מות המשוררת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מות המשוררת
כרזת הסרט "מות המשוררת"
בימוי דנה גולדברג
אפרת מישורי
הופק בידי דנה גולדברג
תסריט אפרת מישורי
דנה גולדברג
עריכה קטיה שפליאבאיה
שחקנים ראשיים יבגניה דודינה
סמירה סרייה
צילום אסי אורן
מדינה ישראל
הקרנת בכורה 15 ביולי 2017, פסטיבל הקולנוע ירושלים
משך הקרנה 80 דקות
שפת הסרט עברית, ערבית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מות המשוררת הוא סרט ישראלי משנת 2017 בבימויין של אפרת מישורי ודנה גולדברג, על פי תסריט של אפרת מישורי. בסרט מככבות יבגניה דודינה בתפקיד לני שדה, וסמירה סרייה בתפקיד יסמין נאסר. הקרנת הבכורה של הסרט הייתה בפסטיבל הקולנוע ירושלים.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט, המצולם בשחור-לבן, מתרחש על שני צירים שלבסוף נפגשים. הציר הראשון עוקב אחר יומה של לני שדה (דודינה), חוקרת בעל שם עולמי, אשר משלימה שורה של מטלות ומפגשים – היא הולכת למספרה, אוספת חלוק שהזמינה מחנות, פוגשת מו"ל בבית קפה ומשאירה בידיו יצירות שלה. במקביל, יסמין נאסר (סרייה) נחקרת בתחנת המשטרה. החוקר אינו נראה על המסך, יסמין היא עם פניה לצופה, ורק קולו של החוקר לוחץ עליה במתח גובר. יסמין היא אחות במוסד סיעודי, ובמהלך החקירה מתגולל סיפורה: היא יצאה מביתה לכאורה ללכת לעבודה במשמרת לילה, אך בעצם פקדה בר על חוף הים. שם היא פגשה את לני, בסצנת פיק-אפ מתוחה, והשתיים חולקות את הייאוש שלהן; לני על חרטה שיש לה לגבי מישהי שהיא לא מוכנה לדבר עליה, ונאסר שמרגישה שבויה בתפקידי רעיה ואם שאינם מטרותיה אלא הציפיות החברתיות שלא הצליחה להימלט מהן. המפגש בין הנשים מסתיים במותה של לני, שבדיעבד סידרה במהלך היום את ענייניה, ואז הפקידה עצמה לגלי הים. נאסר קופצת למים לנסות להצילה. אך החוקר לא מוכן לקבל שנאסר – שלא עומדת באמות המוסר שלו כאם שהשאירה בעל וילד בבית לפגוש נשים, וכערבייה – אינה אחראית למותה של האקדמאית המכובדת. הוא מצליף בה בשאלותיו ואיומיו, עד שנאסר נשברת, ולוקחת אחריות על המוות.

בסרט שזורים שירים פרי עטה של מישורי, וגם שתי דמויות הנשים בסרט הן משוררות, שמעולם לא פרסמו את יצירותיהן.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ, הסרט זכה לביקורות מעורבות, שהתמקדו בעיקר על המבנה העלילתי והצילום הבלתי קונבנציונליים של הסרט. ארז דבורה, ב-ynet, שיבח את התעוזה ורמת הדרמה של הסרט, ביקר במקצת את קצב התפתחות העלילה לקראת סוף הסרט, אך התרשם מן המשחק של שתי השחקניות הראשיות ובמיוחד יכולת האלתור של סרייה.[1] מבקר הקולנוע אורי קליין, לעומת זאת, כתב שיש בסרט משהו מאולץ, ושהוא מקרטע בחלקים. לתחושתו חלק מהסצנות נקטעו באופן לא מספק. אך גם הוא שיבח את ההופעות של השחקניות.[2]

במגזין הקולנוע The Hollywood Reporter, דברה יאנג שיבחה את הסרט, וקראה לו "דוגמה מופלאה כיצד ניתן לייצר סרט בלתי נשכח בתקציב דל". היא במיוחד ציינה לחיוב את הטיפול בנרטיב של דמותה של סרייה, וכן את המשחק והשיר שלה.[3]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמירה סרייה זכתה בפרס חג'ג' לשחקנית הטובה ביותר במסגרת פסטיבל ירושלים עבור גילום תפקיד יסמין נאסר בסרט.[4]

ב-9 בינואר 2018 יצאה הודעה שהסרט התקבל לפסטיבל גטבורג בשוודיה לשנת 2018, פסטיבל הקולנוע הגדול ביותר בסקנדינביה, וישתתף במסגרתו בתחרות על שם אינגמר ברגמן.[5]

בנובמבר 2018 זכה הסרט בפרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע היהודי בלונדון.[6]

פרס זוכה תוצאה
פרס חג'ג' לשחקנית הטובה ביותר 2017 סמירה סרייה זכייה
פרס חג'ג' לסרט העלילתי הטוב ביותר 2017 דנה גולדברג ואפרת מישורי מועמדות
פרס התסריט הטוב ביותר 2018 דנה גולדברג ואפרת מישורי זכייה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]