סמירה סרייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמירה סרייה
سميرة سرايا
סרייה בהופעה עם סיסטם עאלי, 2017
סרייה בהופעה עם סיסטם עאלי, 2017
לידה 15 בדצמבר 1975 (בת 47)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה سميرة سرايا עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סמירה סרייהערבית: سميرة سرايا, תעתיק: סמירה סראיא; נולדה ב-15 בדצמבר 1975) היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ערבייה-ישראלית. נוסף על כך, כותבת שירה, קטעי ראפ וספוקן וורד. לפני כן, עבדה כאחות-מוסמכת בבית חולים ובקליניקה פרטית בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמירה סראיא נולדה בחיפה, למשפה ערבית-מוסלמית[1]. הוריה הם נימר וסובחייה, והיא הצאצא ה-11 מתוך 13 ילדיהם. מגדירה עצמה גם כלהט"בית "פלסטינית"[2][3].

בגיל 19 עברה להתגורר בירושלים, על מנת להתחיל את לימודי הסיעוד (אחות) באוניברסיטה העברית.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחות בבית חולים ובמרפאה פרטית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הקריירה המקצועית שלה החלה כאחות במשרה מלאה בבית חולים איכילוב בתחום אונקולוגיה-המטולוגיה. מלאה מספר תפקידים בבית החולים הכללי איכילוב, בניהם מדריכה קלינית, רכזת הדרכה, מתאמת אימונותרפיה. עסקה כמורה ומדריכה בבית-הספר האקדמי לאחיות ע"ש שיינברון שבמרכז הרפואי ת"א, וניהלה קליניקה פרטית לטיפולים חדשניים ומתקדמים בתחום האימונותרפיה.[4]

כשחקנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשוקה וכישרון למשחק היו לה כבר בגיל מאוד צעיר כש"עשתה קטעים" לבני משפחתה, אך רק ב-1997 התנסתה לראשונה בחוויית משחק של ממש כאשר השתתפה בסדנת משחק במתנ"ס בלוד בהנחיית השחקן יונתן צ'רצ'י. בדצמבר 1998 עברה סרייה להתגורר בתל אביב והתחילה להתעניין בעשייה משחקית במסגרת תרבות הפרינג' של תל אביב, דרכה השתתפה בסדנאות למשחק והופיעה במגוון סגנונות, כולל דראג. אז גם גילתה את כישרונה לכתוב ראפ ולהופיע איתו. ואולם באותה תקופה הופעות הבמה עוד לא התפתחו לכדי קריירה.

בשנת 2008 הייתה ההופעה הקולנועית הראשונה שלה כשהופיעה בסרט הקצר "געוואלד" של נטעלי בראון. אך הפריצה שלה הגיע ב-2011 כאשר השתתפה כאחת השחקניות הראשיות בסדרת הטלוויזיה "30 ש"ח לשעה", בה שיחקה את אמל, אחת משלוש עובדות ניקיון קשות יום. הסדרה נחלה הצלחה רבה וזכתה בפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לסדרת הדרמה הטובה ביותר ובפרס הבימוי הטוב ביותר לשנת 2012, הצלחה שהמשיכה גם לעונה השנייה של "30 ש"ח לשעה", שעלתה ב-2014.

סרייה כיכבה לצידה של שרה אדלר בסרט "בורג" של שירה גפן, שיצא אף הוא ב-2014. הסרט עוסק בסיפורי מראה של אישה ישראלית יהודייה ואישה ערביה פלסטינית מן השטחים, שאט-אט מחליפות מקום. סרייה ליוותה את הסרט להקרנות בפסטיבלי סרטים, כולל פסטיבל קאן ופסטיבל סרטי נשים בהודו.[5][6] ב-2017 ייצא הסרט "געגוע" של שבי גביזון, בו סרייה מגלמת את תפקיד ראודה.

הופעתה של סרייה בסרטן של דנה גולדברג ואפרת מישורי משנת 2017, "מות המשוררת", זיכתה אותה בפרס חג'ג' לשחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים לשנת 2017. הסרט עוקב בשני צירים מקבילים אחר יסמין (סרייה), אחות סיעודית מיפו, ויומה האחרון של לנה שדה, חוקרת מוח בעלת שם עולמי, אשר דרכיהן מצטלבות ונשזרות אחת בשנייה.

בנוסף, השתתפה בתפקידי אורחת בעונה השנייה של הסדרה "בתולות", "פאודה", סרטי סטודנטים רבים, ולאחרונה השתתפה בצילומים לסרט גרמני-ישראלי, The Valley of the Cross, סרט ניסיוני שמגולל סיפור אהבה לסבי בשנות העשרים בפלסטין. הסרט צולם בגרמניה.

בינואר 2015 התקבלה לגלם את התפקיד הראשי בסרט "סמירה", המספר את סיפורה של אישה פלסטינית בתחילת שנות ה-40 לחייה אשר מגויסת לביצוע פעולת התאבדות בישראל, וברגע האחרון משנה את דעתה וזורקת את התיק. הסרט הוא בעצם אוסף של עדויות מצולמות מחקירתה של סמירה על ידי המשטרה, דרכן הצופים מגלים את סיפור חייה. סרייה החליטה לא לגלם את הדמות בסרט וסירבה להשתתף בו כי תפסה אותו כאנטי-ערבי ואסלאמופובי.[7] סרייה פרסמה מאמר באתר "המקום הכי חם בגיהנום" לגבי התנגדותה לסרט.

ביוני 2015 זכתה בתחרות התסריט הטוב ביותר בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה.

ב-2016 חזרה ללמוד לימודי קולנוע בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, בין היתר כדי לכתוב ולביים סרט פיצ'ר.

ביוני 2017 זכתה במענק מקרן גשר לקולנוע רב תרבותי להפקת וצילום סרטה הקצר הראשון.

בשנת 2018 יצא לאקרנים הסרט "מות המשוררת", בבימוין של דנה גולדברג ואפרת מישורי, וסרייה מופיעה בו באחד משני התפקידים הראשיים, לצד יבגניה דודינה.

בשנת 2020 שיחקה וביימה את "פוליגרף" סרט קצר המספר על אחות לסבית ערבייה המנהלת רומן עם קצינת מודיעין הצעירה ממנה. הסרט הוקרן במסגרת הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה.

בשנת 2021 שיחקה בעונה השנייה של פמתא ובסרט רסיסים של דינה פרלשטיין.

תיאטרון ובמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרייה היא הדראג קינג הפלסטיני הראשון, והייתה מופיעה בשם הבמה סמימו. היא התחילה להופיע ב-2003 במסיבות של הקהילה הקווירית הרדיקלית. את תפקידה הבימתי הגדול הראשון בתיאטרון גילמה במחזה "הטווס מסילואן", בבימויים של חן אלון וסיני פתר. בהצגה שיחקה צעירה ערבייה שנאלצת לגשר בין אינטרסים של רשויות המדינה, מתנחלים, ותושבים ערבים במקום שהופך לאתר חפירה היסטורי, תפקיד שזיכה אותה בציון לשבח על משחק מיוחד בפרמיירת ההצגה בפסטיבל עכו באותה שנה. נכון ל-2017, ההצגה – שזכתה בפרס קיפוד הזהב ולעיטורים נוספים ושבחים בביקורת – עדיין רצה. לאחר מכן, הופיעה מספר פעמים בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר, 2013 עם ההצגה "חוצבמה" בבימויו של רן בכור, הצגה אשר זכתה בפרס הנועזות. ב-2014 שיחקה בהצגה "סלים, סלים" בבימויה של סתיו פלטי-נגב, הצגה שזכתה בפרס המחזה הטוב ביותר והשחקן הראשי (ג'ורג' אסקנדר) הטוב ביותר. ב-2016, השתתפה בתור שחקנית-יוצרת בהצגת האוונגרד "שרבר" של רן בכור. ההצגה זכתה בפרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל עכו, ועד מהרה נפתחו תאריכים למופעים נוספים ברחבי ישראל.[8]

שירה, ראפ וספוקן וורד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתור מבצע שירה, היפ-הופ, ראפ וספוקן וורד, סרייה מופיעה סולו, וכן בשיתוף עם מגוון אמנים, כולל הראפר תאמר נפאר, הרכב ההיפ-הופ סיסטם עאלי ועוד.

אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

את מעורבותה הפוליטית החברתית התחילה סרייה בפעילותה בקבוצה הקווירית "כביסה שחורה", וגם הייתה בין מקימות ארגון הפלסטיניות הקוויריות "אסוואת", אשר במסגרתו פעלה במשך שנים לשינוי במצב הנראות והקבלה של הקהילה הלהט"בית בחברה הפלסטינית, בעיקר בגבולות מדינת ישראל. היא גם הייתה חלק מהסצנה הקוויר-פוליטית של תל אביב בעשור הראשון לשנות האלפיים, וממארגנות קולקטיב "קווירחנה", שהייתה עורכת מסיבות ללא מטרת רווח שנועדו לספק לקהילה הקווירית אלטרנטיבה לליינים מסחריים, א-פוליטיים והומוסקסואליים בעיקרם. הקולקטיב גם פעל לייצר אלטרנטיבות למצעד הגאווה התל אביבי הממוסחר והא-פוליטי. הפעילות של קווירחנה תועדה בסרט הדוקומנטרי Nation Monsters and Super Queers, בהשתתפותה של סרייה.

בדצמבר 2018, הופיעה סרייה על שער המגזין "GenderTuck", שכולל ראיון עמה בו היא מדברת על נושא הגיליון, משפחה, ועל משפחה מולדת ומשפחה נבחרת.[9]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם תפקיד הערות
2020 פוליגרף יסמין סרט קצר
2017 מות המשוררת יסמין סרט
2017 געגוע ראודה סרט
2016 Nation Monsters and Super Queers עצמה סרט דוקומנטרי
2014 בורג נאדין נסראללה סרט
2012-2014 30 ש"ח לשעה אמל סדרת דרמה
2009 City of Borders עצמה סרט דוקומנטרי
2009 געוואלד סמירה סרט קצר

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם תפקיד הערות
2019 סילוואן בין הזמנים שרונה
2016 שרבר האחות פרס המחזה הטוב ביותר בפסטיבל עכו
2014 סלים, סלים פרס המחזה הטוב ביותר בפסטיבל עכו
2013 חוצמבה פרס נועזות ופרס תפאורה בפסטיבל עכו למחזה
2012 הטווס מסילואן אמל פרס קיפוד הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר
ציון לשבח למשחק, פסטיבל עכו

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סמירה סרייה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סמירה סרייה, החיים ה"רגילים" של פלסטינית מתאבדת, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 10 ביולי 2016
  2. ^ שני שחם, ‏לסבית פלסטינית גאה: "החיים הכפולים חנקו אותי", באתר ‏מאקו‏, 9 באפריל 2013
  3. ^ "ספוקן וורד על להטביות וזהות פלסטינית כאקט של כפירה | סמירה סרייה", באתר YouTube, נבדק ב-2023-11-02
  4. ^ אתר למנויים בלבד דורון חלוץ, הפריצה של סמירה סרייה: מאחות לכוכבת קולנוע, באתר הארץ, 16 באפריל 2015
  5. ^ פלסטינית ולסבית: סמירה סרייה מסתובבת בקאן, גלית עדות, מעריב, 19 במאי 2014
  6. ^ הבורג המשלים, קובי סרדס, TLV Times,‏ 6 ביולי 2015
  7. ^ סמירה סרייה, החיים ה"רגילים" של פלסטינית מתאבדת, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 10 ביולי 2016
  8. ^ הטווס מסילוואן الطاووس من سلوان, תיאטרון יפו
  9. ^ מגזין GenderTuck בסימן משפחה, WDG, ‏26 בדצמבר 2018