תחרות מדענים ומפתחים צעירים

תחרות מדענים צעירים היא תחרות לבני-נוער המתקיימת במדינות אירופה ובישראל, שבמסגרתה מציגים בני-נוער עבודות מדעיות פרי-עטם.

התחרות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחרות הישראלית מתקיימת במוזיאון המדע בירושלים ומגיעה לשיאה ב"יום הלאומי למדע" (בשבוע אשר בו חל יום הולדתו של אלברט איינשטיין, ה-14 במרץ, והידוע גם כיום פאי). התחרות החלה את דרכה בשנת 1998.

התחרות מיועדת לתלמידים בגילאים 15–20, אשר יכולים להגיש עבודות שכתבו בתחומי מדעי החיים, פיזיקה, כימיה, מתמטיקה, מדעי המחשב, טכנולוגיה, מדעי החברה והיסטוריה. התלמידים שהגיעו לשלב הגמר משתתפים במחנה בן שלושה ימים בירושלים, במהלכו הם זוכים להציג את עבודותיהם במוזיאון. השיפוט בתחרות נעשה על ידי חוקרים בכירים מהאוניברסיטאות בארץ ומהתעשייה המתקדמת. הזוכים בתחרות מוכרזים בשבוע הלאומי למדע בבית הנשיא. הפרסים כוללים מלגות לימודים והשתתפות בתחרות מדענים צעירים האירופאית ובתחרויות בארצות הברית.

בראש ועדת ההיגוי של התחרות עומדת פרופ' נאוה בן-צבי ויו"ר חבר השופטים הוא פרופ' חנוך גוטפרוינד. השותפים לתחרות הישראלית הם המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, חברת אינטל והיחידה לנוער שוחר מדע באוניברסיטת תל אביב.

התחרות פרוסה על שלושה ימים בדרך-כלל וכוללת פעילויות העשרה, למידה והכנה לקראת השיפוט. חלק אינטגרלי מהתחרות הוא הזכות של תלמידים מצטיינים מרחבי המדינה להכיר אחד את השני, וכך ליצור סביבה חברתית מיוחדת.

רשימת הזוכים במקום הראשון ועבודתם הזוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1998 - ערן אלחיק(Eran Elhaik) - "הדברה ביולוגית של עש הפקעות באמצעות טפילים"
1999 - ענבל בלנק - "בחינת התרומות האסטרונומיות והסביבתיות למפלס הים בישראל על פי ניתוח נתונים רב שנתיים"; דני אורבך - "ההתנגדות הגרמנית לנאציזם"
2000 - אריאל גוטמן - "שירה ממוחשבת - ניסיון ליצור תוכנת מחשב כותבת שירה"
2001 - פבל קובלב - "שפת תיאור גרפית וקטורית - VGML"; עינב נחום - "תוכנית התערבות להפחתת אלימות בקרב ילדי הגן"
2002 - בוריס פיגובסקי - "משפט ההגבלה הקריסטלוגרפית"
2003 - עופר קפוטא, מקסים אייזשטד, שלומי פרוכטר - "מנוע גרפי תלת־ממדי מתקדם - The Claw Engine"
2004 - איליה גורביץ - "סטיות מהתפשטות איזוטרופית ואחידה של היקום"
2005 - אלעד אוסטר - "שיפור יעילות אלגוריתם ניוטון-ראפסון וחקירת החורים השחורים שלו באמצעות שימוש בקווטרניונים"
2006 - רפאל אוזן - "מערכת זיהוי תנועה, מעקב וחישוב מיקום תלת־ממדי של פורץ"
2007 - דיאנה גלסטיאן, ויקטוריה יבלקין, יבגניה קוסוי - "שתל דנטלי משופר"
2008 - חיאל רדר, יוגב אורנשטיין - "מערכת ממוחשבת לזיהוי ניטור ומעקב אחר שומות מלנומיות"; יגאל נזר - "השפעה של חומרים המעודדים חלוקה של תאים על שעתוק הגן Antizyme Inhibitor"
2009 - שחר גבירץ, ידיד אלגאוי - "טיהור מים מיוני עופרת"
2010 - עדי פרידמן - "פיתוח תחליף לדיסק פגום על בסיס פולימרים חכמים"
2011 - ארז אורבך - "חקר מנגנון ההוכחה של שפת פרולוג ויישומיו"; הלית אורני - "השפעת ההגות של ז'ורז' סורל על הפשיזם האיטלקי"
2012 - מאיה בראון, אבישי קטקו - "חיטוי מים באמצעות קרינת השמש" (ניגשו פעמיים ובפעם השנייה זכו)
2013 - דימטרי אזרוחי - "ואין עוד יהודי ולא יווני במשיח ישוע"; ויקטור איסרוב - "תנודות הרמוניות של יונים במלכודות מולטיפוליות"
2014 - ירדן ליכטרמן - "האידאולוגיה הכנענית בעבודת התרגום של יונתן רטוש"; אבי דובובסקי, רועי שפרן, תאמר חמוד - "מערכת ממוחשבת לאיתור וטיפול מיידי בדליפות נפט ממיכליות נפט"
2015 - נועם יונגרמן - "על גדילה ודעיכה במבני אצבוע צמיגי"; קדם שניר - "קידוד היחס הפדיקטיבי בשפות ממוקדות תימה"; נועה עדן - "תפקידו של פקטור השעתוק Pax6 בשמירת הזהות של תאי בטא בוגרים בלבלב"
2016 - רועי יעקובסון - "קשיחות במטריקת L1 והשערת קוזנר"; אמי כהן - "סגולות עור הנחש: כתבי יד שונים"; ליעם קימל - "אפיון פונקציונלי של הפאקטור הוירולנטי ExoY"
2017 - רינה סבוסטיאנוב - "הרכבה עצמית היברידית של שני פפטידים להידרוג'ל בעל תכונות מכניות יוצאות דופן"; גונן צימרמן - "פולינומים אורתוגונלים ותנאי נוואי הדו־ממדי"; עמרי גנשרוא - "החידושים לשוניים בספרות הישראלית העכשווית וסוגי החידושים עיון בלשני סגנוני בספריהם של דוד גרוסמן ואשכול נבו"

תחרות רג'נרון ISEF בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזוכים בתחרות בישראל משתתפים בתחרות Regeneron-ISEF בארצות הברית יחד עם עוד כ- 1400 מתחרים מארצות נוספות. במהלך התחרות פוגשים המתחרים חתני פרס נובל, ומשתתפים בהרצאות וסדנאות שונות.

התחרות האירופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנהלה הכללית למחקר בנציבות האירופית (אחד ממוסדות האיחוד האירופי) מארגנת את התחרות האירופית למדענים צעירים, המיועדת לזוכי התחרויות המקומיות השונות (כדוגמת התחרות בישראל). בתחרות משתתפות מדינות האיחוד האירופי, וכן מדינות נוספות כגון ישראל, טורקיה, ארצות הברית, סין ועוד. כל מדינה רשאית לשלוח 6 מתחרים המייצגים 3 פרויקטים שונים.

התחרות החלה את דרכה כ"תחרות פיליפס", אשר התקיימה בין השנים 1968–1988. בשנת 1988 התבקש נשיא הנציבות האירופית דאז, ז'אק דלור (Jacques Delors), כי התחרות תנוהל על ידי הנציבות, ואכן מאז שנת 1989 מתקיימת התחרות במסגרת זו. התחרות ב-1989 התקיימה בבריסל, ומאז נודדת התחרות בין מדינות אירופה השונות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא תחרות מדענים ומפתחים צעירים בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של תחרות מדענים ומפתחים צעירים
תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל
תחרות מדענים צעירים האירופית
תחרות מדענים צעירים אינטל ISEF