קשת (זכיינית שידור)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שידורי קשת)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קשת
סמליל "שידורי קשת"
סוג בעלת ערוץ קשת 12, בעלת ערוץ 24, ומפעילת אתר האינטרנט mako

לשעבר (4 בנובמבר 1993 - 31 באוקטובר 2017) זכיינית שידור טלוויזיונית של ערוץ 2
מייסדים אלכס גלעדי
שנת הקמה 1992[1]
החלה לשדר ב-4 בנובמבר 1993
משרד ראשי ראול ולנברג 12, רמת החייל, תל אביב, ישראל
מוצרים עיקריים

תכנים טלוויזיוניים

הפעלת ערוצי טלוויזיה ואתרי אינטרנט.
רווח 30 מיליון שקלים (נכון לסוף 2005)
אנשי מפתח דרורית ורטהיים (יושבת ראש)[2]
אלכס גלעדי (נשיא)
אבי ניר (מנכ"ל)
אתר mako
אתר "קשת 12"

"שידורי קשת בע"מ" היא חברת תוכן ישראלית. החברה הייתה זכיינית שידור בערוץ 2, יחד עם רשת, חברת החדשות והטלוויזיה החינוכית (ועד 2005, גם לצד טלעד), וגם האחרונה ששידרה בערוץ זה. החברה מפעילה את ערוץ 24 ואתר mako. בעקבות פיצול ערוץ 2 עברה החברה ב-1 בנובמבר 2017 להפעיל את ערוץ קשת 12[3].

בין התוכניות הנצפות ביותר של "קשת" ניתן למנות את האח הגדול, כוכב נולד, ארץ נהדרת, בית ספר למוסיקה, רמזור ומאסטר שף. חלק מהתוכניות דורגו בין עשרת המקומות הראשונים בטבלאות מדרוג הצפייה בטלוויזיה הישראלית.

השותפים בחברה הם מוזי ורטהיים (51%) באמצעות קשת - קבוצת שירותי תקשורת (43.38%) ובאמצעות מ. ורטהיים אחזקות (7.62%), גל נאור, בתו של איש העסקים יצחק תשובה[4], באמצעות G.N. COMMUNICATION INDUSTRIES‏ (20%), משפחת למלבאום באמצעות אחין אחזקות (15.32%), ויליאם נגל באמצעות punchline aps‏ (7.76%) ואלכס גלעדי (5.92%)[5].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסע פרסום של קשת לקראת סגירת ערוץ 2 והמעבר לערוץ 12, תל אביב 2017

עם עליית "ערוץ 2" המסחרי, ב-4 בנובמבר 1993, במסגרת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, נמנתה "קשת" (או "שידורי קשת") יחד עם שתי זכייניות נוספות, "רשת" ו"טלעד". שלוש הזכייניות קיבלו חוזה לעשור יחיד של שידורים, במסגרתו החליפו מספר פעמים בשנה את ימי השידור, כך ששתי זכייניות קיבלו שני ימי שידור, ואחת שלושה (לרוב בסוף השבוע).

בשנים 19931995 שימש אלכס גלעדי כמנכ"ל החברה. בשנת 1995 אורי שנער מונה למנכ"ל ובשנת 2001 הפך לנשיא החברה עד שנת 2005. ב-2002 מונה אבי ניר למנכ"ל החברה, וב-2005 מונה אלכס גלעדי לנשיא החברה.

באפריל 2005, החליטה ועדה שרק שתיים מתוך שלוש הזכייניות תקבלנה אישור לחידוש זיכיון השידור שלהן. קשת, כמו גם רשת וטלעד, ששידרו בערוץ 2 מהקמתו התמודדו במכרז. בנוסף הוקמה קבוצת כאן במטרה להתמודד על זיכיון שידור בערוץ 2, והיא הייתה קבוצה חדשה אשר לא שידרה קודם לכן. בתום דיוני המכרז, נבחרו "קשת" ו"רשת" להוביל את הערוץ במשך העשור העוקב[6][7]. "קשת", שהגיעה למקום הראשון במכרז, קיבלה ארבעה ימי שידור ו"רשת" קיבלה שלושה ימים. בשנת 2008 התחלפו ימי השידור של הזכינות ואלה שבו והתחלפו מאז בימים שלוש פעמים נוספות: בראשית 2010, בתחילת 2012 וב-1 בינואר 2014, אז חזרה "קשת" לשדר בארבעה ימי שידור (רביעי עד שבת) ושידורי "רשת" מתקיימים בשלושת הימים הנותרים. בנובמבר 2014, התחלפו שוב ימי השידור של הזכייניות, וקשת חזרה לשדר בימים ראשון-שלישי. קשת שידרה בימים אלה עד אוקטובר 2015, ואז עברו הזכייניות לשיטת הרישיונות, או המשך פעילות ערוץ 2 במתכונתו הנוכחית, תוך החלפת ימי שידור בין הזכייניות. שתי הזכייניות הודיעו כי הן מעוניינות להישאר בשיטת הזיכיונות עד 2017[8][9]. ב-13 באוקטובר 2016 נודע כי רשת הגישה בקשת רישיון למעבר ל-7 ימים בשבוע[10], ובעקבות זאת גם קשת הגישה בקשת רישיון ל-7 ימים בשבוע[11][12].

בנוסף לשידורים בערוץ 2 מפעילה החברה את ערוץ המוזיקה "ערוץ 24", הנמצא בבעלותה, וכן בעבר הפעילה גם את ערוץ "ביפ" ששודר בחברת הכבלים HOT בשנים 2000–2010. בתוכניות ששודרו בביפ ניתן למצוא תוכניות שהופקו בארץ לצד תכנים שנרכשו מחו"ל. חלק מתכני ערוץ זה שודרו בקביעות גם בשידורי הזכיינית בערוץ 2. "קשת" מפעילה גם את אתר האינטרנט mako, ובעבר את אתר MOOMA.

בחצות הלילה שבין 31 באוקטובר ל-1 בנובמבר 2017 חתמה "קשת" את שידורי ערוץ 2 ועברה לאפיק 12 בשלט. החברה תשדר בערוץ 12 שבעה ימים בשבוע[3].

סמלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנים בולטים בהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין חברת קשת בתל אביב, בעיצוב האדריכל צבי מוססקו

סדרות דרמה וקומדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות בידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות מציאות, תחרויות ושעשועונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות אקטואליה, תחקירים, וחדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנים בולטים בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות בידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות דרמה וקומדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שעשועונים ותחרויות ריאליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות אירוח, תחקירים וחדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-90 הפיקה קשת תוכניות ילדים, ששודרו בין שעות הצהריים לערב, בניסיון להתחרות בערוץ הילדים. בתחילת שנות ה-2000 זנחה "קשת" מגמה זו, מתוך כוונה להתמקד בשידורי הפריים טיים, המכוונים לכל המשפחה.

  • "זבנג" (1998-1999): סדרה קומית המבוססת על הקומיקס המצליח "זבנג" מאת אורי פינק. בהשתתפות ליאון רוזנברג וסנדי בר.
  • "סיפורי מישמיש" (1998-2000): תוכנית ילדים שמקום התרחשותה היה בחנות צעצועים, בהנחייתם של דפנה דקל ובובת הארנב מישמיש שהופעלה על ידי אילן סביר.
  • "נימנומים" (2000-2001): תוכנית בכיכובם של שלוש בובות כוכבים שבכל תוכנית סבבה סביב שאלה ילדותית, כגון :לאן החפצים נעלמים וכו'. בכיכובם של : שירה גפן, ליה קניג וירון לונדון.
  • "איפצ'י ודיפצ'י" (2002-2001): תוכנית בכיכובם של אח ואחות שהם יצורים מסוג בשם פטצ'ון אשר נרדפים בכל פעם על ידי שדון בשם שנוזל. בכיכובם של : אורי אומנותי ושרון צור.
  • "מפתח הלב" (1999-2000): תוכנית בהנחייתו של דן תורן שמארחת בני נוער צעירים לשיחה על נושאי אהבה ועניינים שבלב. התוכנית סובבת סביב משחק הדומה ל"סולמות ונחשים".
  • "סטגדם" (1998-1999): תוכנית בוקר ששודרה בשבתות. בהנחיית ישי גולן, ישי קרני, שירי גדני ויעל פוליאקוב.
  • "איץ ומיץ" (1997): תוכנית בובות. חייזרים נוחתים בטעות על גג בניין, ומתחברים עם הדיירת. עם חגית שמלי, איצ'ו אביטל, אילן סביר ואיקי גלעד.
  • "מסע קסום" (1997): תוכנית הלוקחת ילדים לטיול במקומות שונים בארץ, בעזרת "מטאטא הקסמים", ובדרך מגשימה להם משאלה וגם עורכת להם הפתעה. בהנחיית טל פרידמן ומיכל שביט.
  • "בסלון עם ירון" (1993): תוכנית ילדים שבה ירון לונדון היה משוחח עם שלושה ילדים ותוך כדי היו מראים קטעים מסדרות טלוויזיה ומסרטים.
  • "בוקר של כיף" (1994-1995): תוכנית בוקר בהנחייתו של דליק ווליניץ.
  • "ילדי הקשת" (1993): רצועת ילדים בהנחיית חיים צינוביץ' ומיקי קם.

פעילויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

MOOMA[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – MOOMA

אתר MOOMA הוקם במסגרת חברה-בת של קשת, בין היתר כחלק מהיערכותה להתמודדות במכרז על ערוץ המוזיקה. במרכזו של האתר הייתה אנציקלופדיה מקוונת בנושא מוזיקה ישראלית ויוצרים מקומיים. לאחר הקמת אתר mako בשנת 2008, אוחד אתר MOOMA עם מגזין המוזיקה של mako. הדף הראשי של MOOMA הפך להפניה ל-mako, ועדכוני האנציקלופדיה והדיסקוגרפיה פסקו.

ערוץ ביפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ביפ

בשנים 2000–2010 הפעילה קשת גם את ערוץ "ביפ" ששודר בחברת הכבלים HOT.

ערוץ 24[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ערוץ 24

בחודש ספטמבר 2008 רכשה קשת 40% ממניות ערוץ המוסיקה 24, כאשר 60% נותרו בידי חברת מימד. בעקבות הרכישה מונה צביקה ליבליך, סמנכ"ל השידור של קשת, לממלא-מקום מנכ"ל הערוץ. כמו כן, עבר הערוץ מיתוג מחדש ושינוי לוגו, והוא נפתח במתכונת מחודשת ב- 24 במרץ 2009[13]. בשנת 2011 רכשה קשת 50% נוספים ממניות הערוץ וכך היא מחזיקה מאז ב-90% ממניותיו.

mako[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – mako

"mako" הוא אתר תוכן ישראלי מבית קשת, אשר עלה לאוויר באוקטובר 2008. באתר ניתן לצפות בתכני הווידאו של חדשות 2 ובנוסף, בתכנים המסופקים בידי דסק חדשות עצמאי המופעל על ידי האתר[14].

מכירת פורמטי תוכניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-2000 מכרה קשת כמה מתוכניותיה לערוצי טלוויזיה מפורסמים בעולם:

  • הראשונה שנמכרה הייתה השעשועון "הכספת" שיצרו ארז טל, אורי גרוס ורות ניסן. פורמט השעשועון נמכר לערוצים זרים בלמעלה מ-20 מדינות שונות בעולם וזכה להצלחה גדולה.
  • בשנת 2007 מכרה קשת שלוש מתוכניותיה לערוצים בחו"ל: פורמט התוכנית "בטיפול", אשר קשת שותפה בהפקתה יחד עם חברת הכבלים HOT, נמכר לרשת הכבלים האמריקאית HBO; פורמט התוכנית "אורי גלר מחפש את היורש", אשר שודרה בישראל בשנת 2006 וזכתה להצלחה, נמכר למספר חברות הפקה בחו"ל כגון NBC.
  • זכויות ההפקה לסדרה "מסודרים" נמכרה לרשת FOX, אך לא עברה את שלב הפיילוט.
  • "האקס המיתולוגי" נמכרה לאולפני פוקס, אשר הפיקה את התוכנית עבור רשת CBS האמריקאית.
  • "רמזור" נמכרה לרשת FOX האמריקאית ולרשת CTC הרוסית, שיצרו גרסה מקומית לסדרה.
  • "חטופים" נמכרה ל-CBS ועלתה בגרסה אמריקאית בשם הומלנד בערוץ הכבלים Showtime.
  • "יום האם" נמכרה לרשת הטלוויזיה האמריקאית CBS[15].
  • "הכוכב הבא" נמכרה במהרה למספר רב של רשתות מסביב לעולם בשנת 2013: ABC האמריקאית[16], רשת M6 הצרפתית[17], רוסיה-1 הרוסית[18], רשת ITV הבריטית[19], ערוץ Telefe הארגנטיני[20], חברת ההפקה Toro האיטלקית[21], חברת ההפצה Nordisk Film TV עבור דנמרק, שוודיה, נורווגיה ופינלנד[22], ערוץ TV2 ההונגרי[23] ו-RTL הגרמנית[דרוש מקור].
  • "כפולים" נמכרה לערוץ הטלוויזיה CANAL+ הצרפתי ולרשת FOX שגם העלתה אותה לשידור בעברית בערוצים הבינ"ל שלה במדינות כמו דרום אפריקה, נורווגיה, יוון, בריטניה, פולין, הונגריה ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קשת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נכתב באודות דף הפייסבוק של קשת
  2. ^ יונתן כיתאין, ‏שאלת הבעלות בקשת עשויה להשפיע על הכניסה לעידן הרישיונות, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2016
  3. ^ 3.0 3.1 יונתן כיתאין, ‏תתחילו להתרגל: קשת באפיק 12, רשת ב-13, ערוץ 10 ב-14, באתר גלובס, 26 באפריל 2017
  4. ^ לי-אור אברבךאושר: בתו של יצחק תשובה רכשה מבנק לאומי את מניותיו בקשת
  5. ^ נכון ל-2010
  6. ^ קשת ורשת זכו במכרז ערוץ 2, באתר וואלה! NEWS
  7. ^ עומר חימי ויניב זך, "קשת" ו"רשת" זכו במכרז, באתר nrg‏, 13 באפריל 2005
  8. ^ נתי טוקר, גם קשת מתבצרת בערוץ 2: הגישה בקשה לזיכיון עד 2017, באתר TheMarker‏, 30 באוקטובר 2014
  9. ^ אופיר דור, רשת מודיעה רשמית: לא רוצים לעבור לערוץ עצמאי ב-2015, באתר כלכליסט, 29 באוקטובר 2014
  10. ^ נתי טוקר, עוזבים את ערוץ 2: רשת רוצה לעבור לשדר בערוץ חדש ברישיון, באתר TheMarker‏, 13 באוקטובר 2016
  11. ^ אלירן מלכי, רשת תגיש בקשה לרישיון ותעבור לשדר 7 ימים, באתר כלכליסט, 13 באוקטובר 2016
  12. ^ נתי טוקר, עוד שלב בפירוק ההיסטורי של ערוץ 2: גם קשת הגישה בקשה לרישיון, באתר TheMarker‏, 31 באוקטובר 2016
  13. ^ לי-אור אברבך, עיסקת קשת-ערוץ 24 אושרה, באתר nrg‏, 27 באוקטובר 2008
    יעל גאוני, ‏הושלמה עסקת קשת וערוץ 24 - זכיינית ערוץ 2 תחזיק 45% מערוץ המוזיקה, באתר גלובס, 5 בינואר 2009
  14. ^ מעיין כהן, בין וואלה למקו: חמש הערות, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2008
  15. ^ מיקי לוי, עוד הצלחת לקשת: הסדרה "יום האם" נמכרה לרשת CBS, באתר גלובס, 7 בנובמבר 2012
  16. ^ גילי איזיקוביץ, פורמט "הכוכב הבא" נמכר ל-ABC האמריקאית, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2013
  17. ^ רותה קופפר, פורמט "הכוכב הבא" נמכר לערוץ M6 הצרפתי, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2013
  18. ^ מערכת ערוץ התרבות, ‏הסרגיי הבא: רוסיה תפיק גרסה של "הכוכב הבא", באתר ‏mako‏‏, ‏9 באוקטובר 2013‏
  19. ^ לי-אור אברבך, ‏פורמט "הכוכב הבא" נמכר לשידור לרשת ITV הבריטית, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2013
  20. ^ לי-אור אברבך, ‏גם ערוץ Telefe הארגנטיני רכש את "הכוכב הבא", באתר גלובס, 23 בינואר 2014
  21. ^ דוד אברהם‏, בונג'ורנו קשת, באתר וואלה! NEWS‏, 17 באוקטובר 2013
  22. ^ מערכת ערוץ התרבות, ‏אחרי צרפת, רוסיה וגרמניה: "הכוכב הבא" מגיע גם למדינות הנורדיות, באתר ‏mako‏‏, ‏14 באוקטובר 2013‏
  23. ^ לי-אור אברבך, ‏מעורר עניין: פורמט "הכוכב הבא" נמכר גם להונגריה, באתר גלובס, 27 בנובמבר 2013