יגאל לב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יגאל לב
Igal Lev
לידה 15 בדצמבר 1933
פטירה 9 בנובמבר 2001 (בגיל 67)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יגאל לֵב (15 בדצמבר 19339 בנובמבר 2001) היה סופר ועיתונאי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו וילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יגאל לב נולד בישראל לטייבלה ואברהם לב, הבכור בין שלושת בניהם יגאל, משה והצעיר נחום. אחיו משה לב נהרג בעת שרותו הצבאי בצנחנים בשנת 1961 והוא בן 18. עד גיל 21 היה בקיבוץ גבעת השלושה, כאשר את תקופת לימודיו העל יסודיים עשה בקיבוץ עין חרוד, שם שהה עד גיוסו לצה"ל. לאחר שהשתחרר עזב את המסגרת הקיבוצית. למרות שעזב את הקיבוץ בגיל צעיר, נותרו בו מנטליות, סגנון דיבור והופעה חיצונית של "קיבוצניק" עד אחרית ימיו.

אביו אברהם לב (לעוו) (1910–1970) היה משורר שהשתייך לקבוצת "יונג וילנה", זרם ספרותי יהודי-יידישאי וילנאי. בארץ נמנה אברהם לב על חבורת משוררי היידיש בארץ ישראל. בנו יגאל, כצבר שאינו דובר יידיש, התוודע אל יצירת אביו באמצעות שירה מתורגמת.

חינוכו היה נוקשה, אופייני לתקופת הלינה המשותפת בקיבוצים, ובלתי רגשי. בבגרותו לא העביר ביקורת על דרך חינוכית זו ואפילו ניסה למצוא בה יתרונות כמו: חוסן נפשי ורגשי, יכולת להיות שותף, עמידה על הדעה האישית ויצירת דימוי עצמי חיובי. בספרו האחרון "קדיש לאברהם", ספר המבוסס על זיכרונותיו ותחקיריו ועל יומנו של אביו, עבר לב תהליך של חיפוש שורשים השזור בסיפורם של בני העלייה החמישית, שעלו בראשית שנות השלושים של המאה העשרים והיו לדעתו "מגש הכסף של החברה הישראלית".

יגאל לב נישא פעמיים. אשתו השנייה, זאבה (חסונה), הייתה בתו של עורך החדשות של "מעריב" אהרן קלאוס. היה אב לשלושה בנים: יונתן, צייר החי בניו יורק, ערן, עורך דין במקצועו וניר, בעל תואר שני בשמאות. משנת 1963 ועד מותו התגורר בבית מגורי העיתונאים, בניין מגורים בשכונת יד אליהו בתל אביב שבו התגוררו כמה עיתונאים מרכזיים, ובהם יוסף לפיד ולוי יצחק הירושלמי.

חייו המקצועיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחייל השתתף לב ברבות ממלחמות ישראל וסיים את שירותו הצבאי בתפקיד מג"ד בדרגת סגן אלוף במילואים. על תקופה זו העיד כי: "המלחמות שבהן השתתפתי הניבו כמה מספרי הטובים". הוא למד פילוסופיה באוניברסיטה העברית.

את פעילותו העיתונאית החל בעיתון "למרחב". שנים רבות עבד כעיתונאי ב"מעריב" ופרסם את המדור פנטהאוז במוסף "סופשבוע", משנת 1959.

לב היה יושב ראש האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל וחבר נשיאות מועצת העיתונות. על פעלו זכה בפרס שווימר לעיתונות. כסופר פרסם למעלה מארבעים ספרים, רבים מהם רבי-מכר. לאחר מלחמת יום הכיפורים הגיע לשיא כוחו כיוצר, בהטיפו נגד המלחמה. ספריו תורגמו לשפות רבות.

לאחר המלחמה הוא היה גם התסריטאי של סדרת הטלוויזיה המצליחה, גם אנו שופטים. הסדרה פנתה אל הנוער, והציבה מולו דילמות ערכיות.

נפטר ב-9 בנובמבר 2001, לאחר שלקה בהתקף לב. ארונו הוצב בבית העיתונאים בתל אביב, קודם ללוויתו. שרים ועורכי עיתונים עברו על פניו וספדו לו. נקבר בטקס חילוני בבית העלמין של קיבוצו, גבעת השלושה.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]