מוזיאון פארס

מוזיאון פארס
موزه پارس
מידע כללי
סוג	אמנות ותרבות
כתובת	שיראז
מיקום	מחוז שיראז
מדינה	איראן
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	? – המאה ה־18
תאריך פתיחה רשמי	1936
חומרי בנייה	אבן, אריח, מלט, לבנה
סגנון אדריכלי	Zand architecture
מידות
גובה מעל פני הים	1,528 מ'
קואורדינטות	29°36′58″N 52°32′42″E / 29.616027777778°N 52.544972222222°E
	(למפת איראן רגילה) טהראן משהד כרג' אספהאן תבריז שיראז קום אהוואז רשת כרמאנשאה בנדר עבאס אפגניסטן פק. טורקמניסטן או. אזר. א. ט. עיראק כ. ערב; הסעודית; ק. אי. ע. הים; הכספי; המפרץ; הפרסי; מפרץ עומאן מוזיאון פארס

מוזיאון פארס (בפרסית: موزه پارس) הוא מוזיאון לתרבות ואמנות השוכן בגן נַזַר (בפרסית: باغ نظر, בּאע'-י נַטַ'ר) בשיראז שבאיראן, המציג מוצגים מהתקופה הטרום-אסלאמית ואחריה. המבנה בו שוכן המוזיאון הוקם בתקופתו של כרים ח'אן זנד (1751–1779), מייסד שושלת זנד, ובו נמצא גם מתחם הקבר שלו. בשנת 1936 הוסב המבנה למוזיאון. המוזיאון נמצא ברחוב זנד בסמוך למצודת כרים ח'אן. הוא מוכרז כאחד מאתרי המורשת הלאומית של איראן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרים ח'אן זנד בנה מבנה מתומן מרהיב למראה במרכז גן נזר, בו קיבל אורחים ושגרירים; כמו כן שימש המבנה לטקסים רשמיים ולחגיגות, לכן שם נוסף בו ידוע הגן הוא "גן הממשל". חלקו החיצוני של המבנה המתומן מקושט באריחים מצוירים בפרחים ובציפורים. חלקו העליון מעוטר באנטבלטורות ועיטורי אריחים.

בחצר מוזיאון פארס יש תבליטים המתארים את הגיבורים שהשתתפו בקרבות נגד האימפריה העות'מאנית ובמיוחד את מוסא ח'מיס, הגיבור האיראני הראשון במעלה מתקופת שושלת זנד ועד אמצע התקופה הקאג'ארית. הוא היה מפקד צבא איראן בקרב נגד האימפריה העות'מאנית, ומייחסים לו מוצא מצאצאי המלך המיתולוגי ג'משיד או מהסולטאן מלכשאה הראשון.

המוצגים במוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון פארס נחשב למוזיאון העתיק ביותר במחוז פארס, והוא מציג מגוון מוצגים מחומרים שונים (מתכות, חימר, מטבעות, חותמות ועוד) מן האלף הרביעי לפנה"ס ועד לתקופה המודרנית. במוזיאון יש אוסף של 30 כרכי קוראן בכתב ידו של יחיא אל-ג'מאלי א-צופי שחי במאה ה-14 בתקופתו של שאה אבו אסחאק אינג'ו, לצד אוסף של ציורים בצבעי מים של לוטפ עלי צורתגר שיראזי. הציור המפורסם "כרים ח'אן מעשן נרגילה" (מיוחס למוחמד צאדק, 1779) מוצג גם הוא במוזיאון. בציור זה מצוירים גם אנשי החצר הזנדית, ביניהם שייח' עלי ח'אן, צאדק ח'אן, זכי ח'אן ולוטף-עלי ח'אן זנד. יצירות של ציירים מפורסמים מתקופת שושלת זנד, כמו אקא צאדק, מירזא באבא נקאשבאשי וג'עפר, מוצגות לצד עבודות של ציירים עכשוויים כמו צדר א-דין שאיסתה ומיר מצור (תלמידיו של כמאל אל-מולכ). חרבו של כרים ח'אן זנד מוצגת גם היא במוזיאון. באגף המערבי של המתחם יש אבן עגולה גלילית, המכונה "לוח ההיסטוריה" (בפרסית: لوح تاریخ, לוח-י תאריח'). על האבן הזו חקוקות שלוש כתובות בפהלווי (איראנית אמצעית) ובנסתעליק (כתב ערבי), העוסקות בתקופות היסטוריות שונות באיראן: התקופה הסלג'וקית, התקופה הצפאווית והתקופה הקאג'ארית.

קוראן הֵפְדה-מַן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוראן הזה נכתב בתחילת המאה התשיעית להג'רה בידי סולטאן אבראהים בן שאהרוח' תימורי. הקוראן, שבתחילה נשמר ב"שער הקוראן" בשיראז, הועבר מאוחר יותר למוזיאון פארס. מאפייני הקוראן הם כדלקמן:

משקל הקוראן 40 ק"ג (בשני כרכים)
מידות הקוראן 72*48 ס"מ
היקף של יותר מ-25 ס"מ עם 600 דפים
כל דף מכיל 11 שורות
בשולי הדפים יש חותמות וחתימות של האנשים ששמרו על הקוראן לאורך התקופות
הקוראן הזה נכתב בקולמוס שלוש-שישיות

קברו של מוחמד כרים ח'אן זנד (אנ')[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרים ח'אן זנד מת בשנת 1779. על פי צוואתו קברו אותו בחלק המערבי של המתחם. 13 שנים מאוחר יותר, אקא מוחמד ח'אן קאג'אר, בגלל שנאתו לשושלת זנד, הוציא את עצמותיו של כרים ח'אן מהקבר והעביר אותן לארמון גולסתאן. יש דיווחים סותרים לגבי מקום משכנן הסופי של עצמותיו של כרים ח'אן זנד.