מונטגיו פארקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מונטגיו פרקר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מונטגיו פארקר
Montague Parker
Montagu Parker in Jerusalem.jpg
מונטגיו פארקר בירושלים ב-1910
לידה 1878
פטירה 1962 (בגיל 84 בערך)
ענף מדעי ארכאולוגיה
ארצות מגורים אנגליה
תרומות עיקריות
מעיין הגיחון, הר הבית
מונטיגיו פארקר

מונטגיו בראונלאו פארקראנגלית: Montague Parker; ‏ 13 באוקטובר 187828 באפריל 1962) היה איש צבא בריטי, בנו השני של הרוזן ממורלי, והרפתקן שקשור באחת החפירות הארכאולוגיות השערורייתיות ביותר שאירעו בארץ ישראל.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהשתחרר משירותו הצבאי נפגש עם הפיני ואלטר יובליוס שטען כי ידוע לו, מעיון בכתבי יד עתיקים, היכן בירושלים קבורים אוצרות בית המקדש שבנה המלך שלמה, ובעיקר ארון הברית.

פארקר נדלק לרעיון, הצליח לגייס כספים רבים, ויצא בשנת 1909 לירושלים. כדי לחסום באיבן כל לשון רעה וביקורת שעלולות היו לצוץ בירושלים על המשלחת שהתנהלה בסודיות רבה, גייס פארקר למשלחתו את חוקר המקרא, תושב ירושלים האב לואי-איג וינסאן מבית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה בירושלים. לוינסאן לא הייתה זכות החלטה בקביעת האסטרטגיה של החפירה, כלומר היכן בדיוק יש לחפור, אך הוא הורשה לתעד את השרידים שנמצאו בחפירות.

תחילה התרכזה העבודה בגבעה שמעל למעיין הגיחון ובסביבתו. במערכת מחילות שנחפרו בעפר נתגלו קברים קדומים, קטע מביצור עבה, ופריטים נוספים. כן נוקתה נקבת השילוח מן הטין שהצטבר בה מימי קדם, וכאן נחשפו גם מנהרות קצרות נוספות. המשלחת גם חפרה את פיר וורן[1].

משלא נמצאו האוצרות המבוקשים באזור המעיין פנו בשנת 1911 אל הר הבית עצמו. פארקר הצליח לשחד את מרבית שומריו המוסלמיים של המתחם הקדוש אך ככל הנראה לא את כולם. משעבדו בחשאי בלילות, גילה זאת מי מהשומרים שלא היה בסוד העניין והרים קול זעקה שהביאה למהומה רבתי של תושביה המוסלמים של ירושלים. פארקר ואנשיו נמלטו בעור שיניהם מן הארץ. הפרשה זכתה להדים בעיתונות המקומית והבינלאומית.

תגובה אחרת הייתה של הברון רוטשילד (הנדיב הידוע) אשר שנה לאחר מכן רכש חלקת קרקע גדולה על המדרון המזרחי של הגבעה ושלח את הארכאולוג היהודי הצרפתי ריימון וייל לחפור בה (1914-1913).

זמן קצר לאחר שוך הסערה הוציא האב וינסאן לאור את דוח החפירה, בשתי גרסאות צרפתית ואנגלית. למרבה האבסורד, מחפירה שערורייתית יצא דין וחשבון מדעי חשוב ביותר. כך יכול היה וינסאן לקבוע סופית כי הגבעה הדרומית מזרחית של העיר, שבה איתר קברים מתקופת הברונזה הקדומה I, היא אמנם הגבעה היחידה בכל הסביבה שיש בה שרידים כה קדומים, ולכן בהכרח יש לזהותה עם עיר דוד המקראית. ניקוי נקבת השילוח ובעקבות כך מדידתה המדויקת בידי וינסאן הייתה לתיעוד מדויק ביותר, המשמש את המחקר הארכאולוגי עד ימינו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מונטגיו פארקר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]