לדלג לתוכן

מונטיאק צהוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןמונטיאק צהוב
מצב שימור
מצב שימור: קרוב לסיכוןנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: קרוב לסיכון
קרוב לסיכון (NT)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: אייליים
תת־משפחה: איילים
שבט: מונטיאקים
סוג: מונטיאק
מין: מונטיאק צהוב
שם מדעי
Muntiacus atherodes
גרובס וגרוב, 1982
תחום תפוצה
תפוצת המונטיאק הצהוב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מונטיאק צהוב או מונטיאק בורנאי (שם מדעי: Muntiacus atherodes), הוא מין אייל בסוג מונטיאק האנדמי לאי בורנאו המחולק בין אינדונזיה, מלזיה, וברוניי. מין זה נפוץ ביערות הלחים שבאי לצד קרובו המונטיאק המצוי, ורק ב-1990 הוכר כמין נפרד. ההבדלים העיקרים בינו לבין המין המצוי, הוא צבע הפרווה הבהיר יותר והקרניים הקטנות יותר.

הפארק הלאומי ג'ונונג פאלונג; אחד מהאזורים המוגנים בבורנאו שבהם נפוץ המונטיאק הצהוב

צבע פרוותו של המונטיאק הצהוב נע בין כתום לצהבהב, עם קו חום כהה המתוח לאורך השדרה, ובולט במיוחד בעורף. ראשו בהיר, אפו כהה, ואוזניו ורגליו קצרות. צבעו של הגחון הוא צהוב בהיר או לבנבן. העופרים נולדים עם שורות של כתמים לבנים לאורך הצדדים, שדוהים בהדרגה. החלק העליון של הזנב הוא חום כהה, (המשך של הפס הכהה בגב) ואילו החלק התחתון לבן.

הקרניים הזעירות של הזכרים הם ללא סיעופים, נראות כ-קוצים, אורכם 4.2-1.6 ס"מ, ורק לעיתים נדירות נופלות וצומחות מחדש. מיקומם של הקרניים הוא מעל בלוטות הריח הגדולות שבאזור העיניים. כיתר המונטיאקים, המונטיאק הצהוב הוא אייל קטן למדי; גובהו בכתפיים: עד 50 ס"מ, אורך ראשו וגופו: 92-86 ס"מ, אורך זנבו: 20-14 ס"מ, ומשקלו: 17.7-13.5 ק"ג.

מעט מאוד ידוע על המונטיאק הצהוב בשל היותו מין "חדש". מלבד עונת הרבייה איילים אלה בודדים, פעילים בעיקר בשעות היום, ומבלים את זמנם באכילת עשבי תיבול עשבים, עלים, זרעים ופירות שנפלו. כשאר המונטיאקים, בשעת סכנה הזכרים ישמיעו קול הדומה לנביחה, בעוד שהנקבות והעופרים ישמיעו יללות חדות. תקופת ההריון היא כ- 7 חודשים, לאחריהם נולד עופר אחד הנגמל ככל הנראה לאחר חודשיים, ומגיע לבגרות לאחד 6–12 חודשים.

המונטיאק הצהוב מוגדר כ-קרוב לסיכון (NT) על ידי IUCN, בשל תפוצתו הרחבה באי בורניאו. עם זאת מגמת האוכלוסייה נמצאת בירידה בעיקר בשל הכנסת נשק חם לאזורים רבים באי. אויביו בטבע הם עופות דורסים, ונמרים ערפילים בורנאים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מונטיאק צהוב באתר הרשימה האדומה של IUCN