לדלג לתוכן

מוזי ורטהיים

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוזי ורטהיים
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 18 בינואר 1930
ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה 31 באוגוסט 2016 (בגיל 86)
תל אביב-יפו, ישראל
מקום קבורה בית הקברות מורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות 1958–2016 (כ־58 שנים)
ילדים דורית ורטהיים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משה (מוּזִי) ורטהיים (18 בינואר 1930 – 31 באוגוסט 2016) היה איש עסקים ישראלי, בעל השליטה בחברות בתחום המזון, התקשורת, הנדל"ן והבנקאות, ובהן החברה המרכזית לייצור משקאות קלים זכיינית חברת קוקה-קולה בישראל, בנק מזרחי-טפחות ושידורי קשת.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורטהיים נולד בירושלים בבית דתי, ועד גיל 15 למד בישיבה. בגיל 17 התגייס לפלמ"ח.

לאחר שסיים את שירותו בצה"ל למד לתואר ראשון במחזור הראשון של הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. בזמן לימודיו עבד ביחידה הכלכלית של שירות הביטחון הכללי שפעלה נגד השוק השחור בתקופת הצנע[1]. לאחר שסיים את התואר החל בהתמחות בעריכת דין, תוך כדי שהוא לומד לתואר שני בפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטה העברית. שירת ב"מוסד", ושימש מנהל תחנה של המוסד בשווייץ ובאיטליה.

בשנת 1965 פרש מ"המוסד" והחל לעבוד בחברת התרופות אסיא כמנהל כספים ויצוא.

בשנת 1967 החל לעבוד בצוות ההקמה של זכיינית חברת קוקה-קולה בישראל, החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, יחד עם עמיאל (עמי) בראון ודן מוסקוביץ[2]. השלושה נשלחו לשלושה חודשים לארצות הברית לצורך השתלמות[2]. בניית המפעל של קוקה קולה החלה באוגוסט 1967[3] והוא החל לפעול במרץ 1968[4]. משקה קולה הפך תוך זמן קצר למוצר מצליח ופופולרי בישראל, שגרף רווחים גדולים. בשנים 1973–1980 היה מנכ"ל החברה ומשנת 1980 שימש כנשיאה. בעל השליטה בחברה, איש העסקים היהודי-אמריקאי אברהם פיינברג, החליט להעניק לורטהיים 5% ממניות החברה ואחר כך עוד 5%[5]. בהמשך שימש ורטהיים כנציגו של פיינברג בישראל בעסקים נוספים בהם היה מעורב[5].

בינואר 1976 הקים ורטהיים, יחד עם אליעזר ז'ורבין וחגי בר־כוכבא, עיתון ערב מתחרה ל"מעריב" ו"ידיעות אחרונות", בשם "היום הזה" בו שימש משה דיין כעורך ראשי[6]. השקת העיתון התארכה מאחר שגיוס עיתונאים מנוסים למיזם והקמת המערכת לקחה חודשים רבים[7][8]. העיתון הושק לבסוף בספטמבר 1976 וביומו הראשון הודפס ב-40,000 עותקים, אולם התפוצה ירדה אחר כך, הוא סבל מתחרות קשה[7]. אחרי שלושה חודשים הודיעו שיהפוך לשבועון[9], אך לאחר מספר ימים נסגר העיתון[10], עקב חובות שצבר וקושי לגייס מימון נוסף[11].

בשנת 1990 חבר לאיש העסקים מוטי זיסר בהקמת מרינה הרצליה[12]. השלמת הפרויקט התעכבה במשך שנים רבות, עקב מחלוקת על היקף הבינוי, לאחר שחלק ניכר משטח המעגנה הוסב למגרשים לבנייה ללא אישור[13][14]. בדצמבר 1991 זכו השניים גם במכרז להקמת מרינה אשקלון, יחד עם קבוצת האחים עופר[15].

בשנת 1992 עורר סערה ציבורית, לאחר שעם כניסת המותג "פפסי קולה" לישראל אמר "נשחט את מתחרינו"[16]. באותה שנה גם היה שותף להקמת זכיינית ערוץ 2, שידורי קשת, באמצעות "החברה המרכזית לייצור משקאות קלים" שהחזיקה 24% מהמניות[17]. החברה הייתה אחת משלוש הזוכות שהחלו לשדר בנובמבר 1993[18].

בשנת 1993 הצטרף לדירקטוריון קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב (כדורגל)[19]. וב-1995 היה שותף לקבוצה שרכשה את קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב, אך מכרה אותה לאחר שנתיים[20]. באותה תקופה נכנס גם להשקעה בשותפות חיפושי הנפט והגז "שדות נפט"[21], בתחנת הרדיו באילת "קול הים האדום", בחברת ההשקעות "זינגר-ברנע"[22]; אך יצא מהשקעות אלו לרוב בהפסד[23]. עם כי במקביל גרף רווח ניכר בהשקעה בחברת הנדל"ן אלוני חץ[24].

בשנת 1995 היה שותף לרכישת גרעין השליטה של בנק המזרחי, יחד עם אברהם פיינברג וקבוצת האחים עופר, במסגרת הליך ההפרטה של הבנק. הקבוצה רכשה תחילה כ-26% מהמניות ובשנת 1997 רכשה 25% נוספים[25]. ורטהיים עצמו החזיק ב-12.9% ממניות הבנק. בפברואר 2002 רכש את מניות יורשי אברהם פיינברג והגדיל את החזקתו לכ-24.7% ממניות הבנק[26]. לאחר מיזוג בנק המזרחי ובנק טפחות ב-2005 מכר חלק ממניותיו[27][28], אך המשיך להחזיק בכ-20% ממניות בנק מזרחי-טפחות[29].

בשנת 2001, לאחר מותו של אברהם פיינברג, רכש את מניותיו ב"חברה המרכזית לייצור משקאות קלים", עוד קודם רכש ורטהיים את בעלי המניות האחרים כך שלאחר רכישה זו החזיק ב-100% מהבעלות[30]. תחת שליטתו החברה התרחבה לתחומי פעילות נוספים מלבד משקאות קלים ובירה (באמצעות "מבשלות בירה ישראל"); כולל רכישת השליטה ביצרנית המיצים "פריגת" ב-2002[32], רכישת יצרנית מוצרי החלב "טרה" ב-2004; רכישת השליטה ביקב תבור וכניסה גם לתחום היין ב-2005[33]; בנוסף נכנסה לפעילות מחוץ לישראל, במזרח אירופה וטורקיה[34].

בשנת 2004 רכש 20% מחברת הברוקרים "ברגר הולדינגס", שהייתה בעלת השליטה בדש בית השקעות[35]. שנה אחר כך שונה שמה ל"דש איפקס הולדינגס" לאחר שרכשה את בית ההשקעות "איפקס" בו גם החזיק מניות[36][37]. בינואר 2010 מימש השקעה זו שקבוצת ברמ (שבבעלות האחים ניר ואלי ברקת ויובל רכבי) רכשה את החברה[38].

בדצמבר 2005 ניצל ורטהיים את שליטתו בשידורי קשת על מנת לעכב שידור של תחקיר במסגרת התוכנית "עובדה" על אירוע של כמעט-תאונה בחברת ישראייר, וזאת לבקשת נוחי דנקנר, שחברת התעופה נמצאה בשליטתו[39]. לאחר מכן פרסם מאמר ב"ידיעות אחרונות" ובו טען כי זו הייתה טעות מצד שידורי קשת לקנות את "עובדה"[40].

בשנת 2008 רכש מחיים סבן את חלקו ב"שידורי קשת", והחזיק ב-51% אחוזים מהחברה[41].

בנובמבר 2012 מונה ורטהיים ליושב ראש זמני של בנק מזרחי-טפחות, במקום יעקב פרי, שהצטרף למפלגת יש עתיד[42].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורטהיים היה נשוי לחסיה לבית שוורץ, מפיקת דיבוב בטלוויזיה החינוכית, ולהם שני ילדים[43]. בשנותיו האחרונות התגורר במתחם "סי אנד סאן" שבצפון תל אביב. שנה לפני מותו הוערך שווי נכסיו בכ-1.3 מיליארד דולר[44].

את שרביט הניהול של עסקיו העביר ורטהיים לילדיו דודי ודרורית עוד כשהיה בפעילות מלאה. ורטהיים בחר בבנו דודי כממשיך דרכו העיקרי, וב-2012 העביר לידיו 63% ממניות החברה המרכזית למשקאות; לבתו דרורית העביר את 37% הנותרים[45], ושנה אחר כך העביר להם גם את מניותיו בבנק מזרחי טפחות ושידורי קשת[46].

ורטהיים עמד בראש עמותת "דע אמת", הנהנית מתרומות של החברה המרכזית לייצור משקאות קלים[47].

ורטהיים היה חבר מרכז הליכוד ומקורב לאריאל שרון, אהוד אולמרט, יעקב פרי ואהוד ברק[48]. בעבר אף תרם למערכת הבחירות של אהוד ברק ושל מפלגת העבודה[49].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ יוסי מלמן, דן רביב, מלחמת הצללים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2012, פרק שני
  2. 1 2 לקראת פתיחת מפעל "קוקה קולה" בארץ, הצופה, 24 בספטמבר 1967
  3. ↑ יאיר קוטלר, הוחל בבניית קוקה קולה בבני ברק-יופעל ב־1968, הארץ, 29 באוגוסט 1967
  4. ↑ תיבת "קוקה קולה" ראשונה מתוצרת הארץ נמסרה לאשכול, הארץ, 29 במרץ 1968
    מחר יוחל בשיווק "קוקה קולה", הארץ, 31 במרץ 1968
  5. 1 2 "איש שכבר ראה הכל", באתר גלובס, 8 בדצמבר 1998
  6. ↑ העתון בראשות דיין החל בגיוס עובדים, דבר, 13 בינואר 1976
    מדוע "היום הזה", על המשמר, 16 בינואר 1976
    העתון של דיין המקורות של פרס, עמדה, 1 באוגוסט 1976
  7. 1 2 אלי קינן, היה היה 'היום הזה', כותרת ראשית, 2 בנובמבר 1983
  8. ↑ העתון של "קוקה קולה", עמדה, 1 במאי 1976
  9. ↑ "היום הזה" ייסגר, במקומו ייצא שבועון, דבר, 24 בנובמבר 1976
    "היום הזה" ייסגר.ויופיע בשבועון, על המשמר, 25 בנובמבר 1976
  10. ↑ "היום הזה" חדל להופיע, מעריב, 29 בנובמבר 1976
  11. ↑ עתי"ם, דיין, בר־כוכבא, ז'ורבין וורטהיים: איננו אחראים לחובות "היום הזה", על המשמר, 21 בדצמבר 1976
    עיקול זמני, על "היום הזה', מעריב, 2 בדצמבר 1976
  12. ↑ לאה אתגר, מוטי זיסר הולך על המים - בן 36, כיפה סרוגה, לפני 10 שנים רכב על וספה. היום הוא מגלגל מיליוני דולרים, מעריב, 6 בדצמבר 1991
  13. ↑ איתמר לוין, ‏עיריית הרצליה: זיסר ניצל קשריו עם לנדאו כדי להפר מיכרז המרינה, באתר גלובס, 7 בנובמבר 2000
    מירי ריילי, עיריית הרצליה תובעת מזיסר ולנדאו 10 מיליון שקל על רשלנות בפרשת המרינה, באתר הארץ, 28 ביוני 2001
  14. ↑ איתי רום, ‏מגדל ברווזים מהרצליה: סגרתי עסקת נדל"ן לאלפיון העליון ומוזי ורטהיים - לא משלם לי תיווך, באתר גלובס, 26 בנובמבר 2009
  15. ↑ מרינה מפוקפקת באשקלון, באתר גלובס, 29 בינואר 1997
  16. ↑ אורי גינוסר, נשיא קוקה קולה ישראל: אין לי טינה למתחרים; זה לא אומר שלא נשחט אותם, מעריב, 27 בפברואר 1992
    נווית זומר, נשיא קוקה קולה: נשחט את מתחרינו לפי האמנה, חדשות, 27 בפברואר 1992
  17. ↑ הגר רם, רותי זוטא, 3 קבוצות הגישו הצעות למכרז ערוץ 2, חדשות, 15 במאי 1992
    הגר רם, סופית: היום מתפרסם המכרז על הזכיונות לשידורי ערוץ 2, חדשות, 22 ביולי 1992
  18. ↑ היום הראשון לשידורים עבר כמעט ללא תקלות, חדשות, 5 בנובמבר 1993
  19. ↑ יוסי לוין, מחלקת הכדורסל של מכבי ת"א הציגה אתמול את המבנה הניהולי החדש שלה, שכולל דירקטוריון, ועד מנהל, ועדת שיווק, ועדת כספים וכמובן ועדה מקצועית, חדשות, 9 באוגוסט 1993
  20. ↑ איציק גניש, הרציקוביץ': "מי ששווה לו ישלם גם 150 מיליון", באתר הארץ, 28 בדצמבר 2005
  21. ↑ שי שלו, ‏חילופי גברי בסקטור החיפושים: מוזי ורטהיים יוצא, דורון רובין נכנס, באתר גלובס, 27 ביולי 1999
  22. ↑ אורנה רביב, ‏"ב-5 שנים מתוך 6 היתה מפולת", באתר גלובס, 3 ביוני 1999
  23. ↑ שי שלו, ‏בתיאוריה, זה צריך היה להצליח, באתר גלובס, 20 באוקטובר 1997
  24. ↑ מוזי ורטהיים: רווח של 300% תוך שנתיים - רכש את מניותיה של עדנה אלוני תמורת 2.5 מ' ד', היום הן שוות 10 מיליון, באתר גלובס, 22 בדצמבר 1998
  25. ↑ מיכאל רוכוורגר, נמצאו המרוויחים הגדולים ביותר מחגיגת הנדל"ן הישראלית, באתר TheMarker‏, 5 ביוני 2017
  26. ↑ אלי דניאל, מוזי ורטהיים מגדיל אחזקותיו בבנק המזרחי: רוכש את אחזקות יורשי אברהם פיינברג, באתר TheMarker‏, 25 בפברואר 2002
  27. ↑ מיזוג בנק המזרחי ובנק טפחות יוצא לדרך, באתר TheMarker‏, 2 בינואר 2005
  28. ↑ ניצן כהן, מוזי ורטהיים מכר בשעה האחרונה 2.3% מבנק המזרחי בכ-110 מיליון שקל; השלים מכירה של כ-5.5% בחודשים האחרונים, באתר TheMarker‏, 5 במאי 2005
  29. ↑ מיכאל רוכוורגר, הרווח האדיר של משפחות ורטהיים ועופר מבנק מזרחי-טפחות, באתר TheMarker‏, 3 באוקטובר 2017
  30. ↑ דפנה צוקר, ‏מוזי ורטהיים רכש את מניות עיזבון פיינברג בקוקה-קולה ישראל לפי שווי 250 מיליון דולר, באתר גלובס, 24 בספטמבר 2001
  31. ↑ ורד שרון-ריבלין, ‏החברה המרכזית למשקאות קלים תרכוש 16% נוספים בפריגת עד סוף 2002, באתר גלובס, 13 בינואר 2002
  32. ↑ [31]
  33. ↑ אילה צורף, רכישה ראשונה מאז טרה: החברה המרכזית למשקאות רכשה את יקבי תבור, באתר TheMarker‏, 16 באוקטובר 2005
  34. ↑ איילה צורף, בדרך לשינוי ארגוני מקיף: החברה המרכזית למשקאות קלים תשים דגש על פעילות קרלסברג ופריגת בחו"ל, באתר TheMarker‏, 18 ביוני 2007
  35. ↑ הרצל לקס, מוזי ורטהיים חובר למיקי צולר: ירכוש כ-20% מברגר הולדינגס תמורת 14.3 מיליון שקל, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2004
  36. ↑ מירב ארלוזורוב, ‏שני הכובעים של אייפקס-מוטבים, באתר גלובס, 27 בדצמבר 1998
  37. ↑ ברגר הולדינגס מימשה אופציה לרכישת הבעלות על קבוצת איפקס תמורת 7.7 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 9 בינואר 2005
  38. ↑ רם דגן, שרית מנחם, כרמי ונועם בר, "לאלי ברקת יש חשיבה אמריקאית וכסף כמעט בלי הגבלה - זה יוביל לרכישות", באתר הארץ, 25 בינואר 2010
  39. ↑ יעל גאוני ואיתמר לוין, ‏ורטהיים: נוחי צילצל, שיחת נימוסין, ואמר שאין מנוס מפעולה משפטית בנוגע לישראייר, באתר גלובס, 25 בדצמבר 2005
    היועץ של "עובדה" אישר, היועץ של קשת פסל, באתר TheMarker‏, 25 בדצמבר 2005
  40. ↑ בועז גריילסמר, מוזי ורטהיים: "שגינו כאשר הבאנו את 'עובדה' לקשת", באתר TheMarker‏, 25 בדצמבר 2005
    יעל גאוני, ‏בכירים בתעשיית הטלוויזיה על פרשת "עובדה": האדמה רועדת, באתר גלובס, 25 בדצמבר 2005
  41. ↑ יעל ולצר, עסקת ענק מפתיעה בערוץ 2: מוזי ורטהיים ירכוש את מניות חיים סבן ב"קשת" תמורת כ-13 מ' ד', באתר TheMarker‏, 2 במרץ 2008
  42. ↑ מוזי ורטהיים: מעורב בהחלטות בערוץ 2, באתר TheMarker‏, 3 ביולי 2008
  43. ↑ הדס מגן, שלומית לן, ‏כך מנסה מוזי ורטהיים למנוע מאבקי ירושה עתידיים בין ילדיו, באתר גלובס, 4 באפריל 2013
  44. ↑ נתי טוקר, מיהו האיש המסתורי ששולט בכלי התקשורת החזק ביותר בישראל, באתר TheMarker‏, 15 ביוני 2015
  45. ↑ אבי שאולי, ‏מוזי ורטהיים מעביר את נכסיו בחברה המרכזית לילדיו, באתר גלובס, 15 בינואר 2012
  46. ↑ סיון איזסקו, מוזי ורטהיים מעביר את מניותיו בבנק מזרחי טפחות לידי ילדיו, באתר TheMarker‏, 17 בפברואר 2013
  47. ↑ נתי טוקר, איש סודו של נתניהו קיבל חצי מיליון שקל מעמותה של ורטהיים שפעילותה אפסית, באתר TheMarker‏, 29 בפברואר 2016
  48. ↑ מוזי ורטהיים: מעורב בהחלטות בערוץ 2, באתר TheMarker‏, 3 ביולי 2008
  49. ↑ שוקי שדה, מפת הקשרים של אהוד ברק, באתר TheMarker‏, 20 בינואר 2013
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מוזי_ורטהיים&oldid=43791938"