מועצת נשים בין-לאומית
מועצת נשים בין-לאומית (באנגלית: International Council of Women, או בקיצור ICW) היא ארגון נשים בין-לאומי. לארגון יש ייצוג באומות המאוחדות ומתקיימים שיתופי פעולה בין המועצה לבין ארגוני האו"ם השונים כגון המועצה הכלכלית-חברתית של האומות המאוחדות, יוניסף, ארגון המזון והחקלאות, אונסק"ו וארגון העבודה הבין-לאומי.
הארגון הוקם במרץ-אפריל 1888 (חלק מחגיגות 40 שנה לועידת סנקה פולס). עם כ-49 נציגות המייצגות 53 ארגוני נשים מ-9 מדינות: קנדה, ארצות הברית, אירלנד, הודו, בריטניה, פינלנד, דנמרק, צרפת ונורווגיה. מייסדות המועצה היו אליזבת קיידי סטנטון וסוזן ב. אנתוני שחשבו על הקמת מועצה שכזו עוד בשנת 1882 במהלך ביקור באירופה. עם הקמת המועצה, הוצע למיליסנט פוסט לכהן כנשיאה הראשונה אך היא סירבה. בשנת 1903 החלה פעילות באיטליה ובשנת 1905 החלה פעילות גם בבלגיה. המועצה המקומית של אוסטרליה הוקמה בשנת 1931.
המקור התקציבי המרכזי של המועצה בשנותיה הראשונות היה ארצות הברית. מרבית הפגישות נערכו באירופה או בצפון אמריקה, והן התרחשו בשלוש שפות רשמיות – אנגלית, צרפתית וגרמנית – מה שהרתיע נשים ממוצא שאינו אירופי. ה-ICW לא קידמה באופן פעיל את זכות הבחירה לנשים, כדי לא להרגיז את החברות השמרניות יותר. המועצה החלה לפעול בנושא זכות הבחירה בתחילת המאה ה-20.
במהלך מלחמת העולם השנייה פעילות הארגון באירופה נפגעה בצורה משמעותית. לא כונסו קונגרסים וכמה מן המועצות הלאומיות כלל לא עבדו בזמן המלחמה. וועידת הארגון התכנסה בשנת 1946. הוועידה גינתה את פשעי המלחמה ודרשה מעורבות נשים גבוהה יותר בהנהגה.
נכון ל-2020, חברים ב-ICW ארגונים מכ-70 מדינות, והמטה המרכזי נמצא בפריז שבצרפת. ועידת המועצה מתכנסת אחת לשלוש שנים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מועצת נשים בין-לאומית
- מועצת נשים בין-לאומית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)