מוסקביץ'

**מוסקביץ'**
**Москвич**
נתונים כלליים
תקופת הפעילות	1930–הווה (כ־94 שנים)
חברת אם	עיריית מוסקבה
מיקום המטה	מוסקבה
ענפי תעשייה	תעשיית הרכב
הכנסות	530,700,000,000 רובל רוסי (נכון ל־1994)
	moskvich-auto.ru

מוֹסקביץ' (ברוסית: Москвич) הוא כינויים של דגמי מכוניות נוסעים שיוצרו בברית המועצות והיו נפוצים בגוש המזרחי כולו. זה גם היה שמו של המפעל בשנים 1992–2006.

בשנת 1998, חלק מהשטח של המפעל הועבר למפעל משותף לייצור כלי רכב בין ממשלת מוסקבה לרנו. בתחילה נקראה החברה Avtoframos, מאוחר יותר היא עברה לשליטתה של רנו רוסיה (אנ'). מ-1998 עד 2022 ייצרה מכוניות רנו.

במאי 2022, הנכסים של רנו רוסיה הפכו לרכוש של ממשלת מוסקבה. ראש עיריית מוסקבה סרגיי סוביאנין הכריז על תוכניות לייצר מכוניות תחת המותג מוסקביץ' במפעל^[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית המפעל בשנות ה-30 של המאה ה-20 כאשר במוסקבה הוקם מפעל להרכבת מכוניות פורד. בשנת 1933 הפך המפעל לסניף של מפעל גא"ז והחל לייצר מכוניות מתכנון מפעל זה. בסוף מלחמת העולם השנייה החרימו הסובייטים את כל קו הייצור של אופל קדט ממפעלי אופל ברוסלסהיים, גרמניה. קו היצור הועבר בשלמותו למפעל שנקרא "מ.ז.מ.א" ("מוסקובסקי זאבוד מאלוליטרוביך אבטומובילי" - מפעל מוסקבאי למכוניות קטנות נפח), שם החלו לייצר בשנת 1947 את דגם "מוסקביץ' 400", שהיה למעשה האופל קדט הגרמנית. "מוסקביץ'" משמעו "מוסקבאי". מכונית זהה בשם זהה יוצרה גם בבולגריה.

שנות הזוהר של המפעל היו במחצית השנייה של שנות ה-50 ושנות ה-60. בתקופה זו התרכז המפעל בייצור מכוניות נוסעים שתוכננו בו עצמו. המכוניות זכו לפופולריות בברית המועצות. בשנת 1968 הוחלט על הקמת קווי ייצור חדשים תוך התבססות על טכנולוגיה שנרכשה מחברת רנו הצרפתית. יכולת הייצור של המפעל הוגדלה ל-200 אלף מכוניות בשנה. למרות פסי הייצור החדשים, המפעל המשיך בייצור המכוניות מדגם "מוסקביץ' 408" ומוסקביץ' 412 שתוכננו בתחילת שנות ה-60. המפעל שינה את שמו ל-AZLK ("אבטומובילני זאבוד לנינסקובו קומסומולה" - מפעל מכוניות על שם הקומסומול הלנינאי.

במחצית שנות ה-70 היה ברור שדגמי המכוניות שנמצאים בייצור אינם יכולים להתמודד עם הדגמים המודרניים יותר מתוצרת מפעל אווטוואז. הדגם שהיה בייצור עבר מתיחת פנים אך לא יכול היה להתמודד עם הדגמים המודרניים. לאור זאת נתח השוק של המכוניות מתוצרת המפעל היה בירידה מתמדת. החל משנת 1977 כבר לא ניתן היה למצוא לקוחות למכוניות מוסקביץ' במדינות אירופה המערבית. למרות הנחיתות הטכנית, המשיכו קווי הייצור לפעול ובשנת 1986 נבנתה המכונית ה-4 מיליון מתוצרת המפעל. במקביל לכך, נותר חלק משמעותי של תוצרת המפעל בלתי מכור בחניונים בתוך גדרות המפעל עצמו. בסוף שנות ה-80 הצליח המפעל לתכנן ולהתחיל בייצור מכונית עם הנעה קדמית. איכות התוצרת הייתה נמוכה והיה קשה למצוא לקוחות אף בתחומי ברית המועצות.

לאחר התפרקות ברית המועצות החל ייצור מכוניות נוסעים תחת השם "OAO Moskvich". החברה פשטה רגל ב-2002 ובשנת 2006 הכריזה על הליך פירוק ופורקה. כל זכויות הייצור הועברו לרנו שהקימה בשטחי המפעל קו ייצור להרכבת מכוניות מתוצרתה. לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה רנו החליטו לסגור את העסקים ברוסיה. המפעל הקיים נרכש על ידי עיריית מוסקבה.

בניהול של עיריית מוסקבה החברה החלה לייצר רכבים מדגמי "מוסקביץ' 3" (על בסיס רישיון שהתקבל מחברה סינית), שנמכרו החל מינואר 2023 ודגמי מוסקביץ' 6 שייצורם צפוי להתחיל באפריל 2023.