לדלג לתוכן

מחג'וב עומאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ד"ר מחג'וב עומאר (193217 במרץ 2012), הוא כינויו של ראוף נזמי מיכאיל עבד אל-מאליק סאליב, שהיה רופא, משורר, הוגה דעות ופעיל פוליטי מצרי. בשנות ה-50 של המאה ה-20 היה פעיל במפלגה הקומוניסטית המצרית, ולאחר מכן הצטרף לפת"ח והיה פעיל בארגון באלג'יריה, ירדן ולבנון.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראוף נזמי נולד למשפחה קופטית באל-מניא, מצרים, בשנת 1932. אביו היה פעיל במפלגת אל-ופד ונטל חלק במהפכה המצרית. סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטת קהיר. משנת 1952 היה פעיל במפלגה הקומוניסטית המצרית (אנ') ומקורב לאחים המוסלמים. בין השאר היה מיודד עם סייד קוטב. הוא נעצר מספר פעמים וישב בכלא במשך 10 שנים לסירוגין.

מגיל צעיר תמך נזמי בתנועה הלאומית הפלסטינית, ובשנות ה-60 של המאה ה-20 נסע לאלג'יריה והצטרף לאל-עאסיפה (אנ'), הזרוע הצבאית של תנועת הפת"ח. לאחר מכן עבר יחד איתם לירדן, שם אימץ את הכינוי מחג'וב עומאר והיה מקורב לאבו ג'יהאד וליאסר ערפאת. הוא נהג לטפל בחברי הארגון שנפצעו או נזקקו לאשפוז רפואי. על פי דוברי הארגון, עומאר הציל מאות חיי אדם.

לאחר אירועי ספטמבר השחור הוא גורש ללבנון, שם הכיר את אשתו. בלבנון הצטרף לצוות מרכז המחקר הפלסטיני (ער'). מבנה המרכז הופצץ על ידי ישראל במלחמת לבנון הראשונה, וחלק מחבריו נהרגו. בשנת 1982 חזר לקהיר והקים שם, יחד עם אחרים, את "הוועד הלאומי לתמיכה באינתיפאדה הפלסטינית", וכן סניף מקומי של מרכז המחקר הפלסטיני. כמו כן פרסם מעל ל-10 ספרי עיון על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ("דיאלוג בצל הרובים", "המילה והרובה", "סברה ושתילה" ועוד) וכן כתב ספרי שירה וספרי ילדים.

בשנת 2004 קיבל מיאסר ערפאת את עיטור הכבוד "כוכב ירושלים" על "תרומתו למאבק הפלסטיני".

מחג'וב עומאר מת ממחלה ב-17 במרץ 2012 בבית החולים "פלסטין" בקהיר. לבקשתו, גופתו נעטפה בדגל פלסטין והוא נקבר בבית הקברות של "חללי פלסטין" במצרים. מחמוד עבאס פרסם הספד לזכרו, שזכה לתפוצה רחבה בעולם הערבי[1].

במאי עיראקי יצר סרט תיעודי על חייו, בו מרואיינים מקורביו.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Obituary: Mahgoub Omar, a fighter on many fronts, באתר "Egypt Independent", ‏18 במרץ 2012 (באנגלית).