יעקב פרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב פרי
פרי באוקטובר 2012
פרי באוקטובר 2012
לידה 20 בפברואר 1944 (בן 74)
כ"ו בשבט ה'תש"ד
תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ממשלות 33
כנסות 19 - 20
סיעה יש עתיד
עיסוק קודם
תפקידים בולטים
שירות בשב"כ
השתייכות ShabakLogo.svg  שירות הביטחון הכללי
תקופת שירות מרץ 1966 - אפריל 1995
תפקידים בשירות המשנה לראש השב"כ, ראש השב"כ
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל
תקופת כהונה 18 במרץ 2013 – 4 בדצמבר 2014 (שנה ו-37 שבועות)
הקודם דניאל הרשקוביץ
הבא בנימין נתניהו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יעקב פרי (נולד בכ"ו בשבט ה'תש"ד, 20 בפברואר 1944) הוא פוליטיקאי ואיש ביטחון ישראלי. כיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד, כשר המדע, הטכנולוגיה והחלל בממשלת ישראל ה-33, וכיו"ר "ועדת פרי לשוויון בנטל". טרם כניסתו לפוליטיקה כיהן כראש השב"כ (19881995), כנשיא חברת סלקום, וכיו"ר דירקטוריון בנק מזרחי טפחות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרי נולד בתל אביב לאליעזר ומלכה, ילידי פולין, כיעקב פירזונר. הוא גדל והתחנך בנתניה שם סיים את לימודי התיכון.

פרי לא שירת בצה"ל מאחר שקיבל לדבריו פטור רפואי.[1][2] זאת בניגוד למידע שפרסם בספרו "הקם להורגך", לפיו שוחרר מצה"ל עקב בעיית בריאות, אך הצליח להתגייס לחטיבת הצנחנים, ולאחר ששבר רגל המשיך בשירות בתזמורת צה"ל, ולראיון שבו טען כי את תחילת שירותו בצה"ל עשה בטירונות של חטיבת הצנחנים, ושוחרר בעקבות פציעה.[3] בפברואר 2018 נחשפה התרמית בתחקיר "עובדה",[4] ואושרה גם בעדותו של העיתונאי גדי סוקניק,[5] במאי 2018 הודה פרי כי מעולם לא שירת בצה"ל, וכי שיקר בעניין לאורך השנים.

פרי למד באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר ראשון במזרחנות והיסטוריה של ארץ ישראל. השתתף בלהקת המחול של האוניברסיטה ובהפקת "גבירתי הנאווה" בתיאטרון הבימה. בצעירותו ובתקופת לימודיו, ניגן פרי בחצוצרה, ולקח חלק בתזמורת הגדנ"ע, בתזמורת הסימפונית ירושלים ובתזמורת הסימפונית חיפה.[דרוש מקור]

בשירות הביטחון הכללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1966 גויס יעקב פרי לשירות הביטחון הכללי (שב"כ) והוכשר כאיש שטח במגזר הערבי. בתחילת דרכו שרת כאיש שטח במרחב הצפוני ולאחר מלחמת ששת הימים שירת באזור השומרון עד 1972, כשמונה לתפקיד מטה בכיר במרחב ירושלים, יהודה ושומרון. ב-1975 מונה לראש מחלקת ההדרכה של השב"כ, ושלוש שנים מאוחר יותר מונה למפקד המרחב הצפוני. ב-1981 מונה פרי למפקד המרחב הגדול ביותר בשירות, מרחב ירושלים ויהודה ושומרון, תפקיד אותו מילא במשך 6 שנים.

בסוף 1985 דרשו שלושה מבכירי השב"כ מראש השירות אברהם שלום להתפטר על רקע פרשת קו 300. פרי נמנע מלתמוך במהלך.[6]

במאי 1987 מונה למשנה לראש השירות, יוסף הרמלין. בספרו "הבא להרגך" מספר פרי כי סייע, כרכז שב"כ, לשר הביטחון משה דיין בעת שהאחרון חפר באופן לא חוקי באתר ארכאולוגי באזור יהודה ושומרון.

באפריל 1988 מונה על ידי ראש ממשלת ישראל, יצחק שמיר, לראש שירות הביטחון הכללי. בתפקיד זה ביצע שינויים ארגוניים כתגובה לשינויים בהיערכות המצב הביטחונית והמדינית, תוך היערכות להתמודדות עם האינתיפאדה הראשונה ומאוחר יותר עם המציאות החדשה שיצרו הסכמי אוסלו.

חוקרי שב"כ שהורשעו בהתנהלות שאינה תקינה בחריגות במתקן החקירות בעזה, העלו האשמות כנגד פרי לגבי התנהלות בעייתית בהיבטים של טוהר המידות ושל מנהל תקין,[5] ובשל כך מינה ראש הממשלה יצחק שמיר את האלוף במיל' רפאל ורדי לקצין בודק בנושא.[7][8][9] על-פי בן כספית[10] ורדי הציג מידע בעייתי בעניין טוהר המידות של פרי, אך שמיר החליט שלא להדיח את פרי.

בנובמבר 1994 יצא פרי לחופשת לימודים בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד בבוסטון, שם למד בפקולטה לעסקים וסיים קורס בניהול ותקציב, שיווק וכלכלה.[11]

במרץ 1995 נענה ראש הממשלה, יצחק רבין, לבקשתו של פרי לפרוש מתפקידו כראש השב"כ, והוא הוחלף על ידי כרמי גילון.

בינואר 2018 פרסם העיתונאי עמרי אסנהיים תחקיר בתוכנית "עובדה"[12] לפיו פרי, בהיותו ראש השב"כ, נחשד כי הוא הגורם שהדליף לאריה דרעי בעת החקירה נגדו, על דבר האזנות סתר שהמשטרה עורכת לו ולמקורביו, וכי צוות החוקרים שהופקד על ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז מיכאל בן יאיר על החקירה הרגישה, המליץ להעמיד את פרי לדין, לאחר שבארבע בדיקות פוליגרף שנערכו לו נמצא "אינו דובר אמת". על-פי התחקיר גם ניצב אבי דותן מהמשטרה חשוד בהדלפה. בתגובה לתחקיר הכחיש פרי שנכשל ב'כל' בדיקות הפוליגרף, והוסיף, כי ציין בעדותו בפני הוועדה, שדרעי אכן העלה בשיחה עמו את נושא האזנות הסתר ואמר שמאזינים לו. לטענת פרי הוא לא הגיב אז לדבריו של דרעי.[13]

במגזר העסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1995 פרש יעקב פרי משירות הביטחון הכללי והצטרף לסקטור העסקי עם מינויו לנשיא ומנכ"ל חברת סלקום. "סלקום" בתקופת פרי הפכה לחברה סלולרית מרכזית בישראל, לאחר שנפתחה כאשר פלאפון הייתה ספקית יחידה בישראל. יעקב פרי בחר לסרב לשנה שלמה בה הוא זכאי למלוא התנאים אשר ניתנו לו בכהונתו כראש שב"כ, והוא בחר להיכנס ישר למגזר העסקי.[14] בימים הראשונים לכהונתו נקלעה החברה למשבר חמור, שאיים לחסל את החברה: תקלה בטלפונים שסופקו לסלקום על ידי מוטורולה, שיתקה את פעילות הרשת,[15] כאשר כתוצאה מהתקלה, כל הלקוחות של סלקום סבלו מניתוקים. פרי עיצב יחד עם יועץ חיצוני את האסטרטגיה לפעולת החברה, כשכללה קבלת אחריות על התקלה, החלפת המכשירים ואי חיוב הלקוחות בזמן אוויר.[16]

בינואר 2003, לאחר 8 שנים בהן ניהל את החברה, החליט יעקב פרי לפרוש מניהול חברת סלקום. מאז הוא כיהן כיו"ר הדירקטוריון, דירקטור או יועץ חיצוני בשורה של חברות ציבוריות.[17] המרכזי שבתפקידיו היה יו"ר הדירקטוריון של בנק מזרחי-טפחות, כאשר תחת שרביטו עלתה מניית הבנק ב-250% בעוד מדד הבנקים הכללי עלה בכ-85%.[18] פרי הובא לבנק על מנת להביא שקט תעשייתי לבנק מזרחי-טפחות, כאשר השותפים עמדו בפני סכנת פירוק השותפות לפני הצטרפותו לבנק. פרי הובא במכוון כדי להשכין שלום ולאחד את האינטרסים בין בעלי השליטה, בינם לבין עצמם, בין בעלי השליטה לדירקטוריון ובין הדירקטוריון להנהלה.[19]

תפקידים נוספים שמילא הם בין היתר יו"ר הדירקטוריון של חברת "ליפמן הנדסה אלקטרונית בע"מ", יו"ר דירקטוריון בחברת "מגל מערכות ביטחון" ויו"ר הדירקטוריון של החברה "בי קונטקט". יעקב פרי שימש גם כיועץ חיצוני בחברת "אווירונאוטיקס", יצרנית מזל"טים, בחברת "Cellglide" המספקת שירותים סלולריים ובקרן ההשקעות מרקסטון. חלק מהחברות שבהן מילא תפקידים בכירים כשלו בעסקיהן. בתפקידו כיו"ר חברת מגל סירב פרי לספוג הפחתה של 10% בשכרו, אשר עמד על 50,000 ש"ח, כאשר נקלעה החברה לקשיים.[17]

באוגוסט 2018 התמנה פרי לנשיא קבוצת המודיעין העסקי CGI Group העוסקת במתן שירותי ייעוץ אסטרטגיים ומודיעין עסקי.[20]

פעולותיו ההתנדבותיות והציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1995 - 2000 פעל פרי כמתאם השבויים והנעדרים במשרד ראש הממשלה בהתנדבות, זאת במקביל לעבודתו בחברת סלקום,[21] לאחר בקשתו של יצחק רבין.[22] תחת תפקידו כמתאם ראש הממשלה לנושא השבויים והנעדרים, הושבו גופתו של איתמר איליה, לוחם השייטת שנהרג באסון השייטת, וגופותיהם של יוסף פינק ורחמים אלשיך,[23] כמו כן אותרה גופתו של אילן סעדון.[24]

פרי עמד בראש ועדה שמונתה על ידי משרד התרבות ומשרד רוה"מ, לבדיקת איחודן הפוטנציאלי של התזמורת הסימפונית ירושלים והקאמרטה הישראלית ירושלים.[25] בנוסף כיהן כיו"ר הוועדה הציבורית למען חיילי מילואים, נשיא הרשפ"ת (הרשות לשיתוף פעולה כלכלי), יו"ר ההנהלה הציבורית של מרכז רבין, חבר הנהלה בתזמורת הסימפונית ירושלים, המועצה הציבורית לתרבות ואומנות, יו"ר הקרן לעידוד קולנוע ישראלי איכותי, יו"ר ההנהלה של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, יו"ר אגודת ידידי בית החולים "שיבא", חבר במועצה ציבורית, המרכז ללימודי ביטחון ואוניברסיטת אריאל.[26] ויו"ר מסע ההתרמה "הקש בדלת" מטעם האגודה למלחמה בסרטן. ב-2009 נבחר לתפקיד יו"ר הדירקטוריון של בית התפוצות.[27]

ב-2012 פרסם גלובס כי פרי צבר כ-100 מיליון ש"ח מאז פרישתו מהשב"כ.[28] בעקבות ביקורת על כך טען פרי כי הונו קרוב לזה של מעמד הביניים[29] וחשף הצהרת הון חלקית לפיה הונו אחרי הגירושין עומד על כ-10–12 מיליון ש"ח.[30] בעודו מכהן כשר בממשלה החליט דירקטוריון בנק מזרחי טפחות להעניק לפרי בונוס של 615 אלף ש"ח, עבור כהונתו בבנק בשנת 2012.[31]

בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 השתתף פרי בעונה הראשונה של תוכנית המציאות "השגריר", בתור אחד משלושת השופטים בתוכנית, וכן בתפקיד אורח במסגרת עונתה השנייה של התוכנית.

פעילותו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 בינואר 2011 התפקד פרי למפלגת קדימה.[32] ב-16 באוקטובר 2012, הכריז פרי כי יתמודד בבחירות לכנסת ה-19 מטעם מפלגת "יש עתיד" תחת הנהגתו של יאיר לפיד,[33] אף על פי שסירב במשך שנים רבות להיכנס לפוליטיקה.[34] בחודש ינואר 2013 נבחר פרי לכהן כחבר הכנסת בכנסת ה-19. במרץ 2013 מונה לשר המדע. חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה ומשקיף בקבינט המדיני ביטחוני.

פרי עמד בראש ועדת שרים, שתפקידה גיבוש הצעת חוק ממשלתית חדש שתחליף את "חוק טל" תוך 49 יום.[35]

בדצמבר 2014 פרש פרי מהממשלה, יחד עם יתר שרי יש עתיד, בעקבות פיטוריו של ראש התנועה, יאיר לפיד, ממשרת שר האוצר.

ב-7 בפברואר 2018, הגיש פרי את התפטרותו מהכנסת, על רקע תחקיר אודותיו בתוכנית "עובדה", אשר טוען כי עשה שימוש לא ראוי במידע שהיה בידיו במסגרת תפקידו כראש השב"כ, וכן כי שיקר בעבר כשאמר ששירת בצה"ל.[36] במאי 2018, הודה בראיון כי שיקר בעניין ונימק זאת בכך שבימים ההם הייתה זו בושה גדולה עבורו לא לשרת בצה"ל.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרי נשוי בשלישית ואב לשלושה ילדים. בנו אמיר הוא מתופף להקת "פורטרט" וכלתו (שנשואה לאמיר) היא השחקנית דנה דבורין.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים פרי עטו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמרי אסנהיים, ‏למה התפטר יעקב פרי, באתר ‏mako‏‏, ‏7 בפברואר 2018‏
  2. ^ חרף ההצהרות לאורך השנים: הח"כ היוצא פרי לא שירת בצבא, באתר וואלה! NEWS‏, 8 בפברואר 2018
  3. ^ אני עצוב, באתר גלובס, 18 באפריל 2002
  4. ^ עמרי אסנהיים, ‏יעקב פרי: האמת של אז, השקרים של היום, באתר ‏mako‏‏, ‏14 בינואר 2018‏
  5. ^ 5.0 5.1 יעקב אילון‏, גדי סוקניק: "האקדח המעשן נגד פרי - מסמך שבו הוא מודה שלא שירת", באתר וואלה! NEWS‏, 8 בפברואר 2018
  6. ^ גידי וייץלאנשים כמו פרי יש עתיד, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2012
  7. ^ דן מרגלית, השב"חים והטרור: לקנוס ביד קשה את המעסיקים, ישראל היום, 11 במרץ 2016
  8. ^ אמיר אורןהצביעו ר"פ - רישום פלילי, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2012
  9. ^ אמיר אורןהפתרון לבלגן במצ"ח, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2016
  10. ^ בן כספית, ‏מסמך פרי, באתר מעריב השבוע, 19 ינואר 2018
  11. ^ יעקב פרי, באתר שירות הביטחון הכללי
    יעקב פרי, באתר הכנסת
  12. ^ עובדה 2018: פרשת 300 הקווים | לצפייה ישירה | makoTV, mako
  13. ^ מערכת "עובדה", ‏הנחקר: ראש שב"כ. תוצאת הפוליגרף: דובר שקר, באתר ‏mako‏‏, ‏10 בינואר 2018‏
  14. ^ יעקב פרי, הבא להורגך, הוצאת קשת, 1999.
  15. ^ הדר חורש, נשיא סלקום יעקב פרי הודיע על פרישה מהחברה ב-1 במאי; ממליץ על מוסט כמחליף, באתר הארץ, 2 באפריל 2002
  16. ^ הדס גייפמן, ‏תולדות משבר הטלפונים, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2001
  17. ^ 17.0 17.1 שרון שפורריעקב פרי שותף סדרתי להשמדות ערך - אך מסרב לספוג קיצוץ בשכר כדי לא לפתוח את חוזה הגירושים שלו, באתר TheMarker‏, 30 בנובמבר 2009
  18. ^ גלעד סלונים, Epoch Times, "יעקב פרי: המסע אחר התקווה" (02.12.12)
  19. ^ סטלה קורין ליבר, ‏מי יחליף את יעקב פרי בתפקיד יו"ר בנק מזרחי טפחות?, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2012
  20. ^ איתי שיקמן, הג'וב החדש של יעקב פרי: נשיא קבוצת המודיעין העסקי CGI, באתר ynet, 30 באוגוסט 2018
  21. ^ צבי זינגר, "יעקב פרי ראש השב"כ לשעבר, מועמד ברשימת לפיד" מגפון (16.10.13)
  22. ^ יעקב פרי, הבא להורגך.
  23. ^ צבא הגנה לישראל, "עסקאות חילופי שבויים שקיימה ישראל מאז 1948 ועד 1998"
  24. ^ ynet, "קורבנות החטיפה: הגופה התגלתה אחרי 7 שנים" (29.01.10)
  25. ^ מרב יודילוביץ', ynet, "דו"ח פרי: לא לאיחוד הקאמטרה והסימפונית בירושלים" (04.07.07)
  26. ^ הקבינט הביטחוני של המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון
  27. ^ יעקב פרי נבחר לתפקיד יו"ר הדירקטוריון של בית התפוצות, באתר "הזווית השלישית", 30.8.2009
  28. ^ טלי ציפורי, ‏יעקב פרי צבר סכום עתק בסך 100 מ' ש' מאז פרישתו מהשב"כ, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2012
  29. ^ שירות גלובס, ‏יעקב פרי: ההון שלי קרוב לזה של מעמד הביניים; אפרסם הצהרת הון במידה ואתבקש לעשות זאת, באתר גלובס, 20 באוקטובר 2012
  30. ^ חן פונדק, יעקב פרי מצהיר על שוויו: 12-10 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 2 בספטמבר 2013
  31. ^ גלובס, ‏שר המדע יעקב פרי יקבל בונוס של 615 אלף שקל ממזרחי טפחות, באתר ‏mako‏‏, ‏17 בפברואר 2014‏
  32. ^ אטילה שומפלבי, יעקב פרי התפקד לקדימה: "לא ארוץ לכנסת", באתר ynet, 12 בינואר 2011
  33. ^ עמית סגל, ‏פרסום ראשון: יעקב פרי מצטרף למפלגתו של יאיר לפיד, באתר ‏mako‏‏, ‏16 באוקטובר 2012‏.
  34. ^ שי שטרן, ‏"הייתי שכיר מצליח, אני לא צריך להתנצל על כך", באתר ‏mako‏‏, ‏3 בינואר 2013‏
  35. ^ צבי זינגר, מגפון ""ועדת פרי" לנושא השוויון בנטל יוצאת לדרך" (7.4.13)
  36. ^ יהונתן ליס, לאחר פרסום תחקיר עובדה: ח"כ פרי מיש עתיד מתפטר מהכנסת, באתר הארץ, 7 בפברואר 2018