אייל רוסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןאייל רוסה
אייל סמבר (זכר)
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: אייליים
תת־משפחה: איילי העולם הישן
סוג: אייל רוסה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Rusa
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אייל רוסה (שם מדעי: Rusa), הוא סוג של אייל גדול-בינוני החי בדרום מזרח אסיה וכולל שתי מינים גדולים ושתי מינים בינוניים בגודלם. מקור השם "רוסה" שניתן לאחר המינים באיי סונדה הוא מהשפה המלאית ומשמעותו היא "אייל".[1] המינים בסוג נחשבו באופן מסורתי כמינים בסוג אייל, אך בשנת 1827, הזואולוג הבריטי צ'ארלס המילטון סמית' הציע לסווג אותם בתוך סוג נפרד על בסיס קירבה גנטית, חיצונית ומורפולוגית וזוהי הדעה המקובלת כיום.[2] כל המינים של אייל רוסה מאוימים במידה זו או אחרת מציד או אובדן בית גידול, והם רשומים בקטגוריות שימור מאוימות ברשימה האדומה של IUCN, אך שלושה מינים הובאו למדינות אחרות בהם האוכלוסייה שלהם משגשגת ואף גורמת לנזקים עקב מחסור בטורפים מקומיים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני אייל רוסה מתאפיינים בפרווה גסה ושעירה שצבעה בדרך כלל בגוונים כהים (חום ערמוני עד שחור). האוזניים של איילי רוסה עגולות ומשולשות בקצוות, אך בעוד שאצל המינים הגדולים הן רחבות מאוד, אצל המינים הקטנים הן צרות. הזנב קצר ועבה, והרגליים ארוכות. ההיכר של המינים בסוג הוא מבנה הקרניים: הקרן מורכבת מהמוטה המרכזית ומזוג סיעופים קטנים-בינוניים בתחילת ובאמצע הקרן. זאת לעומת הסוג אייל או אייל רוסרבוס בעלי הקרניים המסועפות.

בית הגידול של אייל רוסה מורכב מאזורים סבוכים וגשומים בדרך כלל, ולכל המינים בו יש הסוואה מושלמת על רקע הסביבה המיוערת שלהם: מין אחד נוהג לרבוץ על אדמה בוצית או פסולת עלים כשפרוותו הרטובה והחומה תתמזג לחלוטין איתה, למין אחד יש פרווה כהה מנוקדת המחקה את הצללים והאורות בעומק היער, ומין אחד בצבע שחור המתאים במיוחד עבור יערות חשוכים עם חופה סגורה המונעת את חדירת קרני השמש והוא הדין לגבי המין הרביעי והגדול. מיני אייל רוסה מחבבים מים והם עשויים לרחוץ בבוץ או ללקט מזון במים רדודים. התזונה שלהם כוללת שיחים, עשבים, עלים, שרכי מים, וכדומה.

הם בעלי חיים חברותיים החיים בקבוצות קטנות או בעדרים בגודל בינוני, אך הזכרים (בעיקר אצל המינים הקטנים) יהיו בדרך כלל בודדים ואגרסיביים. איילי רוסה פעילים בעיקר בשעות הלילה ובשעות הדמדומים, ובכך הם יוצאי דופן לעומת איילים גדולים אחרים; עם זאת, יש מהם הפעילים גם בחלק משמעותי של היום. איילי רוסה ידועים בשאגות שלהם הנשמעות מפי הזכרים בעיקר בעונת הרבייה על מנת למשוך נקבות ולהזהיר זכרים יריבים. משך ההריון של הנקבה הוא 240 ימים בממוצע, ולרוב נולד עופר יחיד.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אייל סמבר (Rusa unicolor; או רוסה סמבר) - המין הגדול בסוג ובין האיילים הגדולים באסיה. בעל רעמה בצוואר, כתם מדמם בגרון, זנב כהה וקרניים ענקיות. פרוותו חומה כשל המין הקודם. זהו המין הנפוץ בסוג: הטווח שלו משתרע החל מהודו ובהוטן, ועד האיים בורנאו וסומטרה האינדונזים. הובא לארצות הברית, ניו זילנד ואוסטרליה; באחרונות הוא נחשב לאיום ממשי על הפלורה והפאונה המקומית.
  • אייל טימור (Rusa timorensis; או רוסה ג'אווני) - אנדמי לאיי סונדה הקטנים באינדונזיה. זהו המין השני בגודלו בסוג והוא בעל פרווה חומה וגסה. ניכר מהמין הגדול בשפתיו הלבנות, באפו הכחלחל ובקרניו המתעקמות תחילה למטה. הובא לאוסטרליה.
  • אייל פיליפיני (Rusa marianna; או רוסה פיליפיני) אנדמי לאיים המרכזים בפיליפינים, אך נפוץ יותר מקודמו. בעל פרווה חומה-שחורה. הובא לאי גואם ונחשב למזיק בולט באי.
  • אייל אלפרד (Rusa alfredi; או רוסה אלפרד) - אנדמי לאיי ואסיאסן בפיליפינים. בעל פרווה ערמונית מנוקדת וצוואר וראש שחורים. זהו המין הנדיר והקטן בסוג.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏ Index Generum Mammalium: a List of the Genera and Families of Mammals Waszyngton: Government Printing Office, 1904, s. 613, seria: North American Fauna. (ang.)
  2. ^ Pitraa, Fickela, Meijaard, Groves (2004). Evolution and phylogeny of old world deer. Molecular Phylogenetics and Evolution 33: 880–895.