מוריס קליינהאוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוריס קליינהאוז

ד"ר מוריס קליינהאוז (1927 – פברואר 2014) היה פסיכיאטר ומהפנט ישראלי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליינהאוז נולד בסנטיאגו בירת צ'ילה. שם למד רפואה והתנסה לראשונה בהיפנוט. הוא עלה לישראל בשנת 1952, התגורר בקיבוץ נירים ועד לשנת 1957 עבד כרופא כפרי ביישובי האזור.[1] התמחה בפסיכיאטריה במרכז לבריאות הנפש באר יעקב. בשנת 1962 הקים את האגודה הישראלית להיפנוזה. בהמשך מונה למנהל המרכז הקהילתי לבריאות הנפש ביפו[2] ולראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות.[3] היה מרצה בכיר בפסיכיאטריה באוניברסיטת תל אביב. בשנותיו האחרונות היה מנהל השירות להיפנוזה ופסיכופיזיולוגיה במרכז הרפואי שיבא.[4]

קליינהאוז קידם בישראל את אפשרות הטיפול בהיפנוזה ולימד רופאים רבים את שיטת ההיפנוט. במהלך חייו נעזרו בו השב"כ, "המוסד" ומשטרת ישראל. לדוגמה, תרומתו של קליינהאוז הייתה ניכרת בתפיסת "צלפת הטוּטוּ" – אישה שירתה בעוברי אורח מאקדח טוטו שהחזיקה בארנקה. הוא היפנט שני עדי ראייה וכך הצליח לגרום להם לתאר את דיוקנה של הצלפת.[5]

בשנת 1975 הופנטה תלמידת התיכון יפה סויסה על ידי המהפנט אבישלום דרורי. היא נכנסה לתרדמת שנמשכה ימים אחדים ורק ד"ר קליינהאוז הצליח בעזרת היפנוזה להעיר אותה.[6] בעקבות אירוע זה נחקק בשנת 1984 חוק השימוש בהיפנוזה[7] שקידם קליינהאוז. ישראל הייתה למדינה הראשונה בעולם שמגבילה את השימוש בהיפנוזה למטפלים מורשים בלבד.

בשנת 2000 קיבל פרס מטעם האגודה הבינלאומית להיפנוזה.[8]

מוריס קליינהאוז נפטר בפברואר 2014, נקבר בבית העלמין של קיבוץ מעברות והותיר אחריו אישה ושני ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]