אייל נקוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןאייל נקוד
אייל נקוד זכר לצד עופר
מצב שימור
נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: אייליים
תת־משפחה: איילים
סוג: אייל נקוד
מין: אייל נקוד
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Axis axis
ארכסלבן, 1777
תחום תפוצה
מפת תפוצה

אייל נקוד או אייל צ'יטאל (שם מדעי: Axis axis; בעבר Cervus axis), הוא סוג של אייל החי בדרום אסיה ומהווה מין יחיד בסוגו. בעבר היו שלושה איילים נוספים בסוג "Axis": אייל חזירוני, אייל קוהל, ואייל קאלאמיאן, אך כיום הם מסווגים בסוג "Hyelaphus" על סמך מבנה גוף נפרד.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאייל הנקוד פרווה בצבע חום בהיר-כהה, המנוקדת בכתמים ונקודות לבנות המקנות לו את שמו. בטנו, גרונו, והחלק האחורי של זנבו - לבנים, ולאורך הגב יש לו פס שחור המתוח מהזנב עד לכתפיים. לזכרים זוג קרניים גדולות המגיעות לאורך של 75 ס"מ ומתפצלות עד שלושה סיעופים. אייל נקוד הוא בנוני בגודלו - קטן מעט מהיחמור וגדול מאייל הכרמל: גובהו בכתפיים כ-90 ס"מ, ואורך ראשו וגופו (כולל הזנב) עד 170 ס"מ. משקלם של הזכרים 30–75 ק"ג, ושל הנקבות 25–45 ק"ג. זכרים גדולים במיוחד יכולים לשקול 98–110 ק"ג.

תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

עופר יונק מאימו.

האייל הנקוד נפוץ במספרים גדולים בהודו ונפאל, ונמצא במספרים קטנים יותר בסרי לנקה, בהוטן, ובנגלדש. כמו כן הוא הובאה למדינות רבות ביניהם ארמניה, פקיסטן, ארגנטינה, אורוגוואי, ברזיל, בריטניה, גרמניה, אוסטריה, ואוסטרליה; בארצות הברית הוא הובאה למדינות טקסס, פלורידה, קליפורניה, והוואי. בשל העדר טורפים טבעים בהוואי האוכלוסייה גדלה עד שממשלת הוואי חוקקה חוקים האוסרים על החזקה או הובלה של אייל נקוד לאיים.

איילי נקוד חיים ביערות נשירים צפופים, ובשטחי מרעה. הם נמנעים מאזורים גבוהים, ובאת תפקידם האקולוגי באזורים אלו ממלאים איילי סמבר.

מאפיינים ותזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיילים הנקודים חיים בעדרים המונים של 10–50 פרטים, והם פעילים בעיקר בשעות היום. תזונתם כוללת נבטים, עשבים, שיחים, ענפים, ופרות שנופלים מהעצים על ידי חיות אחרות. לעתים הם מעשירים את תזונתם בליקוק מלח או אכילת רקמת העור הנופלת מהקרן. זכרים עומדים לעתים קרובות על רגליהם כדי לאכול מהענפים של העצים. איילים אלו מעדיפים מים זמינים ובימים חמים ישתו בבוקר ובערב. איילי נקוד נצפים לעתים קרובות עם קופי לנגור ונהנים מהפירות שנופלים על ידם, ומקריאות אזעקה הנשמעות מהם כאשר הם מבחינים בטורף. הלנגורים נהנים מהשמיעה הטובה של האיילים וירדו לחפש מזון באדמה כאשר האיילים יהיו לידם. לעתים איילי נקוד רועים גם עם תאואים אסייתים, גאורים, טווסים או איילי סמבר.

אויבים ושימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

האויבים של האיילים הנקודים בטבע הם אריות אסייתים, טיגריסים, נמרים, דהולים ותנינים. שועלים עשויים לטרוף עופרים. אייל זה מסוגל לרוץ במהירות של 40 קמ"ש, והיחידים שיכולים להדביקו הם דהולים. מצב שימורם של איילי נקוד מוגדר כ"ללא חשש" (LC) על ידי IUCN בשל התפוצה הרחבה של המין, אולם אוכלוסיות מקומיות כמו בבנגלדש נכחדות בשל ציד לבשרו. קיים תת-מין בסרי לנקה שמצבו מוגדר כ"פגיע" (VU) בשל ציד, ובירוא יערות. תוחלת חייו של האייל הנקוד 10–14 שנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אייל נקוד באתר הרשימה האדומה של IUCN