מוחמד אחמד סאדק
 | |||||||||||||
| דיוקן רשמי | |||||||||||||
| לידה |
14 באוקטובר 1917 אל-קוטעיה, א-שרקיה, ממלכת מצרים | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
25 במרץ 1991 (בגיל 73) קהיר, מצרים | ||||||||||||
| מדינה |
מצרים | ||||||||||||
| השכלה |
האקדמיה הצבאית של מצרים האקדמיה הצבאית על שם מ.ו. פרונזה | ||||||||||||
| השתייכות | צבא מצרים | ||||||||||||
| דרגה | פריק אַוַול | ||||||||||||
| תפקידים בשירות | |||||||||||||
| |||||||||||||
| פעולות ומבצעים | |||||||||||||
פריק אַוַול מוחמד אחמד סאדק (בערבית: محمد أحمد صادق, תעתיק מדויק: מחמד אחמד צאדק; 14 באוקטובר 1917 – 25 במרץ 1991) היה איש צבא ומדינאי מצרי שכיהן כראש המטה הכללי של צבא מצרים במלחמת ההתשה (1969–1971) ושר המלחמה תחת נשיא מצרים אנואר סאדאת (1971–1972).
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוחמד אחמד סאדק נולד בשנת 1917 בכפר אל-קטאוויה (ער'), מחוז א-שרקיה, בנו של בכיר המשמר המלכותי של המלכים פואד הראשון ופארוק. סאדק למד באקדמיה הצבאית של מצרים. לאחר השלמת לימודיו במצרים בשנת 1938 עבר ללמוד באקדמיה הצבאית על שם מיכאיל פרונזה במוסקבה, ברית המועצות. הוא שירת בחיל הרגלים המצרי והיה חלק מחיל המשלוח המצרי במלחמת העצמאות. במהלך מלחמת סיני שירת במסגרת הדיוויזיה השנייה כמפקד רגימנט רגלים. בין השנים 1962–1964 היה נספח צבאי של מצרים בבון, בירת גרמניה המערבית. בשובו למצרים שירת בתפקידי מנהל באקדמיה הצבאית עד 1967.
לאחר המפלה המצרית במלחמת ששת הימים ביצע שליט מצרים, גמאל עבד אל נאצר, טיהור בדרג הצבאי הבכיר, ואחמד סאדק מונה למפקד המודיעין הצבאי. לאחר מבצע רביב הדיח נאצר את הגנרל אחמד איסמאעיל עלי ובמקומו מינה את סאדק לראש המטה הכללי. סאדק פיקד על צבא מצרים במהלך מלחמת ההתשה, תחת שר המלחמה מוחמד פאוזי. ב-1970 קודם לדרגת פריק, שהיא מקבילה לרב-אלוף בדרגות צה"ל או ללוטננט גנרל בדרגות הכוחות המזוינים של ארצות הברית.
במאי 1971, במסגרת מהלכי ביסוס שלטונו, הנשיא אנואר סאדאת ביצע טיהור פוליטי בתמיכת הצבא (מהלך שכונה "מהפכת התיקונים"), הדיח את מוחמד פאוזי ומינה במקומו את אחמד סאדק לשר המלחמה, ואת סעד א-שאזלי לראש המטה הכללי. סאדק נהנה מאהדת קציני הצבא, שתרמה למעמדו בקהיר. בהמשך הוא הועלה לדרגת פריק אַוַול. סאדק התנגד לחדירה הסובייטית במצרים, והרבה במחלוקות מול הנשיא סאדאת. בתכנון מלחמה חדשה נגד ישראל, סאדק רצה להציב מטרות מלחמה גדולות מעבר לרצונותיו של הנשיא סאדאת, ותוכנית מבצע בדר נגדה את גישתו הצבאית. במהלך כהונתו בתפקיד, פיתח סאדק פיתח את תוכנית "גרניט" למבצע צליחה גדול של התעלה ולמלחמה כוללת בישראל שמטרתה הייתה ריסוק עיקר הכוחות הישראליים בסיני.
כתוצאה מחילוקי הדעות בין שר המלחמה לנשיא באשר ליחסי מצרים–ברית המועצות ובאשר לתוכניות המלחמה נגד ישראל, הודח סאדק באוקטובר 1972 והושם במעצר בית. הוא הוחלף בתפקיד שר המלחמה על ידי אחמד איסמאעיל עלי. במהלך מלחמת יום הכיפורים ביקש מסאדאת לקבל תפקיד צבאי, אך לא הותר לו לשוב למדים. חששותיו של סאדק מצליחה ישראלית גדולה לגדה המערבית של התעלה התממשו בדמות מבצע אבירי לב.
ב-1975, בריאיון שהעניק לעורך העיתון 'פראבדה' הסובייטי, יבגני פרימקוב האשים את סאדאת בהכנסת שיקולים פוליטיים לתוך ניהול הצבא והפעלתו במלחמת יום הכיפורים. בנובמבר 1984 פרסם מאמר בו טען שמאזן הכוחות בשנת 1972 נטה לטובת ישראל ומצרים הייתה נתונה לחסדיה של ברית המועצות, שהתנגדה למלחמה חדשה במזרח התיכון. במצב זה, טען סאדק, גישתו של סאדאת לצאת ל"מלחמה מוגבלת" הייתה יכולה להביא רק אסון על מצרים.
מוחמד אחמד סאדק נפטר ב-1991 בקהיר, בגיל 73.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יואב גלבר, התשה – המלחמה שנשכחה, הוצאת דביר, 2017
- יואב גלבר, רהב – דרכה של ישראל אל מלחמת יום הכיפורים, הוצאת כנרת זמורה-דביר, 2021
