שידורי קשת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית

שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

שידורי קשת
סמליל "שידורי קשת"
בניין "שידורי קשת" בתל אביב, בעיצוב האדריכל צבי מוססקו. הסמל של הבניין שופץ לאחר שינוי הסמליל של "קשת" ב-2017
בניין "שידורי קשת" בתל אביב, בעיצוב האדריכל צבי מוססקו. הסמל של הבניין שופץ לאחר שינוי הסמליל של "קשת" ב-2017
נתונים כלליים
סוג

בעלת ערוץ קשת 12 וחברת החדשות (החל מ-16 בינואר 2019), מפעילת אתרי האינטרנט mako ו-N12 ומ-2019 מפעילת ערוץ ההומור

בעבר:
זכיינית שידור בערוץ 2 (1993-2017)[1]
מפעילת ערוץ 24 (2009-2019)
מפעילת ערוץ ביפ (2001-2010)
מייסדים מוזי ורטהיים, דודי ורטהיים,[2] אלכס גלעדי
תקופת הפעילות 26 בפברואר 1993[5] – הווה (29 שנים)
מיקום המטה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי ראול ולנברג 12, תל-אביב
שליטה בחברה החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ (64.6%)[3]
משפחת למלבאום (10%)
מ. ורטהיים (9.3%)
ענבר ומריוס נכט (8%)
משפחת גלעדי (6.5%)
פאנצ'ליין (1.4%)
[4]
ענפי תעשייה מדיה
מוצרים עיקריים

תכנים טלוויזיוניים

הפעלת ערוצי טלוויזיה ואתרי אינטרנט.
רווח 30 מיליון שקלים (נכון לסוף 2005)
מנכ"ל אבי ניר (מנכ"ל קבוצת קשת)
אנשי מפתח חיליק שריר (מנכ"ל ערוץ 12)
אבי וייס (מנכ"ל חברת החדשות)
אורי רוזן (מנכ"ל והעורך הראשי של אתר mako)
אלון שטרוזמן (מנכ"ל קשת אינטרנשיונל)
 
https://www.mako.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

"שידורי קשת בע"מ", המוכרת במותג הטלוויזיה "קשת", היא קבוצת תקשורת ישראלית שהוקמה ב-1993, אחת מקבוצות המדיה הגדולות בישראל הכוללת את ערוץ קשת 12, הזרוע הבינלאומית קשת אינטרנשיונל והזרועות הדיגיטליות mako ו-N12 בשיתוף עם חדשות 12. אבי ניר מכהן כמנכ"ל הקבוצה משנת 2002.

החברה הייתה זכיינית שידור בערוץ 2, יחד עם רשת, חברת החדשות והטלוויזיה החינוכית (ועד 2005, גם לצד טלעד), וגם האחרונה ששידרה בערוץ זה. בעקבות פיצול ערוץ 2, עברה החברה ב-1 בנובמבר 2017 להפעיל את ערוץ קשת 12.[6] מה-16 בינואר 2019, חברת החדשות ("החדשות 12") משדרת באופן בלעדי בערוץ 12 של קשת שרכשה את חלקה של רשת בחברה, והפכה לבעלת השליטה היחידה בה.[7]

קשת מפיקה, מייצרת, משדרת ומפיצה בישראל ובעולם תוכן מקורי במגוון ז'אנרים – ריאליטי, דרמה, דוקו, שעשועונים ועוד. בין התוכניות הנצפות ביותר של "קשת", הן בערוץ 2 והן בערוץ 12 ניתן למנות את "עובדה", "ארץ נהדרת", "חתונה ממבט ראשון", "בית ספר למוסיקה", "הכוכב הבא לאירוויזיון", "כוכב נולד", "להיות איתה", "פלפלים צהובים", "רמזור", "צומת מילר", "מאסטר שף", "חטופים", "בשבילה גיבורים עפים", "נינג'ה ישראל" ועוד. מרבית התוכניות דורגו בין עשרת המקומות הראשונים בטבלאות מדרוג הצפייה בטלוויזיה הישראלית לאורך השנים.

השותפים בחברה הם החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ[8] באמצעות קשתקבוצת שירותי תקשורת (64.6%), משפחת למלבאום (10%), מ. ורטהיים אחזקות בע"מ (9.3%), ענבר ומריוס נכט (8%), משפחת גלעדי (6.5%),[9] וויליאם נגל באמצעות Punchline pc‏ (1.4%).

חטיבות קשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשת 12[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קשת 12

קשת 12 הוא ערוץ טלוויזיה מסחרי ישראלי. מנכ"ל הערוץ הוא חיליק שריר. עם עליית "ערוץ 2" המסחרי, ב-4 בנובמבר 1993, נמנתה "קשת" יחד עם שתי זכייניות נוספות, "רשת" ו"טלעד". בעקבות פיצול ערוץ 2, הערוץ "קשת 12" הושק ב-1 בנובמבר 2017, והחל מינואר 2019, משדר באופן בלעדי את תוכני חברת החדשות. בערוץ משודרות תכניות טלוויזיה מז'אנרים שונים, בהם ריאליטי, סאטירה, סדרות דרמה וקומדיה, ותכניות בידור ומגזין, והוא הערוץ המוביל בישראל במדדי רייטינג (צפייה).[10]

קשת אינטרנשיונל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קשת אינטרנשיונל

קשת אינטרנשיונל (Keshet International) היא הזרוע הבינלאומית של קשת, העוסקת במכירת והפקת תכנים מחוץ לישראל. הוקמה בשנת 2012 ובראשה עומד המנכ"ל אלון שטרוזמן.[11] מדורגת כאחת מ-3 ספקיות התוכן הבינלאומיות הזרות הגדולות לשוק האמריקאי, ובין 10 חברות ההפצה לטלוויזיה המובילות בעולם.[12]

בשנת 2011, החלה קשת לפעול בעולם והרחיבה פעילותה עם השנים. באוקטובר 2011, סדרת הדרמה זוכת פרסי גלובוס הזהב והאמי "הומלנד" (במקור: "חטופים" של קשת), הושקה בארצות הברית ברשת הכבלים Showtime והמשיכה ל-7 עונות.[13] שר הכלכלה והתעשייה לשנת 2012, שלום שמחון, בירך את קשת על זכייתה של "הומלנד" באמי ואמר כי "הזכייה מהווה הישג חשוב לתעשיית הטלוויזיה הישראלית והוכחה כי לישראל יש מה להציע גם בתחום הזה".[14] בשנת 2014, רשת BBC הבריטית רכשה את הסדרה "פלפלים צהובים" של קשת לעיבוד מקומי, ושידרה אותה במשך 3 עונות.[15] בשנת 2016, זכתה קשת באות לשכת המסחר ישראל-ארצות הברית, במעמד נשיא המדינה, ראובן ריבלין ושגריר ארצות הברית בישראל, דן שפירו. בנימוקי הלשכה להענקת האות לקשת נאמר כי "קשת זכתה בשל פריצת הדרך התרבותית ושבירת תקרת הזכוכית במכירת תכניות ומיזמים טלוויזיוניים ישראליים לשוק הבינלאומי בכלל והאמריקאי בפרט".[16] באותה שנה, פורסם כי קשת ו-HBO יפיקו יחד סדרה.[17] באוגוסט 2019 היא עלתה לשידור בפלטפורמות HBO בישראל ובעולם תחת השם "הנערים".[18] ב-29 באפריל 2020, זכתה בפרס הדרמה הטובה ביותר וב-13 פרסים נוספים בטקס פרסי האקדמיה הישראלית לטלוויזיה.[19][20][21]

בדצמבר 2019, הניו יורק טיימס בחר במקום הראשון ברשימת הסדרות הבינלאומיות של העשור את "חטופים" של קשת בגרסתה המקורית בעברית.[22]

בין תכניות קשת הישראליות הנוספות שנמכרו והופצו בעולם על ידי קשת אינטרנשיונל: "בשבילה גיבורים עפים", "כפולים", "להיות איתה", "מסודרים", "רמזור", "סברי מרנן", "האקס המיתולוגי", "הכספת", "הכוכב הבא", "בית ספר למוסיקה", "רק רוצים לרקוד", "לאהוב את אנה" ועוד.

בעשור השני של שנות ה-2000, מאות תכנים ישראליים מקוריים של קשת נמכרו לעולם, אלפי פרקים הובאו לשידור בערוצים המרכזיים ברחבי הגלובוס.[23]

mako[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – mako

"mako" הוא אתר חדשות עצמאי ישראלי מבית קשת, אשר עלה לאוויר באוקטובר 2008 ומהווה את אחד מ-3 אתרי התוכן המובילים בישראל, לצד "וואלה" ו-"ynet". באתר מתפרסמות כתבות ומאמרים בנושאי חדשות, תרבות וספורט וכן תוכני וידאו של קשת, של "חדשות 12" ושל דסק חדשות עצמאי המופעל על ידי האתר.[24] מנכ"ל mako הוא אורי רוזן.

החדשות 12 - חברת החדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – החדשות 12

החדשות 12 ממומנת מכספי שידורי קשת שהיא גם הבעלים היחידי שלה, זאת החל מה-16 בינואר 2019.[7] תוכניות החברה זוכות למדרוג גבוה יחסית למתחרים האחרים, ומקיימות תחרות עם החדשות 13 (בעבר "חדשות 10"). מהדורת החדשות המרכזית, שמוגשת על ידי יונית לוי ודני קושמרו, היא מהדורת החדשות הנצפית ביותר בישראל. בעקבות נתוני המדרוג הגבוהים, הפכו רבים מהמשתתפים בה, בהם מגישים, כתבים ופרשנים, לאישים מוכרים המזוהים עם האקטואליה בישראל.

N12[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – N12

בפברואר 2020 קשת וחדשות 12 השיקו את "N12" - אתר חדשות ישראלי שמטרתו להוות זרוע דיגיטלית של חברת החדשות, שתספק דיווחים חדשותיים על פני כל היום, זאת בדומה לחברות החדשות אחרות הפועלות ברחבי העולם.[25]

סמליל אתר N12

פעילויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערוץ ההומור[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ערוץ ההומור

ערוץ ההומור, בבעלות קשת, החל את שידוריו ב-10 בפברואר 2019 ופועל 24 שעות ביממה עם תכניות סאטירה, קומדיות, מופעי סטנד-אפ ותוכניות בידור ישראליות. בין התוכניות ניתן למנות את "ארץ נהדרת", "הפרלמנט", "רמזור", "החמישייה הקאמרית" והסדרה התיעודית "במדינת היהודים". הערוץ משודר ב-yes (אפיק 15) וב-HOT (אפיק 22).

ערוץ 24[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ערוץ 24

בחודש ספטמבר 2008 רכשה קשת 40% ממניות ערוץ המוסיקה 24, כאשר 60% נותרו בידי חברת מימד. בעקבות הרכישה מונה צביקה ליבליך, סמנכ"ל השיווק של קשת, לממלא-מקום מנכ"ל הערוץ. כמו כן, עבר הערוץ מיתוג מחדש ושינוי לוגו, והוא נפתח במתכונת מחודשת ב־24 במרץ 2009.[26] בשנת 2011 רכשה קשת 50% נוספים ממניות הערוץ וכך החזיקה ב-90% ממניותיו. בקיץ 2018 קשת העמידה את הערוץ למכירה, והערוץ נרכש על ידי טלעד.[27]

ערוץ ביפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ביפ

בשנים 2001–2010 הפעילה קשת גם את ערוץ "ביפ" ששודר בחברת הכבלים HOT. בין התוכניות ששודרו בביפ ניתן למצוא תוכניות שהופקו בישראל לצד תכנים שנרכשו ממדינות אחרות. חלק מתכני ערוץ זה שודרו בקביעות גם בשידורי הזכיינית בערוץ 2.

MOOMA[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – MOOMA

אתר MOOMA הוקם במסגרת חברה-בת של קשת, בין היתר כחלק מהיערכותה להתמודדות במכרז על ערוץ המוזיקה. במרכזו של האתר הייתה אנציקלופדיה מקוונת בנושא מוזיקה ישראלית ויוצרים מקומיים. לאחר הקמת אתר mako בשנת 2008, אוחד אתר MOOMA עם מגזין המוזיקה של mako. הדף הראשי של MOOMA הפך להפניה ל-mako, ועדכוני האנציקלופדיה והדיסקוגרפיה פסקו. באפריל 2018 נסגר האתר באופן רשמי וקישורים אליו מפנים לעמוד המוזיקה באתר mako.

פודקאסטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשת מפרסמת שלושה פודקאסטים: "אחד ביום" בהנחייתו של שליח חברת החדשות לאירופה אלעד שמחיוף, "Unholy" בהנחיית מגישת החדשות יונית לוי וג'ונתן פרידלנד מעיתון הגרדיאן הבריטי ו"בזמן שעבדתם", וידאוקאסט בהנחייתם של דרור גלוברמן ודני פלד.

RGE[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – RGE

ב-18 במרץ 2021, שידורי קשת, הודיעה על רכישה מסתמנת של 49% ממניות חברה RGE והיתכנות להקמת שירות סטרימינג וטלוויזיה משותף. העסקה מותנית באישור הרשות השנייה, רשות התחרות ומועצת הכבלים והלוויין.[28][29] ב-2 בספטמבר 2021 נודע כי הממונה על התחרות אישרה את המתווה לפיו קשת ו-RGE יקימו במשותף פלטפורמת שידורים על גבי האינטרנט אך איפשרה לקשת לרכוש רק 25% מחברת RGE.[30][31] ב-25 בספטמבר 2021 נודע כי יעקב נדברוני יהיה המנכ"ל החדש של שירות הסטרימינג של קשת ו-RGE והשירות עצמו צפוי להיכנס במהלך 2022.[32][33] ב-14 בפברואר 2022 שם חברת הסטרימינג החדשה תיקרא בשם "FREETV" של קשת ו-RGE.[34] ב-20 במרץ 2022 הכריזה כי פרטנר תשתף פעולה עם חברת FREETV.[35]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסע פרסום של קשת לקראת סגירת ערוץ 2 והמעבר לערוץ 12, תל אביב, 2017

עם עליית "ערוץ 2" המסחרי, ב-4 בנובמבר 1993, במסגרת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, נמנתה "קשת" (או "שידורי קשת") יחד עם שתי זכייניות נוספות, "רשת" ו"טלעד". שלוש הזכייניות קיבלו חוזה לעשור יחיד של שידורים, במסגרתו החליפו מספר פעמים בשנה את ימי השידור, כך ששתי זכייניות קיבלו שני ימי שידור, ואחת שלושה (לרוב בסוף השבוע). "קשת" החלה לשדר בערוץ ב-5 בנובמבר.[1]

בשנים 1993–1995 שימש אלכס גלעדי כמנכ"ל החברה. בשנת 1995 אורי שנער מונה למנכ"ל ובשנת 2001 הפך לנשיא החברה עד שנת 2005. ב-2002 מונה אבי ניר למנכ"ל החברה, וב-2005 מונה אלכס גלעדי לנשיא החברה.

באפריל 2005, החליטה ועדה שרק שתיים מתוך שלוש הזכייניות תקבלנה אישור לחידוש זיכיון השידור שלהן. קשת, כמו גם רשת וטלעד, ששידרו בערוץ 2 מהקמתו התמודדו במכרז. בנוסף, הוקמה קבוצת כאן במטרה להתמודד על זיכיון שידור בערוץ 2, והיא הייתה קבוצה חדשה אשר לא שידרה קודם לכן. בתום דיוני המכרז, נבחרו "קשת" ו"רשת" להוביל את הערוץ במשך העשור העוקב.[36][37] "קשת", שהגיעה למקום הראשון במכרז, קיבלה ארבעה ימי שידור ו"רשת" קיבלה שלושה ימים. בשנת 2008 התחלפו ימי השידור של הזכיינות ואלה שבו והתחלפו מאז בימים שלוש פעמים נוספות: בראשית 2010, בתחילת 2012 וב-1 בינואר 2014, אז חזרה "קשת" לשדר בארבעה ימי שידור (רביעי עד שבת) ושידורי "רשת" התקיימו בשלושת הימים הנותרים. בנובמבר 2014, התחלפו שוב ימי השידור של הזכייניות, וקשת חזרה לשדר בימים ראשון-שלישי. קשת שידרה בימים אלה עד אוקטובר 2015, ואז עברו הזכייניות לשיטת הרישיונות, או המשך פעילות ערוץ 2 במתכונתו הנוכחית, תוך החלפת ימי שידור בין הזכייניות. שתי הזכייניות הודיעו כי הן מעוניינות להישאר בשיטת הזיכיונות עד 2017.[38][39]

באוקטובר 2016 פורסם כי קשת ורשת הגישו בקשות רישיון למעבר ל-7 ימים בשבוע.[40][41][42] בחצות הלילה שבין 31 באוקטובר ל-1 בנובמבר 2017 חתמה "קשת" את שידורי ערוץ 2 ועברה לאפיק 12 בשלט, בו החלה לשדר שבעה ימים בשבוע.[43] בדצמבר 2017 נחשף כי ערב פיצול ערוץ 2 ניסתה קשת לרכוש מידי רשת את חברת החדשות תמורת 150 מיליון שקל. מימוש העסקה[44] סלל את הדרך למיזוג בין רשת לערוץ עשר. החל מינואר 2019, משדר ערוץ קשת 12 באופן בלעדי את תוכני חברת החדשות. ב-2017 רשמה החברה הפסד נקי של 117.6 מיליון שקל, כשעיקר ההפסד נוצר מהיערכות הזכיינית לפיצול ערוץ 2.[45]

כאמור, בנוסף לשידורים בערוץ 2 ובערוץ 12, משנת 2008, מפעילה קשת גם את אתר האינטרנט mako, וכן מחזיקה מ-2012 בזרוע ההפצה וההפקה הבינלאומית קשת אינטרנשיונל. בעבר, הפעילה החברה את ערוץ המוזיקה "ערוץ 24", את ערוץ "ביפ" ואת אתר "MOOMA".

בשנת 2020 הוחלט בשידורי קשת לעשות שינויים במבנה הארגוני שלה, שבו נערכת החברה לפעול כקבוצת תקשורת. אחד מהשינויים הבולטים שיתבצעו הוא הקמת הנהלה עצמאית לערוץ 12, כאשר סמנכ"ל התוכניות של קשת, חיליק שריר, מונה למנהל הערוץ. ערוץ 12 יפעל כחברה עצמאית בתוך הקבוצה, בדומה ל-mako ולקשת אינטרנשיונל.[46]

כנס INTV לחדשנות בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל קשת, אבי ניר, יזם ופתח את הכנס הבינלאומי השנתי של קשת לחדשנות בטלוויזיה, INTV, אשר נערך בירושלים מאז שנת 2012.[47] בכנס בן היומיים משתתפים מדי שנה בכירי תעשיית התוכן, הבידור, החדשנות והטלוויזיה הבינלאומית ועוסקים במגמות המובילות בעתידה של תעשיית התוכן העולמית.[48] הכנס נערך שש פעמים, כאשר האחרון נערך במרץ 2019.[49]

לאורך השנים, השתתפו בכנס INTV בכירי התעשייה העולמית, בהם נשיא HBO ריצ'רד פלפלר,[50] נשיא NBC בוב גרינבלט,[51] נשיא CNN ג'ף צוקר,[52] נשיאת FOX דנה וולדן,[53] סגנית נשיא התוכן המקורי בנטפליקס סינדי הולנד,[54] סגנית נשיא CNN איימי אנטליס,[55] נשיא CBS NEWS דייוויד רודס,[56] נשיא פירמת הפרסום העולמית מק'קאן האריס דיימונד,[57] הסוכן האמריקאי ארי עמנואל,[58] השחקן יו לורי,[59] יוצר "משפחת סימפסון" מקס פרוס,[60] תסריטאית הסדרה "בנות" תמי זגהר,[61] מפיק "משפחת קרדשיאן" גיל גולדשיין ונוספים.[62] במסגרת הכנס, נפגשו האורחים הבינלאומיים עם נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס ועם נשיא המדינה ראובן ריבלין,[63] וכן נערכו אירועי בכורה עולמיים לסדרות ישראליות בינלאומיות כמו "דיג"[64] ו"אוטונומיות".[65]

השקעה בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשת השקיעה בשנות ה-2000 בהפקת סרטים שונים בתעשיית הקולנוע הישראלית. החברה מימנה בין היתר את הסרטים "ביקור התזמורת", "לבנון", "רוקדים ביפו" ו"גט - המשפט של ויויאן אמסלם" שיצרו שלומי אלקבץ ורונית אלקבץ, ואשר הועמד לפרס גלובוס הזהב בשנת 2015. בין הסרטים הנוספים בהשקעת קשת: "יוסי וג'אגר", "זוהי סדום", "אדם בן כלב", "עיניים פקוחות", "קירות", "אדמה משוגעת", "חתונה מאוחרת", "המוסד", "מחילה", "אחד בלב" ועוד.

עמותת "רואים רחוק"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999, החל לפעול בקשת פרויקט חברתי תחת השם "יוצרים עם קשת". בשנת 2015, הפך הפרויקט לעמותה עצמאית תחת השם "רואים רחוק", אשר מאתרת בני נוער מוכשרים ומצטיינים בתחום האומנות והתקשורת, המגיעים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית, ומלווה אותם מגיל 16 ועד להבאתם ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה והטמעתם בתעשיית התקשורת והקולנוע הישראלית.[66][67]

במסגרת העמותה, יוצרים ובמאים ישראלים, בהם טלי שמש, רן טל, דוד אופק, רני בלייר ושלומי אלקבץ, מכשירים את בני הנוער ליצור אמנות ולעסוק בתקשורת, במספר מרכזים ברחבי הארץ: רמלה לוד, שכונת דורה בנתניה, באר שבע, ירושלים, אשדוד, שפרעם ונצרת.[68] בהמשך, מממנת העמותה מלגות מחיה ולימודים אקדמאים.[69] עם סיום התואר מסייעת להם העמותה להשתלב בתעשייה ובשוק התעסוקה בתחום. בין בוגרי העמותה: השחקנים פיראס נאסר ("פאודה"), שאדי מרעי ("פאודה"), מאור לוי ("בתולים") ושירז אדרי ("להעיר את הדב").[70][71]

נכון לשנת 2019, למדו בפרויקט ובעמותה אלפי בני נוער, כאשר מאות בני נוער סיימו את המסלול ועברו את ההכשרה. עשרות בוגרים קיבלו מלגות למוסדות להשכלה גבוהה בתקשורת ואמנות, בהם "סם שפיגל", האקדמיה למוסיקה בירושלים, ניסן נתיב, בית הספר למוסיקה "רימון", אוניברסיטת תל אביב והאקדמיה לאמנות "בצלאל".[72]

הקריאה לחרם מצד ראש הממשלה על חברת "קשת" ותגובות של גופי שידור מתחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2019, פרסם העיתונאי גיא פלג במהדורת החדשות 12 תמלילי שיחה בין שלמה פילבר, לשעבר מנכ״ל משרד התקשורת, לבין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. ערב השידור ניסה נתניהו למנוע אותו, אך בקשתו נדחתה וזמן לא רב לאחר מכן קרא נתניהו לציבור להחרים את ערוץ קשת 12 בהקשר של הסדרה שהפיקה - "הנערים", תוך שהוא מכנה את הערוץ כ"ערוץ תעמולה" וכי ”"קשת" משחירה את דמותה של ישראל”. מתקפתו של נתניהו על שידורי הערוץ אינה חדשה, שכן בעבר נהג לתקוף את כתבי חברת החדשות אמנון אברמוביץ' וגיא פלג (כאשר האחרון כונה על ידי בנו של נתניהו, יאיר, "דמבו") אך בשונה מהפעמים הקודמות נתניהו התבטא גם נגד מנכ"ל חברת החדשות, אבי וייס, וכנגד מנכ"ל שידורי קשת, אבי ניר, ובהמשך אף נגד בעלי המניות של החברה - יצחק תשובה ודרורית ורטהיים.[73]

בתגובה לקריאתו לחרם על הערוץ, התבטאו עיתונאים בערוץ המתחרה "רשת 13" נגד קריאתו של נתניהו לחרם על "קשת", וביניהם איילה חסון, שקיימה ראיון בתכניתה "המטה המרכזי" עם יו"ר כחול לבן, בני גנץ, והוסיפה כי כפי שראש הממשלה מחרים את שידורי קשת ועיתונאים מסוימים, גם מספר 2 ברשימתו, יאיר לפיד, מחרים אותה.[74] בתאגיד השידור הציבורי פרסמו ציוץ בטוויטר שבו עודדו את הצופים לעבור לצפות בערוץ 12 של קשת, זאת בזמן שבאותה העת שודרה בערוץ כאן 11 תכניתו של יעקב אחימאיר, "רואים עולם". בריאיון לינון מגל ורון קופמן ב-103FM אמר אחימאיר כי הוא כועס מאוד ומתפלא, והמגישים עודדו את המאזינים לצפות בתכניתו בשבת בעוד שאחימאיר קידם את ההאזנה לרדיו 103 במקום ל"כאן רשת ב'".[75]

למרות קריאתו של נתניהו לחרם על ערוץ 12 של "קשת", התראיין נתניהו לאותו ערוץ, במסגרת שידורי חברת החדשות (שגם אותה תקף), בתכנית "פגוש את העיתונות" שלפני הבחירות החוזרות של 2019 ששודרה ב-14 בספטמבר.

תביעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2021 חייב בית המשפט המחוזי בתל אביב את "שידורי קשת" לפצות ב-50,000 ש"ח את יו"ר ועד מתיישבי השומרון, בני קצובר, על שבתוכנית "ארץ נהדרת" הציגה את תמונתו עם הכיתוב "סבא פוגרום". בית המשפט קבע שהפרסום ביחס לקצובר אינו נכנס לגדר סאטירה.[76]

בינואר 2022 חויבה חברת "שידורי קשת" לפצות את אדל בספלוב ב-50,000 ש"ח (ועוד 18,500 ש"ח הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין), לאחר שנפסק שאתר "מאקו" פגע בפרטיותה של בספלוב כאשר פרסם את דבר הריונה בניגוד לרצונה.[77]

סמלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנים בולטים בהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין שידורי קשת בתל אביב. כיום סמל "קשת" המוצג בתמונה הוחלף בסמל קשת העדכני המופיע בערך

תוכניות חדשות 12[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצועות יומיות-שבועיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות אירוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות דרמה וקומדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות סאטירה ובידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות מציאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שעשועונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות תחקירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "עובדה" (1993–רץ): תוכנית התחקירים והתעודה הנצפית בישראל בהנחיית אילנה דיין; שודרה בתחילת דרכה בטלעד ועברה בהמשך לקשת.
  • "יצאת צדיק" (2004–רץ): תוכנית תחקיר המחפשת רמאים בשוקי עבודה שונים. מנחה התוכנית בשש העונות הראשונות היה חיים הכט והחל מהעונה השביעית המנחה הוא חיים אתגר.
  • "המתחזים" (2018–רץ): תוכנית תחקירים בהובלתו של חיים אתגר, העוקבת אחרי התחזיות שונות של אנשים.
  • "חשיפה" (לשעבר "הכל אישי") (2015–רץ): תוכנית תחקירים וראיונות בהנחיית חיים אתגר.

תוכניות דוקו-ריאלטי ותעודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנים בולטים בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות סאטירה ובידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות דרמה וקומדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריאליטי ושעשועונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות אירוח, אקטואליה, תחקיר ודוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-90 הפיקה קשת תוכניות ילדים, ששודרו בין שעות הצהריים לערב, בניסיון להתחרות בערוץ הילדים. בתחילת שנות ה-2000 זנחה "קשת" מגמה זו, מתוך כוונה להתמקד בשידורי הפריים טיים, המכוונים לכל המשפחה, והשידורים שודרו בשעות הבוקר. בהמשך, החלה קשת לשדר שידורי רכש מערוץ הופ, כגון: "באלי, דליק ושלוק" ו"סיפורי סומסום".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שידורי קשת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ע"פ הסרט "ערוץ 2 - עכשיו הסרט" שיצא ב-2003, לציון 10 שנים לערוץ 2, דקה 6:41
  2. ^ שלומית לן, מכנים אותו חשדן ומופנם, הוא חולש על מונופול אגרסיבי ומעורב בסכסוך משפחתי לוהט: מי אתה דודי ורטהיים, גלובס, ‏2019-03-15
  3. ^ באמצעות קשת –קבוצת שירותי תקשורת)
  4. ^ עץ השליטה, הרשות השנייה
  5. ^ לפי "רשות התאגידים Online - מידע ושירותים מקוונים"
  6. ^ המסך יורד: להתראות ערוץ 2, שלום 12 ו-13, ynet, ‏2017-11-01
  7. ^ 1 2 ענת ביין-לובוביץ', המשבר נפתר: מיזוג רשת וערוץ עשר יוצא לדרך; מה תראו בטלוויזיה מחר?, גלובס, ‏2019-01-15
  8. ^ רוכוורגר, מיכאל (2016-09-05). "ייאלצו להתחלק: ירושת הענק של דודי ודרורית ורטהיים". TheMarker. נבדק ב-2019-10-12.
  9. ^ הרשות השנייה
  10. ^ טוקר, נתי (2019-02-24). "קשת מובילה, אבל התחרות מתגברת: מה עשה מיזוג רשת־עשר לשוק הטלוויזיה?". TheMarker. נבדק ב-2019-10-12.
  11. ^ KI רכשה חברת הפקות גרמנית - ותפעיל שלוחה מקומית, Ice
  12. ^ קשת הופכת לבעלת השליטה בחברת ההחזקות הבריטית Greenbird, וואלה! ברנז'ה, ‏2018-03-12
  13. ^ הזוכה הגדולה של אמי 2012: "הומלנד", ynet, ‏2012-09-24
  14. ^ לי-אור אברבך, הישג ישראלי: "הומלנד" המבוססת על "חטופים" זכתה בפרס האמי, גלובס, ‏2012-09-24
  15. ^ בי־בי־סי רכשה את הסדרה "פלפלים צהובים" לעיבוד מקומי, www.haaretz.co.il
  16. ^ דברת-מזריץ, עדי (2016-10-31). "הוכרזו זוכות אות לשכת המסחר ישראל-ארה"ב לשנת 2016". TheMarker. נבדק ב-2019-11-11.
  17. ^ קשת ו-HBO יפיקו יחד סדרה שתעסוק בחטיפת שלושת הנערים, גלובס, ‏2016-10-05
  18. ^ הילדים של כולנו, ynet, ‏2019-08-16
  19. ^ "הנערים" זכתה בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה, ynet, ‏2020-04-29
  20. ^ N12 - פרסי האקדמיה לטלוויזיה: "הנערים" היא סדרת הדרמה הטובה..., N12, ‏2020-04-29
  21. ^ "הנערים" היא הזוכה הגדולה בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה, www.haaretz.co.il
  22. ^ "חטופים" קטפה את תואר הסדרה הזרה של העשור | tvbee, mako, ‏2019-12-21
  23. ^ ענת ביין-לובוביץ', כל הפרטים על הריאליטי השאפתני של קשת נחשפים: האם "2025" יצדיק השקעה של 60–80 מיליון שקל?, גלובס, ‏2019-02-05
  24. ^ מעיין כהן, בין וואלה למקו: חמש הערות, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2008
  25. ^ ענת ביין-לובוביץ', ראש בראש עם ynet: חדשות 12 משיקה אתר חדש - N12, גלובס, ‏2020-01-16
  26. ^ לי-אור אברבך, עיסקת קשת-ערוץ 24 אושרה, באתר nrg‏, 27 באוקטובר 2008
    יעל גאוני, ‏הושלמה עסקת קשת וערוץ 24 - זכיינית ערוץ 2 תחזיק 45% מערוץ המוזיקה, באתר גלובס, 5 בינואר 2009
  27. ^ אלכסנדר כץ, משה אדרי רוכש את ערוץ 24: הרשות ה-2 אישרה את העסקה, באתר אייס, 6 בינואר 2019
  28. ^ אביאור אבו, קשת רוכשת 49% מקבוצת RGE, באתר כלכליסט, 18 במרץ 2021
  29. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏קשת רוכשת 49% ממניות קבוצת RGE תמורת 90 מיליון שקל, באתר גלובס, 18 במרץ 2021
  30. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏הממונה על התחרות לא מאפשרת לקשת לרכוש יותר מ-25% ממניות RGE, אך מאשרת את מיזם השידורים באינטרנט, באתר גלובס, 2 בספטמבר 2021
  31. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏רשות התחרות מערימה קשיים על עסקת קשת-RGE, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2021
  32. ^ גד פרץ, ‏הנהלה חדשה לחברת הסטרימינג של קשת ו-RGE, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2021
  33. ^ מערכת ice, קשת ו-RGE מעלות הילוך: זה המנכ"ל החדש של החברה, באתר אייס, 25 באוקטובר 2021
  34. ^ מערכת ice, קשת ו-RGE בפרוייקט חדש: בדרך למפץ הגדול בעולם הסטרימינג, באתר אייס, 14 בפברואר 2022
  35. ^ מערכת ice, קשת ופרטנר מאיימות על השוק: זו עסקת הענק שנחתמה, באתר אייס, 20 במרץ 2022
  36. ^ קשת ורשת זכו במכרז ערוץ 2, באתר וואלה!‏, 14 באפריל 2005
  37. ^ עומר חימי ויניב זך, "קשת" ו"רשת" זכו במכרז, באתר nrg‏, 13 באפריל 2005
  38. ^ נתי טוקר, גם קשת מתבצרת בערוץ 2: הגישה בקשה לזיכיון עד 2017, באתר TheMarker‏, 30 באוקטובר 2014
  39. ^ אופיר דור, רשת מודיעה רשמית: לא רוצים לעבור לערוץ עצמאי ב-2015, באתר כלכליסט, 29 באוקטובר 2014
  40. ^ נתי טוקר, עוזבים את ערוץ 2: רשת רוצה לעבור לשדר בערוץ חדש ברישיון, באתר TheMarker‏, 13 באוקטובר 2016
  41. ^ אלירן מלכי, רשת תגיש בקשה לרישיון ותעבור לשדר 7 ימים, באתר כלכליסט, 13 באוקטובר 2016
  42. ^ נתי טוקר, עוד שלב בפירוק ההיסטורי של ערוץ 2: גם קשת הגישה בקשה לרישיון, באתר TheMarker‏, 31 באוקטובר 2016
  43. ^ יונתן כיתאין, ‏תתחילו להתרגל: קשת באפיק 12, רשת ב-13, ערוץ 10 ב-14, באתר גלובס, 26 באפריל 2017
  44. ^ ענת ביין-לובוביץ', פרסום ראשון: נחתם ההסכם למכירת חלקה של רשת בחברת החדשות, גלובס, ‏2018-11-30
  45. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, צרות בשוק הטלוויזיה: הפסדי הענק של קשת נחשפים, באתר TheMarker‏, 26 באוגוסט 2018
  46. ^ שינוי ארגוני בקשת: חיליק שריר ימונה למנהל ערוץ 12, באתר אייס, 4 במרץ 2020
  47. ^ טייג, אמיר (2012-11-11). "כנס INTV: "תפקידנו הוא לספר סיפור טוב, ללא קשר לטכנולוגיה"". TheMarker. נבדק ב-2019-09-21.
  48. ^ אבי ניר מארח: כנס INTV של קשת יוצא לדרך - לראשונה כערוץ עצמאי, וואלה! ברנז'ה, ‏2017-11-21
  49. ^ כנס INTV 2019: כל השמות והדוברים | tvbee, mako, ‏2018-12-20
  50. ^ נשיא HBO על גרעין ההצלחה: "ייצוג אמנותי למגוון של קולות", וואלה! ברנז'ה, ‏15 במרץ 2015
  51. ^ לי-אור אברבך, ניר ברקת: "נייצר תמריצים כדי להביא הפקות בינלאומיות לארץ", גלובס, ‏2013-11-05
  52. ^ "לו יכולנו לחזור בזמן, לא היינו מסקרים את קמפיין טראמפ באותה דרך", גלובס, ‏2017-03-07
  53. ^ הלאונג' בכירי תעשיית הטלוויזיה עושים את ירושלים | TMI, https://tmi.maariv.co.il
  54. ^ מיה אשרי, יש לה 12 מיליארד דולר לקבוע מה תראו בטלוויזיה, www.ynet.co.il
  55. ^ החדשות - מה באמת חושבים ב-CNN על טראמפ?, mako, ‏2019-03-12
  56. ^ יונתן כיתאין, "התקשורת צריכה לחשוב איך קרה שכל-כך שונאים אותה", גלובס, ‏2018-03-13
  57. ^ טוקר, נתי; אבריאל, איתן (2017-03-03). ""יותר מדי אנשים סומכים על הפיד שלהם ברשתות החברתיות - שכולל חדשות שגויות ומגוחכות"". TheMarker. נבדק ב-2019-11-11.
  58. ^ כנס INTV: "היוצר יותר חשוב מתוכן התכנית", וואלה! ברנז'ה, ‏2012-11-11
  59. ^ יו לורי: "יש היום הרבה יותר מדי טלוויזיה", וואלה! תרבות, ‏2017-03-07
  60. ^ ריאיון עם מקס פרוס מ"משפחת סימפסון": "נתניהו יכול להיות דמות טובה", mako, ‏2017-02-20
  61. ^ הקומיקאית שמתקשה לספר בדיחה על המציאות בעידן טראמפ, הארץ
  62. ^ המפיק היהודי של הקרדשיאנס בביקור בארץ | ערב טוב עם גיא פינס, mako, ‏14 במרץ 2019
  63. ^ אבי ניר: "ישראל הפכה לגורם אינטגרלי בתעשיית התוכן הבינ"ל", Ice
  64. ^ חשוב לי לעבוד עם האנשים הכי מוכשרים שאני מכיר, והרבה מהם ישראלים, mako, ‏15 במרץ 2015
  65. ^ "אוטונומיות": הדיסטופיה הישראלית | tvbee, mako, ‏2018-03-12
  66. ^ "זה מרגש, לי לא היה מי שיגשים את החלום" | גיא פינס, mako, ‏2018-12-10
  67. ^ רכילות עסקית: אנשי העסקים עוזרים לנוער להיכנס לטלוויזיה, וואלה! עסקים וצרכנות, ‏2018-12-02
  68. ^ זמן מסך, ynet, ‏2018-11-30
  69. ^ בלוק זהה: נטע ברזילי, שני כהן ואופירה אסייג חוגגות, ynet, ‏2018-12-02
  70. ^ רואים רחוק: העמותה שהביאה את פיראס נסאר ל"פאודה", mako, ‏2018-11-29
  71. ^ פיראס נסאר ושאדי מרעי נבחרו לרשימת Under30 של פורבס ישראל, mako, ‏2020-02-05
  72. ^ רונית מטיאס‏, מי הגיע לערב המוצלח של מוזיאון תל אביב?, באתר וואלה!‏, 13 בינואר 2020
  73. ^ בקשתו נדחתה; נתניהו קורא לציבור להחרים את חדשות 12, באתר גלובס, 30 באוגוסט 2019
  74. ^ המטה המרכזי 31.08.2019 באתר רשת 13, החל מדקה 33:51
  75. ^ "מאוד כועס": יעקב אחימאיר מגיב לקידום של "נינג'ה ישראל" ב"כאן", באתר מעריב
  76. ^ אורן פרסיקו, המחוזי קיבל ערעור בני קצובר, באתר העין השביעית, 7 במרץ 2021
  77. ^ ליטל דוברוביצקי, בימ"ש: "גם לידוענים זכות לצנעת הפרט"; אדל בספלוב תפוצה ב-50 אלף שקל, באתר כלכליסט, 11 בינואר 2022;
    ת"א 41627-02-19 אדל בספלוב נ' שידורי קשת ואחרים, ניתן ב-10 בינואר 2022