מגדל נ"מ

מגדל נ"מ

הקמה ובנייה
סגנון אדריכלי	אדריכלות נאצית

'מגדל ה-G' באוגארטן, וינה. החלק העליון של 'L-Tower' נראה מימין.

מגדלי נ"מ (בגרמנית: Flaktürme) היו מגדלי ביצורים גדולים בגרמניה הנאצית, שבהם הועמדו תותחים נגד מטוסים. בברלין היו שלושה, בהמבורג שניים, ובווינה שלושה. הם נבנו מ-1940 ואילך. ערים אחרות השתמשו במגדלי נ"מ, בהן שטוטגרט ופרנקפורט. מגדלי נ"מ קטנים יותר נבנו בנקודות מאחז גרמניות כגון אנז'ה בצרפת והלגולנד בגרמניה.

המגדלים הופעלו על ידי הלופטוואפה כדי להגן מפני התקפות אוויריות אסטרטגיות של בעלות הברית נגד ערים במהלך מלחמת העולם השנייה. הם שימשו גם כמקלטים מפני תקיפות אוויריות לעשרות אלפי אזרחים.

היסטוריה ושימושים

מגדל נ"מ במהלך הבנייה (1942)

תותח נ"מ 128 עם צוותו בפלאק 40. תותח נ"מ 128 היה התותח העיקרי של מגדלי הנ"מ

לאחר הפשיטה של חיל האוויר המלכותי על ברלין ב-1940 הורה אדולף היטלר לבנות שלושה מגדלים ענקיים כדי להגן על הבירה מפני תקיפה אווירית. לכל מגדל היה מתקן מכ"ם עם צלחת מכ"ם שניתן היה למשוך אל מאחורי כיפת בטון עבה ופלדה לשם הגנה.

היטלר התעניין בעיצוב המגדלים, ואף ערך כמה סקיצות. הם נבנו תוך שישה חודשים. עקב עדיפות הפרויקט, תזמון מערך הרכבות הלאומי הגרמני שונה כדי להקל על משלוח בטון, פלדה ועץ לאתרי הבנייה.

למגדלים היו קירות בטון בעובי של עד 3.5 מטר. מתכנניהם שיערו שהמגדלים בלתי פגיעים להתקפות התחמושת הסטנדרטית של מפציצים כבדים של חיל האוויר המלכותי.

המגדלים היו בעלי קצב אש של 8,000 כדורים לדקה מהתותחים הרב-מפלסים שלהם (אם כי לרוב ירו פגזים בקליבר קטן יותר, כמו קליבר 2 ס"מ של תותח נ"מ 30), עם טווח של עד 14 ק"מ בשדה אש של 360 מעלות. עם זאת, רק לתותחי הנ"מ 40 (128 מ"מ) היה טווח הגנה יעיל מפני מפציצים כבדים של חילות האוויר הבריטי והאמריקאי. שלושת מגדלי הנ"מ סביב ברלין יצרו משולש אש נגד מטוסים שכיסה את מרכז ברלין.

מגדלי הנ"מ תוכננו כדי להשתמש בבונקרים כמקלט אזרחי, עם מקום ל-10,000 איש כל אחד, ובתוך כל מגדל – מחלקה של בית חולים. במהלך הקרב על ברלין, המסתתרים יצרו קהילות משלהם, כאשר עד 30,000 ברלינאים מצאו מקלט בכל מגדל במהלך הקרב. מגדלים אלה, בדומה למגדלי טירות מימי הביניים, היו מהמקומות הבטוחים ביותר בעיר, ולכן היו מהאחרונים שנכנעו לצבא האדום. כשהאספקה התמעטה, נאלצו להיכנע.

הסובייטים, בהסתערותם על ברלין, התקשו להסב נזק משמעותי למגדלי הנ"מ, אפילו עם התותחים הסובייטיים הגדולים ביותר, כמו ההוביצר M1931 בקוטר 203 מ"מ.

מגדל הומבולדטהאיין (Humboldthain Flak), בברלין של היום.

לאחר המלחמה, הריסתם של המגדלים נחשבה לא פעם כבלתי אפשרית ורבים נותרו עד היום. חלקם הוסבו לשימוש חלופי.

עיצוב

מגדלי L & G באאוגארטן (Augarten), וינה

כל מתחם מגדל נ"מ כלל:

• מגדל G-Tower (בגרמנית: Gefechtsturm): "מגדל קרב", הידוע גם כמגדל הנשק, מגדל הסוללות או מגדל נ"מ גדול.
• מגדל L-Tower (בגרמנית: Leitturm): "מגדל עופרת" הידוע גם בתור מגדל פיקוח האש, מגדל פיקוד, בונקר האזנה או מגדל נ"מ קטן.

שלושת הדורות של מגדל G

ה-G-Towers היו בשטח 70.5 מ"ר ו-39 מטר גובה. הם היו חמושים בדרך כלל בשמונה (ארבעה תאומים) תותחי נ"מ 128, מספר רב של תותחי 37 מ"מ ו-32 תותחי פלאקפירלינג (Flakvierling) 20 מ"מ. L-Towers היו בשטח 50 מ"ר ובגובה 23 מטר, חמושים בדרך כלל בארבעה תותחי 20 מ"מ. לאחר פרק זמן קצר – חודשים ספורים – הייתה יוזמה של הקמת סבב שני ושלישי של מגדלי נ"מ ("דור 2 ו-3"), גדולים יותר וחמושים בנשק בעל עוצמת אש רבה יותר, אבל לא כל המגדלים והתותחים שנכללו ביוזמה אכן נבנו והותקנו.

את מגדלי הנ"מ הגדולים יותר הזמין אדולף היטלר. גודלם ועוצמת האש שלהם היו פי שלושה מאלה של מגדלי הנ"מ הראשונים.

מגדלים

מגדל הנ"מ הראשון – גן החיות ברלינר, ברלין

ערך מורחב – מגדל הנ"מ בטירגארטן

המגדל שנבנה ליד גן החיות של ברלין היה מסוג הדור הראשון וטווח האש שלו הגן על רובע הממשלה. הוא שימש גם כמאגר לחפצי אמנות ממוזיאון ברלין. הדיירים נכנעו לסובייטים ב-30 באפריל 1945. ב-1947 הבריטים פוצצו את מגדל ה-G בניסיון השני עם כמה טונות של חומר נפץ. ה-L-Tower נהרס גם הוא.

מגדל הנ"מ השני – פרידריכסהיין, ברלין

• פרידריכסהיין (דור ראשון)
  • G-Tower נהרס חלקית לאחר המלחמה. צד אחד נשאר גלוי. המגדל צולם מהאוויר על רקע העיר ההרוסה ב-1945.

שני המגדלים כוסו ונראים כעת כגבעות טבעיות בפארק פרידריכסהיין. מגדל ה-G, הידוע בשם "Mont Klamott" (הר ההריסות) בברלין, היווה השראה לשירים של הזמר והיוצר וולף בירמן ולהקת הרוק Silly.

מגדל הנ"מ השלישי – הומבולדטהיין, ברלין

מגדל הנ"מ השלישי, G-Tower.

מגדל ה-G בהומבולדטהיין נשאר עד היום, ואפשר לבקר בפנימו.

Flakturm IV – Heiligengeistfeld, המבורג

מגדל ה-G של הייליגנגייסטפלד (Heiligengeistfeld, מילולית: שדה הרוחות הקדושות) בשנת 2006

הייליגנגייסטפלד (דור ראשון)

חידוש הבונקר

מגדל זה מכיל שישה מפלסים וכולל, כחלק ממקלט תקיפות האוויר, שני חללים להגנה מפני התקפות גז. האחד בקומה הראשונה (מעל קומת הקרקע) והשני בקומה השנייה. שניהם במגדל 1, ושטחים כ-300 מ"ר. יש להם שישה חלונות.

ה-L-Tower נהרס לאחר המלחמה והוחלף בבניין בבעלות T-Mobile.

ה-G-Tower הפך למועדון לילה עם בית ספר למוזיקה וחנויות מוזיקה. בשנת 2019 הודיעה קבוצת המלונות NH על תוכניות להפוך אותו למלון יוקרתי עם יער. הבנייה נועדה ל-2021 ולפתיחה ב-2022. לאחר השחזור הגובה היה אמור לעלות ל-58 מ' עם קומות נוספות.

מגדל הנ"מ השישי – וילהלמסבורג, המבורג

וילהלמסבורג G-Tower

המגדל בווילהלמסבורג שבהמבורג הוא מסוג דור 2. מגדל ה-G נשאר עד היום, ומגדל ה-L נהרס אחרי המלחמה.

מגדל הנ"מ החמישי – שטיפטסקאסרנה (Stiftskaserne), וינה

קיר קלטרצנטרום (Kletterzentrum) של מגדל הנ"מ – וינה, אוסטריה

מבט מראש חומת מגדל הנ"מ קלטרצנטרום (Kletterzentrum) בווינה

• שטיפטסקאסרנה (Stiftskaserne), דור שלישי:
  • החלק הפנימי של G-Tower משמש את הצבא האוסטרי.

מגדל הנ"מ השביעי – אאוגרטן, וינה

• אאוגרטן (דור שלישי)
  • G-Tower נשאר ריק. כל במות התותחים כולל שבילי ההליכה המחברים הוסרו בשנת 2007 עקב הידרדרות במצבם. המגדל עצמו חוזק בכבלי פלדה המקיפים את כל המבנה: 12 כבלים ממוקמים מעל קני התותחים, 6 ממש מתחת, ו-4 נוספים באמצע המגדל. המגדל הוא ביתם של אלפי יונים המקננות על כל במה ופתח. המגדל סבל מפיצוץ פנימי, וכמה קומות ליד החלק העליון חסרות בצד אחד. הצד המערבי של המבנה משמש גם כמגדל תקשורת סלולרי.

מגדל הנ"מ השמיני – פארק ארנברג (Arenbergpark), וינה

• ארנברגפארק (דור שני)

מגדלים שתוכננו

ברלין

• טירגארטן – שניים תוכננו, לא נבנו
• האסנהיידה (Hasenheide) בנויקלן – תוכנן, לא נבנה, נבנה במקום זאת בהמבורג
• רייכסטאג – נשקל שיפוץ אך נמצא לא מתאים

ברמן

• ברמן נוישטט (Bremen Neustadt Contrescarpe) – שניים תוכננו, לא נבנו

המבורג

• מזרח המבורג – תוכנן, לא נבנה

מינכן

• מינכן האופטבאנהוף (München Hauptbahnhof) – שמונה תוכננו, אף אחד לא נבנה

וינה

• התוכניות המקוריות היו למקם את שלושת המגדלים בשמלץ, פראטר ופלורידסדורף.

ראו גם

• הקרב על ברלין
• אדריכלות נאצית
• מגדלי מרטלו

לקריאה נוספת

• • Foedrowitz, Michael. (1998). The Flak Towers in Berlin, Hamburg and Vienna 1940–1950. Schiffer Publishing. ISBN 0-7643-0398-8
  • Ute Bauer Die Wiener Flaktürme im Spiegel Österreichischer Erinnerungskultur, Phoibos Verlag, Wien 2003. ISBN 3-901232-42-7
  • Flavia Foradini, Edoardo Conte: I templi incompiuti di Hitler, catalogo della mostra omonima, Milano, Spazio Guicciardini, 17.2–13 March 2009
  • Valentin E. Wille: Die Flaktürme in Wien, Berlin und Hamburg. Geschichte, Bedeutung und Neunutzung, VDM-Verlag, Saarbrücken 2008, ISBN 3-8364-6518-3
  • Flavia Foradini: Berlino: Cercando sotto terra le tracce dei ciclopici sogni nazisti, Il Piccolo, Triest, 19 agosto 2012.
  • Flavia Foradini: I bunker viennesi, Abitare, Milano, 2.2006

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מגדל נ"מ בוויקישיתוף

• מספר תמונות של המגדלים והבונקרים (בגרמנית)
• על מגדלי הנ"מ של וינה (בגרמנית)
• מה שנשאר היום ממגדלי הנ"מ
• רעיון שיפוץ מגדל הנ"מ – המבורג
• מגדלי נ"מ בברלין, המבורג ווינה (סרט קצר)