מטוטרקסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מטוטרקסט
מסה מולרית 454.171 יחידת מסה אטומית מאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
בטיחות
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון D (אוסטרליה), קטגוריית סיכון X עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
מספר CAS 59-05-2
PubChem 126941
ChemSpider 112728
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מטוטרקסט (Amethopterin) הוא תכשיר נוגד חומצה פולית אשר ניתן כתרופה כימותרפית, במטרה לסייע בטיפול בסוגים מסוימים של מחלת הסרטן, בהם סרטן השד, סרטן שלפוחית השתן וגידולים סרטניים בשלד, כמו-גם במספר סוגי לוקמיה. שימוש נוסף הוא לסיום היריון חוץ-רחמי. התרופה משתייכת לקבוצת התרופות הכימותרפיות המטבוליטיות.

מינון נמוך של מטוטרקסט הוכח כיעיל מאוד עבור ניהול של דלקת מפרקים שגרונית, מחלת קרוהן ובטיפול בחולי פסוריאזיס, הסובלים מדלקת מפרקים פסוריאטית.

מבנה ואופן פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה הכימי של מטוטרקסט מבוסס על מבנה המולקולה חומצה פולינית הנמצאת בגוף באופן טבעי, וחוסם באופן זה את יכולתם של התאים הסרטניים להתרבות בגוף. התרופה עשויה לפגוע גם בהתרבותם של תאי גוף בריאים, ולגרום למספר תופעות לוואי. לעיתים נותנים לחולה חומצה פולינית יממה לאחר מתן המטוטרקסט, כדי לסתור חלק מתופעות הלוואי. הטיפול במטוטרקסט נמשך בדרך כלל בין ארבעה לחמשה ימים בחולי סרטן, וכפעם בשבוע בדלקות מפרקים.

תופעות לוואי נפוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. פגיעה במערכת החיסונית של הגוף ("ספירות לבנות"), מה שמקשה על הגוף להלחם בזיהומים.
  2. כאבי ראש, כאבי שרירים, שיעול, בחילות, שלשולים, כאב גרון, כאב בעת הטלת שתן או תחושת צמרמורת.
  3. עייפות וקוצר נשימה עקב ירידה במספר תאי הדם האדומים (אנמיה).
  4. נטייה לדימום בקלות רבה יותר (מן האף ומן החניכיים למשל), עקב ירידה במספר הטסיות.
  5. כיבים לאורך כל מערכת העיכול.

תופעות לוואי אלה עשויות להופיע כשבוע מיום תחילת הטיפול, ובדרך כלל נעלמות תוך 3 עד 4 שבועות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מטוטרקסט בוויקישיתוף
P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.