מוזיאון סמית'סוניאן לאמנות אמריקאית
המוזיאון לאמנות אמריקאית | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מוזיאון לאמנות ולטקסטיל |
כתובת | רחובות 8 ו-F NW |
מיקום | וושינגטון די. סי. |
מדינה | ארצות הברית |
מייסדים | ג'ון ורדן |
מבקרים בשנה | 3,150,000 (נכון ל־2018) |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1829 |
תאריך פתיחה רשמי | 1968 |
אדריכל | ג'יימס רנויק הבן |
קואורדינטות | 38°53′52″N 77°01′24″W / 38.897777777778°N 77.023333333333°W |
americanart | |
מוזיאון סמית'סוניאן לאמנות אמריקאית (באנגלית: Smithsonian American Art Museum); המכונה בראשי תיבות: SAAM) הוא אחד ממוזיאוני מכון סמית'סוניאן, ונמצא בוושינגטון די. סי. בארצות הברית.
המוזיאון מכיל את האוסף הרחב ביותר של האמנות האמריקאית, ומוצגות בו, בין היתר, יצירות של ג'ורג'יה אוקיף, ג'ון סינגר סרג'נט, אלברט בירסטדט, תומאס מורן, אדוארד הופר וווינסלו הומר. במוזיאון מוצגות יצירות של למעלה מ-7,000 אמנים.
ג'ון ורדן יצר את האוסף הראשוני בשנת 1829 והציג אותו בחדר בביתו[1]. המוזיאון מציג את מרבית אוספיו בבניין משרד הפטנטים הישן; מוצגי אמנות שימושית מוצגים בגלריית רנוויק.
המוזיאון מנהל שבעה בסיסי נתונים אינטרנטיים בהם למעלה מחצי מיליון פריטי מידע, ובהם תיעוד על 400,000 יצירות אמנות, הן כאלה המוצגות במוזיאונים, והן באוספים פרטיים, הן בארצות הברית והן ברחבי העולם.
מאז שנת 1951 המוזיאון מפעיל תוכנית של תערוכות נודדות[2] - נכון לשנת 2013 למעלה מ-2.5 מיליון צופים ראו תערוכות נודדות אלה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוזיאון שינה את שמו לאורך השנים. בעבר נקרא "אוסף הסמית'סוניאן לאמנות" (Smithsonian Art Collection), "גלריית האמנות הלאומית" (National Gallery of Art), "האוסף הלאומי לאמנות יפה" (National Collection of Fine Arts), וב-1980 שמו שונה ל"המוזיאון הלאומי לאמנות אמריקאית" (National Museum of American Art). המוזיאון אימץ את שמו הנוכחי, "מוזיאון סמית'סוניאן לאמנות אמריקאית", ב-27 באוקטובר 2000[3][4].
ראשיתו של האוסף בשנת 1829, ביוזמתו של ג'ון ורדן (John Varden)[4], אשר הציג את האוסף במבנה שבנה ליד ביתו.
בשנת 1841 האוסף הוצג לציבור בתערוכה זמנית בניין הפטנטים (מושבו של המוזיאון כיום)[4].
בשנת 1858 הועברו רוב פרטי האוסף לבניין טירת הסמית'סוניאן, ויתרת האוסף הועבר למבנה בשנת 1862. בעקבות שרפה במבנה בשנת 1865 החליט המכון לא לבנות מבנה ייעודי לאוסף, שאוחסן בחלקו בספריית הקונגרס[4].
בשנת 1903 נפטרה הארייט ליין, שהייתה בעבר הגברת הראשונה של ארצות הברית, והורישה לסמית'סוניאן את אוספיה (שנקראו "אוספי הגברת הראשונה") בתנאי שיוקם מוזיאון לאמנות. צו בית משפט פדרלי משנת 1906 הכריח את הסמית'סוניאן להקים מוזיאון זה, אם ברצונו לקבל את האוסף[4].
כאשר גדל האוסף הוא הוצג בחלקים במבנים נוספים של מכון הסמית'סוניאן במול. בשנות ה-20, בשל חוסר במקום תצוגה התברר שאוספים בשווי מיליוני דולרים היו באחסון בהיעדר מקום תצוגה, ותפסו את מקומם של מוצגים במוזיאונים אחרים (בהם הם הוצגו) ובהם: במוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע, ובבניין האמנות והתעשייה. בשנת 1924 התבקש האדריכל צ'ארלס א. פלאט, אשר תכנן בשנת 1918 את גלריית פריר, להכין תוכנית ראשונית למוזיאון לאמנות אמריקאית, אשר תוכנן להיבנות לצד המוזיאון להיסטוריה של הטבע. המבנה שתוכנן על ידי פלאט לא נבנה[5].
המוזיאון נפתח במיקומו הנוכחי בשנת 1968 לאחר שהסמית'סוניאן לקח על עצמו לשפץ את בניין משרד הפטנטים הישן (אתר מורשת היסטורי שלא היה בשימוש באותה עת, הבנוי בסגנון התחייה היוונית, ומהווה דוגמה לסגנון זה) ולהפכו למוזיאון לאמנות. באותה עת המבנה היה במצב רעוע, והייתה הצעה להרסו, ולבנות במקומו מגרש חנייה. מחאה ציבורית הביאה לכך שקונגרס ארצות הברית העניק את המבנה למכון הסמית'סוניאן על מנת להפכו למוזיאון[4]. המבנה שוחזר ושופץ בשנות ה-90, ושוב בין השנים 2000–2006 (במסגרת שיפוץ זה נבנו מרכז כנסים, אודיטוריום, וחצר מקורה גדולה - חצר ארלין קוגוד).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
וושינגטון די. סי. |
- אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון סמית'סוניאן לאמנות אמריקאית (באנגלית)
- מוזיאון סמית'סוניאן לאמנות אמריקאית, ברשת החברתית פייסבוק
- מוזיאון סמית'סוניאן לאמנות אמריקאית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- מוזיאון סמית'סוניאן לאמנות אמריקאית, ברשת החברתית אינסטגרם
- מוזיאון סמית'סוניאן לאמנות אמריקאית, סרטונים בערוץ היוטיוב
- מוזיאון סמית'סוניאן לאמנות אמריקאית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)