בצלאל ז'ולטי

בצלאל ז'ולטי
	אין תמונה חופשית
לידה	1920
פטירה	16 בנובמבר 1982 (בגיל 62 בערך); ל' בחשוון תשמ"ג
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	? – 16 בנובמבר 1982
	1978–1982; (כ־4 שנים)
	→ צבי פסח פרנק יצחק קוליץ ←

הרב יעקב בצלאל ז'ולטי (1920 – 16 בנובמבר 1982, ל' בחשוון תשמ"ג) היה דיין בבית הדין הגדול לערעורים, והרב הראשי לירושלים האשכנזי בין השנים 1977–1982.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפולין למשה אריה ז'ולטי ולשרה רחל לבית בלדקובסקי (בתו של הרב אלחנן בלדקובסקי מהעיירה סטביסק בפלך לומז'ה בפולין). בשנת 1926, בגיל שש, עלה עם משפחתו לארץ ישראל והם התיישבו בירושלים. בילדותו למד בישיבת עץ חיים, לאחר מכן בישיבת חברון ונחשב לעילוי.

בשנות ה-50 החל לכהן כחבר בית הדין הרבני בירושלים^[1], וכעבור מספר שנים, בהיותו כבן 35 בלבד, התמנה כחבר בית הדין הגדול^[2]^[3]^[4]. זכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית – לשנת תשי"ד ולשנת תשכ"ד.

הרב ז'ולטי יצא חוצץ נגד פסק דין האח והאחות של הרב שלמה גורן^[5]. בשנת 1973 כשל בניסיון להיבחר למועצת הרבנות הראשית, אל מול מומלצי הרב גורן^[6].

בחודש חשוון ה'תשל"ב (אוקטובר 1971) הכתירו רבנים חרדים בולטים בירושלים את הרב ז'ולטי באורח לא רשמי כרב העיר ירושלים^[7]^[8]^[9]. בנובמבר 1977 נבחר הרב ז'ולטי באופן רשמי לרבה האשכנזי של ירושלים, לאחר שתדלנות רבה של הרב עובדיה יוסף ונציגי אגודת ישראל^[10], אשר הובילו את מפלגת המערך לתמוך ברב ז'ולטי. מולו התמודד הרב דוב ליאור, שכיהן בזמנו כראש ישיבת ניר קריית ארבע ונציג הציבור הדתי לאומי, ונתמך בידי הרב גורן^[11]. הגוף הבוחר מנה 60 איש. לצדו נבחר הרב הספרדי שלום משאש.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו הרב יצחק מיכל, היה דיין. בתו היא הסופרת החרדית חנה בת שחר הנשואה לרב יהושע אייכנשטיין ראש ישיבת יד אהרן בירושלים; הרב ז'ולטי כיהן כנשיא הישיבה. בנו, הרב אריה, הוא חתנו של יצחק חברוני, שהיה מנהל ישיבת חברון. בתו השנייה מרים, נשואה לרב דוד וילמובסקי ראש ישיבה בישיבת יד אהרן בירושלים.

זכרו מונצח ברחוב על שמו בשכונת רמת שלמה בירושלים.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת יעבץ:

חלק אורח חיים; הלכות מועדים
חלק חושן משפט
חלק יורה דעה
הלכות שמיטה ויובל
גנזי הספרי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב זולטי באתר המועצה הדתית ירושלים
ר גזית, הרב זולטי-הצעיר שבצמרת, הארץ, 8 בדצמבר 1960
יעקב בצלאל ז'ולטי (1920-1982), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ בג"ץ 35/59, האפוטרופוס הכללי בישראל כממונה על רכושם של יעקב ו-פניה זבוטינסקי נגד בית-הדין הרבני האזורי, ירושלים, ו-3 אח'
^ קול תורה, סיון תשי"ט, עמוד ז'
^ הנשיא מינה דיינים, דבר, 18 באפריל 1956
^ הודעה על מינוי דיינים, ילקוט הפרסומים תשט"ז, עמ' 849.
^ הרב בצלאל ז'ולטי, גילוי דעת, הפרדס, אדר א-ב תשל"ג, עמ' 6–11, באתר HebrewBooks
^ שלמה צזנה, שר התורה, סיפורו של הרב עובדיה יוסף
^ טוביה מנדלסון, ורהפטיג מבקש תגובת הרבנים הראשיים על הכתרת הרב ז'ולטי, דבר, 16 בדצמבר 1971
^ בונה 'חורבה' אחת באתר שופר
^ בית יעקב גיליון 175/176
^ הרב ר' בצלאל זולטי נבחר לרבה של ירושלים, הפרדס, טבת תשל"ח, עמ' 26, באתר HebrewBooks
^ טוביה מנדלסון, שני רבנים שנבחרו - ואחד שהובס, דבר, 14 בנובמבר 1977

הקודם: הרב צבי פסח פרנק	רבה הראשי האשכנזי של ירושלים 1978-1982	הבא: הרב יצחק קוליץ

[1] בג"ץ 35/59, האפוטרופוס הכללי בישראל כממונה על רכושם של יעקב ו-פניה זבוטינסקי נגד בית-הדין הרבני האזורי, ירושלים, ו-3 אח'

[2] קול תורה, סיון תשי"ט, עמוד ז'

[3] הנשיא מינה דיינים, דבר, 18 באפריל 1956

[4] הודעה על מינוי דיינים, ילקוט הפרסומים תשט"ז, עמ' 849.

[5] הרב בצלאל ז'ולטי, גילוי דעת, הפרדס, אדר א-ב תשל"ג, עמ' 6–11, באתר HebrewBooks

[6] שלמה צזנה, שר התורה, סיפורו של הרב עובדיה יוסף

[7] טוביה מנדלסון, ורהפטיג מבקש תגובת הרבנים הראשיים על הכתרת הרב ז'ולטי, דבר, 16 בדצמבר 1971

[8] בונה 'חורבה' אחת באתר שופר

[9] בית יעקב גיליון 175/176

[10] הרב ר' בצלאל זולטי נבחר לרבה של ירושלים, הפרדס, טבת תשל"ח, עמ' 26, באתר HebrewBooks

[11] טוביה מנדלסון, שני רבנים שנבחרו - ואחד שהובס, דבר, 14 בנובמבר 1977

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]