מעברות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מעברות
מראה מחצר בית טיפוסי במעברות
מראה בחצר בית טיפוסי במעברות
מחוז המרכז
מועצה אזורית עמק חפר
גובה ממוצע ‎14‏ מטר
תאריך ייסוד 1933
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 962 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.3%‏ בשנה עד דצמבר 2015
(למפת נתניה רגילה)
Netanya.svg
 
מעברות
מעברות
32°21′49″N 34°54′18″E / 32.3636842167071°N 34.9049296490021°E / 32.3636842167071; 34.9049296490021קואורדינטות: 32°21′49″N 34°54′18″E / 32.3636842167071°N 34.9049296490021°E / 32.3636842167071; 34.9049296490021
http://www.maabarot.org.il
חברת הקיבוץ בשמירה, 1936

מַעְבָּרוֹת הוא קיבוץ בעמק חפר על שפת נחל אלכסנדר, בתחומי מועצה אזורית עמק חפר. זהו אחד מארבעת הקיבוצים שייסדו את תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של קיבוץ מעברות בקיבוץ ג' שהוקם ב-1925 על ידי חלוצים מתנועת השומר הצעיר שעלו ארצה מבוקובינה ובסרביה שבממלכת רומניה וישבו במשך כעשר שנים בחיפה עד שקיבלו קרקע להתיישבות קבע. בין 1929 ל-1930 עלו ראשוני חברי תנועת השומר הצעיר מבולגריה והתיישבו תחילה בקבוץ משמר העמק. בהתאם להצעת הקיבוץ הארצי התאחד גרעין עולי בולגריה עם חברי קיבוץ ג'. שתי הקבוצות הקימו מחנה אוהלים זמני ליד שכונת בת גלים של ימינו וחבריהן עבדו בעבודות מזדמנות בעיר חיפה, הגברים בבניין והנשים ככובסות. לאחר מכן הצטרפה אליהם קבוצה מהשומר הצעיר בהונגריה.

העלייה לקרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערב ראש השנה, ה-25 בספטמבר 1933 הגיע גרעין המתיישבים לוואדי חווארת, חבריו הקימו ארבעה צריפים ומסביבם בנו גדר. ב-1936 השתרע היישוב על 447 דונמים ומנה 172 נפשות, מהם 137 בגירים ו-35 ילדים. התושבים עסקו בפלחה, רפתנות ולולנות. בזמן המרד הערבי הגדול הוצתו שדות היישוב וחלק ממחסני היבולים והיו עימותים עם הבדווים שהתיישבו בסמוך לו.

התבססות הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1939 הניבו לראשונה עצי ההדר תפוזים ובמקביל נקלטה בקיבוץ קבוצת עולי עליית הנוער מגרמניה הנאצית. במהלך מלחמת העולם השנייה גדל שטח היישוב לכדי 1,000 דונמים שהיו בבעלותו ועוד כ-1,200 בחכירה. בשלהי 1945 מנתה אוכלוסיית הקיבוץ 260 נפשות, מתוכם 33 ילדים שהצליחו להמלט מממלכת יוגוסלביה[1]. לאחר מלחמת העולם השנייה נקלטו בקיבוץ עולים מצ'ילה.

לאחר הקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1955 חי ופעל במקום עם משפחתו הצ'לן הצרפתי הידוע פול טורטלייה, שהתלהב מהאידאלים של הקיבוץ. הוא אף הלחין כאן את יצירתו "סימפוניית ישראל". בקרבת הקיבוץ נתגלה ב-1966 בית קברות מתקופת הברונזה התיכונה I[2]. נתגלו כתריסר קברים אשר מתוכם 7 בשימוש. באחד הקברים נתגלה ראש גרזן שאופייני לתקופה ואיפשר לתארך את בית הקברות.

הקיבוץ ידוע היום בעיקר בזכות מפעל המזון שלו "מוצרי מעברות" (מטרנה, ובונזו ולה-קט) ובית החרושת לתרופות "תרימה". בקיבוץ מגדלים כותנה, ליצ'י וכו', כמו כן יש משק חלב ובריכת דגים. כמו כן רכשו את חברת תוספי המזון 'אלטמן' ואת חברת 'אדמה' למוצרי מזון אורגניים[3]. ב-2017, בעקבות מכירת מטרנה, צפוי הקיבוץ לרווחי הון בסדר גודל של כ-450 מיליון ש"ח, שמשמעותם הכלכלית בחלוקה פוטנציאלית, ושווה תעניק לכל חבר קיבוץ כ-600,000 ש"ח.

במקום בית ספר תיכון אזורי גדול, "רמות חפר", והמוסך המרכזי של קואופרטיב ההובלה "עמק חפר". הקיבוץ נחשב לקיבוץ שיתופי אשר לא עבר תהליכי הפרטה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעברות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלברט רומנו, "עליה והתיישבות", בתוך: אנצקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים 1967, עמ' 432-436.
  2. ^ ג. שרוניגם למעברות - ייחוס "אבות", מעריב, 21 ביוני 1966
  3. ^ מוצרי מעברות