורך השנים הקדים צה"ל מיוזמתו את הגיל המרבי שבו נקראים גברים חיילי מילואים לשירות, כך שגיל הפטוֹר (המוקדם) לגברים הועמד על 40 לחיילים, 42 לקצינים קרביים, 45 לקצינים עורפיים, 48 למשרתים במערכי הגמ"ר (הגנה מרחבית) וביחידות מחוץ לצבא, ו-51 לרופאים. בשנת 2008 אישרה הכנסת את חוק שירות המילואים, ומאז חלים גילאי הפטור הקבועים כיום.
  • פטור מחמת הריון לנשים - נשים במהלך הריון או אחריו אינן משרתות. למרות זאת, נשים רבות מתנדבות להמשיך בשירות מילואים גם לאחר לידת הילד הראשון (במיוחד בתפקידים כמו רופאה או קצינת נפגעים).
  • פטור מחמת אי כשירות רפואית - בדומה לתהליך המקובל בשירות הסדיר, חייל הנמצא בלתי כשיר רפואית לשירות שלו ונקבע לו פרופיל 21, יחדל מלשרת במערך המילואים. כמו כן, בעלי פרופיל 45 עם סעיף נפשי, פטורים גם הם אוטומטית משירות המילואים (אם כי סיבת הפטור שלהם תהיה "צמצום כוחות המילואים" ולא אי כשירות רפואית).
  • פטור מחמת צמצום כוחות המילואים - חיילים עורפיים בתפקיד כללי, בעיקר בבסיסים פתוחים, מיועדים אוטומטית לפטור משירות מילואים בגין סיבה של צמצום כוחות המילואים. חיילים אלה ייקראו לשירות בנסיבות ייחודיות בלבד ולרוב על פי דרישה מפורשת של מפקדם הישיר.
  • פטור מחמת התנהגות רעה וחמורה - חיילים בעייתיים מבחינה משמעתית בשירות סדיר - לרוב מדובר בכאלה שנשפטו לימי מחבוש מרובים - צה"ל עשוי לפטור אותם משירות ביוזמתו.

בעלי פטור משירות מילואים רשאים להגיש בקשת התנדבות לשירות וזו תיבחן לגופה באגף כוח האדם בהתאם לנסיבות הייחודיות של הפונה ולצורכי הצבא. כך לדוגמה, אושרה בקשתו של ברק בכר, מאמנה של הפועל באר שבע בכדורגל, להתנדב למערך המילואים, לאחר שבשירותו הסדיר קיבל פטור משירות צבאי בגין התנהגות רעה וחמורה.

תגמולי מילואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגמולים הניתנים לחיילי מילואים נחלקים לשני סוגים: תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי, שנועדו לפצותם על אובדן הכנסות, ותגמולים נוספים, המוענקים למי ששירתו מספר רב של ימי מילואים, כאות הוקרה על תרומתם.

על פי חוק הביטוח הלאומי, משלם המוסד לביטוח לאומי תגמולי מילואים לחיילי המילואים, כתחליף למשכורת שאינה משולמת להם בתקופה זו. לשכיר משולמים תגמולי המילואים באמצעות מעבידו, במועד השגרתי לתשלום המשכורת, ולעצמאי - ישירות מהמוסד לביטוח לאומי, על-פי תביעה שהוא מגיש עם שובו משירות המילואים.

התגמול מועבר על פי החלק היחסי של ימי המילואים בשכרו החודשי של חייל המילואים, לפי ממוצע משכורותיו בשלושת החודשים הקודמים לשירות המילואים. התעריף ליום מילואים שווה לשכר החודשי חלקי 30, בעוד התעריף המקובל ליום עבודה שווה לשכר החודשי חלקי 25 או 22. הסיבה לכך היא שבחישוב תגמולי המילואים מובאים בחשבון גם ימי המנוחה השבועית, שהם חלק מתקופת המילואים. בשירות מילואים שאורכו אינו מספר שלם של שבועות, כדי למנוע פגיעה בשכר החייל, גובה התגמול מחושב על ידי חלוקת מספר ימי המילואים בשבע. אם אין שארית, יועבר התשלום כרגיל, כלומר מכפלת ימי השירות בתעריף היומי; אם השארית היא 6, ישולם התגמול גם עבור יום נוסף; אם השארית היא בין 1 ל-5, תוכפל השארית ב-1.4 (כך, לדוגמה, חייל ששירת 4 ימים, יקבל תגמול עבור 4*1.4 ימים, שהם 5.6 ימים).

עם זאת, אין בתגמולי המילואים כדי להוות פיצוי כספי מלא, בעיקר מהסיבות הבאות:

  • בתקופת המילואים חייב המעביד לשמור על מלוא זכויותיו של העובד, כגון הפרשה לביטוח פנסיוני, זכות לפיצויי פיטורים ועוד. המעביד אינו מקבל כל פיצוי על עלות זו, וכן הוא אינו מקבל פיצוי על אובדן התפוקה של העובד בהיעדרו.
  • איש מילואים שבשלושת החודשים שקדמו לשירותו חלה עלייה במשכורתו ימצא עצמו נפגע, שכן גובה התגמול מחושב על סמך ממוצע משכורות אלה, אלא אם מעסיקו יבחר לממן הפרש זה מכיסו. לעומת זאת, חייל מילואים שמשכורתו קָטְנָה ברבעון הקודם לשירות יקבל תגמול העולה על השכר שהיה מקבל אילו לא היה יוצא לשרת.

חייל מילואים שלא עבד קודם צאתו למילואים (סטודנט, למשל), או ששכרו נמוך, מקבל תגמולי מילואים על-פי התגמול המזערי, שהוא 68% מ"הסכום הבסיסי" - סכום המוגדר בחוק הביטוח הלאומי, מתעדכן מדי שנה על פי עליית מדד המחירים לצרכן ועומד על 5,898 ש"ח לחודש וליום - 196.61 ש"ח (החל ב-01/01/2018).

חיילי מילואים שביצעו 10 ימי שירות ומעלה בשנה, זכאים לקבלת "תגמול נוסף" בהתאם למספר הימים שבהם שירתו בשנה החולפת, המוענק באמצעות רשות המסים, בסכומים שווי ערך לנקודות זיכוי במס הכנסה, והוא ניתן בהתאם למשך השירות. מאחר שהמענק תוקצב על ידי האוצר בסכום קבוע, הרי שסכום המענק לחייל עשוי להשתנות בהתאם לסך ימי שירות המילואים שבוצעו בצה"ל באותה שנה. הסכום המרבי למענק זה הוא שווה ערך ל-2 נקודות זיכוי, שהן כ-5,200 ש"ח.

חיילי מילואים המשרתים בהיקף גדול מאוד זכאים ל"תגמול מיוחד", העומד על 100 ש"ח בגין כל יום מילואים החל מיום המילואים ה-32 ועד היום ה-60 בכל שנה קלנדרית.

קצבאות לחייל מילואים שנפגע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 אישרה הכנסת את חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב-2002,[25] המשפר את הקצבאות לחייל מילואים שנהרג או הפך לנכה עקב שירותו במילואים.[26]

הגנה וסיוע לאיש המילואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירות במילואים משבש את סדרי עבודתו וחייו של חייל המילואים, ולכן נדרשת הגנה עליו באמצעות החוק, כמו גם סיוע וולונטרי לצמצום הפגיעה בו.

חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) אוסר פיטוריו של חייל מילואים בעת שירות המילואים ושלושים יום לאחר מכן, אלא אם ניתן היתר לכך על ידי ועדת התעסוקה הממונה על ידי שר הביטחון. הוועדה נותנת היתר כזה רק אם יוכיח המעסיק כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים. החוק קובע כי פיטורים שנעשו מחמת שירות במילואים - בטלים.

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על הפלייתו של המשרת במילואים בכל הנוגע לקבלתו לעבודה ולתנאי עבודתו.

סטודנטים המשרתים במילואים זכאים להקלות מיוחדות הן מצה"ל והן מהמוסד האקדמי בו הם לומדים. ההקלות כוללות קיצור שירות, התחשבות בתקופת בחינות, מתן מועדים מיוחדים לבחינות ("מועד ג'"), והנחה בשירותי צילום מסמכים. בפועל, רבות מההקלות אינן מיושמות.

בנוסף, ישנם ארגונים כגון פורום החפ"שים ופורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים העוסקים בקידום זכויות חיילי המילואים.

בשנת 2010 החל צה"ל להפעיל את "בהצדעה", מועדון צרכנים של משרתי מילואים בעלי תעודת משרת מילואים פעיל. תעודה זו מקנה גם הנחות באגרות ממשלתיות. לכל חייל מילואים אשר שירת מעל 10 ימי מילואים בשנה, מופק כרטיס מיוחד המקנה הנחות בבתי עסק שונים ברחבי המדינה.

ביולי 2017 אישרה הכנסת לבת זוג של חייל מילואים, העובדת במשרה מלאה ולה ילד שטרם מלאו לו 13 שנה, לקצר את יום עבודתה בשעה אחת בתקופה שבן זוגה בשירות מילואים פעיל הנמשך חמישה ימים לפחות.[27]

המילואים באתוס הישראלי ובתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארבעת העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל חלק גדול מתושביה שירת שירות מילואים, ועומס המילואים היה רב יחסית (לרוב חודש בשנה ולעיתים אף כפול מכך). סביב שירות המילואים הישראלי נרקם פולקלור עשיר. איש המילואים, ה'מילואימניק', תואר כחייל טוב לב, עצלן מעט אך בעל הומור, כושר אלתור ותושיה, שנחלץ לשירות המדינה ממניעים אידאולוגים. הופעתו מרושלת, וכוללת "מדי חצי ב'", זיפים והעדר גומיות בנעליים. נטען שדמות המילואימניק היא התגלגלות דמותו של הצבר (שמסמל חספוס חיצוני ורכות פנימית) או של לוחם הפלמ"ח (שמסמל איכר מוסרי, היודע לאחוז בנשק להגנתו).

בקולנוע ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הבולט ביותר המתאר את הווי שירות המילואים מזווית הומוריסטית הוא סרטו של אסי דיין בכיכובם של שלישיית הגשש החיוור וטוביה צפיר "גבעת חלפון אינה עונה". הסרט מתאר את הסיטואציות הקומיות הנוצרות במפגש בין העולם האזרחי ממנו באו משרתי המילואים, לעולם הצבאי הנוקשה, המקובע והנלעג לעיתים. קומדיה נוספת העוסקת באופן הומוריסטי במפגש שבין עולם המילואים הנוקשה של שנות ה-70 לעולם האזרחי בישראל של אותם ימים היא סרט הטלוויזיה "הללויה (סרט)" שזכה בפרס האקדמיה הישראלית לדרמות טלוויזיה בשנת 2004.

סרט נוסף, המתאר את חוויית אנשי המילואים, הוא הסרט "מילואים" שצולם בתחילת שנות התשעים.

בשנת 2005 הופקה סדרת הטלוויזיה "מילואים", של בני ואורי ברבש, המתארת הווי של פלוגת מילואים הנקראת לשירות בשטחים.

המילואים בהומור הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיין בולט בשירים ישראלים העוסקים בהווי המילואים - הוא הנימה ההומוריסטית השזורה בתיאור הווי זה. מִבּין שירי המילואים הבולטים - שהפכו לקלאסיקה במוזיקה הישראלית עוד בשנות השישים - התפרסם במיוחד השיר ההומוריסטי של להקת החלונות הגבוהים: "פגישה במילואים", הידוע יותר בכינויו הפופולרי: "באנו למילואים".

שלישיית הגשש החיוור הציגה מערכונים רבים שעוסקים בהווית המילואים. המפורסם מביניהם הוא המערכון "המכונית המגוייסת", בו מתואר הווי השירות של אנשי מילואים לאחר מלחמת ששת הימים, המשרתים ביחידה צבאית שאפסנה מכוניות שגויסו למלחמה. המערכון אף הוצג בחוץ לארץ ביידיש ונחל הצלחה רבה. מערכונים ידועים נוספים הם "שיח טבחים", בו מתואר מפגש של שני טבחים מילואימניקים ותיקים המעלים זכרונות מימי קום המדינה עם חייל סדיר ו"פגז קומפוט" בו מבקש איש מילואים להשתחרר מהשירות על מנת להתחתן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק גרינברג, עם לוחם - הנחת היסודות למערך המילואים 1949 - 1950 (הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2001).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 חגי עמית, המיליארדים הסודיים של צה"ל: לאן נעלמו המילואימניקים?, TheMarker, אוקטובר 2018
  2. ^ מערכת אתר צה"ל, לכבוד שבוע ההוקרה למילואים, 1 במאי 2018
  3. ^ 3.0 3.1 תומר הדר, ראש אכ"א בצה"ל: רבע מהבנים ושליש מהבנות מתחמקים מגיוס, כלכליסט, 08/02/2015
  4. ^ מערכת אתר צה"ל, יום ההוקרה לאנשי המילואים, 1 במאי 2018
  5. ^ סהר אלמוג, "למעלה מאלף מהמילואימניקים הפעילים: מעל גיל 60", במחנה, 2 במאי 2013
  6. ^ איתי אשר, ל"ג בעומר יהפוך ל"חג המילואימניקים", באתר nrg‏, 22 בינואר 2004
  7. ^ יוסי יהושוע, לא כולל שירות מילואים, ידיעות אחרונות, מאי 2016. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 2016 - מספר 67 פרק 2, לוח 3
  8. ^ כך על פי חוק שירות ביטחון, תשמ"ו-1986 וחוק שירות המילואים, תשס"ח–2008.
  9. ^ דוח הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל, 2006 ,עמ' 12
  10. ^ הכנסת, מרכז המחקר והמידע, הצעת חוק המילואים - סוגיות ערכיות בגיוס בררני, 2006
  11. ^ מתוך ישיבה מיוחדת של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, 24 במאי 2011
  12. ^ המכון הישראלי לדמוקרטיה, כל העם צבא? שרות המילואים בישראל, 2002, עמוד 11
  13. ^ שאול ברונפלד, מילואים: בעיית שיח של כלכלנים ושל אנשי צבא, מערכות 390, יולי 2003
  14. ^ חגי עמית, הפצצה המתקתקת של המילואימניקים: לא מתגייסים בשביל כסף, אבל בלי כסף לא נתגייס, TheMarker, מאי 2013
  15. ^ יגיל לוי, צבא המילואים שוקע, צבא ואסטרטגיה, כרך 3, גיליון 3, המכון למחקרי ביטחון לאומי, דצמבר 2011
  16. ^ אופיר קבילו, כוח האדם במערך המילואים: מהתנהלות לניהול, מתוך מערך המילואים לאן?, עורכים: מאיר אלרן, כרמית פדן, הושע פרידמן בן שלום, רוני טיארג'אן, מזכר 183, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, אוקטובר 2018
  17. ^ תת-אלוף (במיל') שוקי בן ענת, קצין מילואים ראשי בשנים 2008 - 2013: "אם יחידות המילואים עבדו עד אז על סד"כ שהיווה 140%-150% מהצורך האמיתי שלהן — אמרו להן 'תרדו ל-120%'. רק שסד"כ כזה לא מספיק לקיום טקטי של יחידת מילואים. בעולם המילואים אנו יודעים שאשתו של אחד נמצאת בהריון והשני חייב להיות בעסק. עודף של 20% לא מספיק כדי לקיים יחידת מילואים." מתוך: חגי עמית, המיליארדים הסודיים של צה"ל: לאן נעלמו המילואימניקים?, TheMarker, אוקטובר 2018
  18. ^ יגיל לוי, "צבא העם" נגד גיוס החובה, משפט וצבא, כתב העת של הפרקליטות הצבאית, גיליון 21(א), ינואר 2015
  19. ^ הודעת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שיעור הגיוס המשוקלל לצה"ל: 65%, 25 בינואר 2017
  20. ^ רועי שרון וכרמלה מנשה,לראשונה: יותר ממחצית מבני ה-18 לא מתגייסים לצה"ל, כאן, תאגיד השידור הישראלי
  21. ^ לפי דברי ההסבר שנלוו להצעת חוק שירות המילואים (תיקון – משרת מילואים פעיל), התשע"ה–2015 שהונחה על שולחן הכנסת ה-20.
  22. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 2015 - מספר 66 פרק 2, לוח 3
  23. ^ יוסי יהושוע, לא כולל שירות מילואים, ידיעות אחרונות, מאי 2016.
  24. ^ בהתייחס לנתוני צה"ל המצוטטים, 6% מתוך 2.1 מיליון הם 1,260,000 משרתי מילואים פעילים. על פי אחזור ממאגר הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גודלה של אוכלוסיית ישראל במועד זה היה 8,540,200.
  25. ^ חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, באתר כל-זכות
  26. ^ סמדר שמואלי, קצבאות חיילי המילואים הושוו עם משרתי הקבע, באתר ynet, 7.5.2002
  27. ^ חוק עבודת נשים (תיקון מס' 58), התשע"ז - 2017, ספר החוקים 2647.
זרועות, פיקודים ואגפּים
אגפּים אגף המבצעיםאגף המודיעיןאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקהאגף התכנוןאגף כוח האדםאגף התקשוב וההגנה בסב"ר
זרועות זרוע היבשהזרוע האוויר והחללזרוע הים
פיקודים פיקוד הצפוןפיקוד המרכזפיקוד הדרוםפיקוד העורף
גופים נוספים יחידת בתי הדין הצבאייםהפרקליטות הצבאיתהמכללות הצבאיותדובר צה"להרבנות הצבאיתמפקדת העומקהגיס הצפוניהגיס המטכ"לי
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגליםחיל השריוןחיל התותחניםחיל ההנדסה הקרביתחיל האיסוף הקרבי
חילות נוספים חיל הרפואהחיל הלוגיסטיקהחיל הטכנולוגיה והאחזקהחיל המודיעיןחיל הקשר והתקשובחיל המשטרה הצבאיתחיל משאבי האנושחיל החינוך והנוערהחיל הכללי
חילות היסטוריים חיל המדעחיל נשים
שונות
מבנה צה"לאמצעי לחימהמילואיםיחידות מובחרותמבצעיםמדיםדרגותעיטוריםכומתותתגי כובעתג יחידהדגליםדין משמעתי