מוזיאון המדע בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוזיאון המדע על שם בלומפילד
לוגו מוזיאון המדע בירושלים
מידע
סוג מוזיאון למדע וטכנולוגיה
תאריך פתיחה רשמי 1992 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים, ישראל
כתובת שדרת המוזיאונים, גבעת רם, ירושלים
מייסדים פיטר הילמן, הקרן לירושלים, האוניברסיטה העברית
קואורדינטות 31°46′41″N 35°12′02″E / 31.77805556°N 35.20055556°E / 31.77805556; 35.20055556
http://mada.org.il/
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map.svg
 
מוזיאון המדע בירושלים
מוזיאון המדע בירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הכניסה הראשית אל מוזיאון המדע בירושלים בשדרת המוזיאונים הלאומית

מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים הוא מוזיאון מדע המצוי בקריית המוזיאון שבגבעת רם בירושלים. במוזיאון מוצגות תערוכות מתחלפות בנושאי מדע וטכנולוגיה. התערוכות אינטראקטיביות, ומזמינות את המבקרים לא רק לצפות במוצגים, אלא גם לגעת בהם ולהפעיל אותם. המוזיאון שואף להציג את המדע כחלק בלתי נפרד מן התרבות המודרנית ומקשר אותו לתופעות מחיי היומיום.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון נוסד במעבדה של פרופסור פיטר הילמן, במכון למדעי החיים, בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם ביולי 1992. זאת כהמשך לפעילות בשם "בית למדע פשוט" שנערכה באוניברסיטה העברית מאז שנת 1980, במטרה לעורר את הסקרנות ולהעמיק את ההבנה בעולם הטבע והטכנולוגיה לקהל רחב ככל שניתן.

הילמן אסף קבוצה של אנשי אקדמיה מתוך האוניברסיטה העברית סביב המטרה של הקמת בית קבוע שיציג את המדע לקהל הרחב, לבני הנוער ואפילו לילדים הקטנים ולהציג את המדע בדרך מושכת ופשוטה. המודלים שעמדו לנגד עיניו היו האקספלורטוריום בסן פרנסיסקו, שנפתח בשנת 1969 על ידי פרנק אופנהיימר, ומוזיאון המדע בטורונטו שבקנדה.

כדי ללמוד כיצד להקים מוזיאון בירושלים החליטה הקבוצה הירושלמית לצעוד בשני נתיבים מקבילים. ראשית נפתחה המעבדה הנסיונית "עין רואה סדנא למדע" בשנת 1982. מעבדה ציבורית ניסיונית זו איפשרה לצוות לפגוש את הקהל ולבחון יחד אתו את אמצעי התצוגה הנכונים ואת דרכי ההדרכה המתאימות לחברה בישראל. במסגרת הסדנא הוקמו התערוכות "על החושים", "גדול וקטן", "מתגלגל ועובר" וכן התקיימו אירועים לקהל כגון: "בועות סבון", "מסתובבים". הסדנא פיתחה תוכניות לתלמידים, חוגים למתעניינים והשתלמויות לעובדי הוראה.

התערוכה "מדע זה כל הסיפור" שנת 2009

במקביל התכנסה הקבוצה באופן קבועה כצוות חשיבה שתפקידו היה לנסח את התוכנית הרעיונית של המוזיאון החדש. תוכנית רעיונית זו הוצגה במסגרת של סמינר בינלאומי, "סמינר בת-שבע", שיזם וארגן פיטר הילמן בירושלים בשנת 1982. בסמינר התכנסו מומחים מחו"ל יחד עם אנשי מקצוע מתעניינים מישראל, והסמינר הווה למעשה את הגרעין ממנו צמחו כל מוזיאוני המדע בישראל. הסמינר חיזק את ידי הקבוצה הירושלמית להמשיך בדרך, להמשיך ללמוד ולגבש תוכניות, להמשיך להתנסות בפעילויות עם קהל ולחפש תמיכה ומשאבים להקמתו של מוזיאון מדע פעיל בירושלים.

התוכנית שגובשה כללה תוכנית אב למוזיאון המדע בירושלים בשטח של כ־10,000 מ"ר ובסמוך אליו קולנוע איימקס (אולם הקרנה מיוחד על מסך ענק - שלא נבנה בסופו של דבר). כמו כן אותר מגרש מתאים, בין מוזיאון ישראל לקמפוס המדעי של האוניברסיטה העברית, כחלק משדרת המוזיאונים הלאומית.

טדי קולק, ראש עיריית ירושלים דאז, התלהב מהפרויקט וסייע, בעזרת הקרן לירושלים, במציאת התורם אשר יאפשר את הקמת המוזיאון. הקרן קישרה בין הפרויקט למשפחת בלומפילד, ובעזרת קרן אל-די, מימנה המשפחה את הקמתו של מוזיאון המדע, שאגפו הראשון נפתח במשכנו החדש ביולי 1992.

הצלחתו של המוזיאון הצריכה את הרחבתו. בשנת 1995 פנה המוזיאון לקרן לירושלים והגישה לה תוכנית מפורטת לבניית אגף חדש - אשר נבנה במימון משפחת בלומפילד, משרד החינוך, ותורמים נוספים שהגיעו דרך הקרן לירושלים, ונחנך בקיץ 2001.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל שנה מבקרים במוזיאון מאות אלפי ילדים, משפחות ומבוגרים. בממוצע נבנית על ידי צוות המוזיאון תערוכה חדשה בכל שנה וכן מוצגות תערוכות שמקורן בחו"ל. מאז שנת 1998 המוזיאון מפעיל את תחרות מדענים ומפתחים צעירים. במוזיאון מתקיימים אירועים לקהל הרחב ולאקדמיה. המוזיאון מארח מפגשי מדע לילדים מגיל הגן ועד לתלמידי תיכון.

מאז שנת 2005, המוזיאון שותף לפרויקטים חינוכיים ובפרויקטים של מדע וחברה במימון האיחוד האירופי.

זהו אחד מארבעת המוזיאונים למדע הפועלים, נכון ל-2016, בישראל (לצד המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל בחיפה, פארק קרסו למדע בבאר שבע וגן המדע במכון ויצמן ברחובות).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]