מועצת השורא (חליפות)

מועצת השורא, בתעתיק מערבית מג'ליס א-שורא, היא אחת מהמוסדות החשובים בממשל האיסלאמי, שמטרתה לשמש כגוף ייעוץ והתייעצות למנהיג המדינה או האמיר. המועצה מורכבת מזקנים, משפטנים ואנשי דת, שמטרתם לעזור למנהיג בקבלת החלטות תוך התייחסות לשריעה, החוק האיסלאמי. השם שורא בעברית פירושו "התייעצות" ומתייחס בין היתר לנושאים בהלכה האיסלמית או השריעה. מועצת השורא מוכרת במספר מדינות מוסלמיות וארגוני טרור איסלמיים ופועל בצורות שונות בהתאם למסורת המקומית ולמבנה הפוליטי של כל מדינה.^[1]

במהלך ההיסטוריה, התפקיד וההשפעה של מועצת השורא השתנו, תלוי בזמן ובמקום. במקומות מסוימים, המועצה פעלה כגוף ייעוץ חשוב שהשפיע על המדיניות הפוליטית והחוקתית, בעוד שבאזורים אחרים השפעתה הייתה מוגבלת יותר.

בעידן המודרני, במדינות כמו ערב הסעודית ואיראן קיימות גרסאות שונות של מועצת השורא, שבכל אחת מהן יש הבדלים במבנה, בסמכויות ובתהליכי הבחירה או המינוי של חבריה.

בפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מג'ליס אל-שורא" הוא מונח נפוץ לאסיפות נבחרות או שיתופיות בעלות סמכויות ייעוץ או חקיקה במדינות דוברות ערבית או בעלות רוב אסלאמי. במדינות שבהן יש בתי מחוקקים לאומיים דו-ביתיים, הכינוי ניתן לגוף המחוקק המלא או לבית העליון; במקרה בו הממשלה אינה מתפקדת על בסיס דמוקרטי, סמכויות המחוקק מוגבלות לרוב רק להתייעצות.

זה השם הערבי הרשמי של האספה המייעצת של ערב הסעודית (הדבר הכי קרוב שיש לסעודיה לבית מחוקקים)^[2] גם של בית המחוקקים של עומאן וקטאר.
שמו של הפרלמנט של פקיסטן . ^[3]
שמו של הבית העליון של הפרלמנט בבחריין.
שמו של הפרלמנט האיראני הוא "מַג'לֶס שוּרא-יֶ אֶסלָאמי"
גוף מעין-מחוקק בתוך ארגון הטרור אל-קאעידה.
שם הבית הדין העליון של תימן. ^[4]
שמו הקודם של הסנאט של מצרים היה מַגְלֵס א-שוּרא.

אין הנחיות קפדניות לגבי מי יכול להיות חלק ממועצת השורא. עם זאת, בגרות (באסלאם, כל מי שהגיע לגיל ההתבגרות), נפש איתנה וידע חזק באסלאם הם התנאים המוקדמים המוסכמים ביותר. אפילו התנאים הללו אינם מוסכמים לחלוטין.

ח'ליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי עולמא סונים (חכמי דת האסלאמיים שתפקידם לפסוק בסוגיות שונות בהלכה האסלאמית) מסכימים ששורא, בתרגום חופשי כ'התייעצות עם העם', היא פונקציה של הח'ליפות. המג'לס אש-שורה מייעץ לח'ליף.

המג'ליס הוא גם האמצעי לבחירת ח'ליף חדש. אל-מווארדי כתב שחברי המג'ליס צריכים לעמוד בשלושה תנאים: עליהם להיות צודקים, עליהם להיות בעלי ידע מספיק כדי להבחין בין ח'ליף טוב לרע, וחייבים להיות בעלי חוכמה ושיקול דעת מספיק כדי לבחור את הח'ליף הטוב ביותר. אל-מווארדי אמר גם במקרי חירום כשאין ח'ליפות ואין מג'ליס, האנשים עצמם צריכים ליצור מג'ליס, לבחור רשימה של מועמדים לח'ליף, ואז המג'ליס צריכים לבחור מרשימת המועמדים.^[5] כמה פרשנויות מודרניות לתפקידו של המג'לס אש-שורה כוללות את אלה של הסופר האיסלאמיסט סייד קוטב ושל תקידודין אל-נבהאני, מייסד תנועה פוליטית טרנס-לאומית המוקדשת להחייאת הח'ליפות. בניתוח של פרק השורא בקוראן, קוטב טען שהאסלאם דורש רק שהשליט יתייעץ לפחות עם חלק מהנשלטים (בדרך כלל האליטה), במסגרת ההקשר הכללי של חוקי אלוהים שהשליט חייב לבצע. תקידודין אל-נבהאני, כותב ששורה חשובה וחלק מ"המבנה השלטוני" של הח'ליפות האסלאמית, "אך לא אחד מעמודי התווך שלה", ועלול להיות מוזנח מבלי ששלטון הח'ליפות יהפוך ללא אסלאמי. לא-מוסלמים רשאים לשרת במג'ליס, אם כי אינם רשאים להצביע או לשרת כפקידים.^[1]

תנאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש לעמוד בחמישה תנאים לפני שהמג'לס-אש-שורה יוכל לבחור ח'ליפה חדשה:

הח'ליפה חייב להיות מוסלמי.
אין ח'ליפה כרגע.
על האדם הנבחר לאשר את המינוי.
המועמד חייב להיבחר מבלי שהופעל לחץ על מועצת השורא.
מועצת השורא חייבת להביע אמון בח'ליפה המיועד בכך שתיתן לו את הבייעה ( بَيْعَة).
העם חייב להביע אמון בח'ליפה המיועד.

התנאי המרכזי למינוי מועמד הוא שלא יהיו התנגדויות מבוססות על ראיות כנגדו. לעומת זאת, קיימת מחלוקת בקרב החוקרים בשאלה כמה קולות נדרשים על מנת שמועמד ייחשב לראוי להמשך התהליך. הדעות נעות בין דרישה למינימום של שני קולות, דרך דרישה ללפחות ארבעים קולות, ועד לצורך ברוב במג'ליס א-שורא.

למג'ליס א-שורה ישנה האחריות להדיח ח'ליפה אם התנהגותו סוטה מהאחלאק, קוד המוסר של האסלאם. בפועל, הדחה כזו נעשית בעיקר במקרים של דיכוי. כחלק מהתהליך, על המג'לס א-שורה להודיע לח'ליפה באופן דיסקרטי על התנהגויותיו השנויות במחלוקת לפני נקיטת צעדים.^[1]