מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
במתמטיקה , מטריצה נילפוטנטית היא מטריצה ריבועית
M
{\displaystyle M}
כך ש-
M
q
=
0
{\displaystyle M^{q}=0\,}
עבור
q
{\displaystyle q}
שלם חיובי כלשהו.
באופן דומה, העתקה נילפוטנטית היא העתקה ליניארית
L
{\displaystyle L}
כך ש-
L
q
=
0
{\displaystyle L^{q}=0\,}
עבור
q
{\displaystyle q}
שלם חיובי כלשהו.
אלו מקרים פרטיים של מושג הנילפוטנטיות , המוגדר בכל חוג : מטריצה נילפוטנטית אינה אלא איבר נילפוטנטי באלגברת המטריצות .
המטריצה מהצורה הבאה:
[
0
1
0
0
0
0
1
0
0
0
0
1
0
0
0
0
]
{\displaystyle {\begin{bmatrix}0&1&0&0\\0&0&1&0\\0&0&0&1\\0&0&0&0\end{bmatrix}}}
היא דוגמה למטריצה נילפוטנטית מסדר 4×4. במטריצה זו לאלכסון האחדים יש את התכונה הבאה:
N
2
=
[
0
0
1
0
0
0
0
1
0
0
0
0
0
0
0
0
]
;
N
3
=
[
0
0
0
1
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
]
;
N
4
=
[
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
0
]
.
{\displaystyle N^{2}={\begin{bmatrix}0&0&1&0\\0&0&0&1\\0&0&0&0\\0&0&0&0\end{bmatrix}};\ N^{3}={\begin{bmatrix}0&0&0&1\\0&0&0&0\\0&0&0&0\\0&0&0&0\end{bmatrix}};\ N^{4}={\begin{bmatrix}0&0&0&0\\0&0&0&0\\0&0&0&0\\0&0&0&0\end{bmatrix}}.}
האלכסון 'נע' באלכסון למעלה, עד שנותרת מטריצת אפסים .
ההעתקה המתאימה למטריצה הנ"ל,
L
:
R
4
→
R
4
{\displaystyle L\colon \mathbb {R} ^{4}\to \mathbb {R} ^{4}}
מוגדרת על ידי:
L
(
x
1
,
x
2
,
x
3
,
x
4
)
=
(
x
2
,
x
3
,
x
4
,
0
)
.
{\displaystyle L(x_{1},x_{2},x_{3},x_{4})=(x_{2},x_{3},x_{4},0).}
מטריצה היא נילפוטנטית אם ורק אם הפולינום האופייני שלה הוא
λ
n
{\displaystyle \lambda ^{n}}
. משום כך, מטריצה היא נילפוטנטית אם ורק אם הפולינום האופייני שלה מתפרק לגורמים ליניאריים (תכונה המתקיימת ממילא מעל שדה סגור אלגברית ), וכל הערכים העצמיים הם אפס.
תהי
M
{\displaystyle M}
מטריצה נילפוטנטית ריבועית מסדר
n
{\displaystyle n}
, אזי מתקיימות התכונות הבאות:
השלם הקטן ביותר
q
{\displaystyle q}
המקיים
M
q
=
0
{\displaystyle M^{q}=0\,}
(אינדקס הנילפוטנטיות) קטן או שווה ל-
n
{\displaystyle n}
.
הדטרמיננטה והעקבה של
M
{\displaystyle M}
הן אפס.
מטריצה הדומה למטריצה נילפוטנטית היא מטריצה נילפוטנטית.
המטריצה
I
−
M
{\displaystyle I-M}
היא הפיכה, שכן
(
I
−
M
)
(
I
+
M
+
M
2
+
…
+
M
q
−
1
)
=
I
−
M
q
=
I
{\displaystyle (I-M)(I+M+M^{2}+\ldots +M^{q-1})=I-M^{q}=I}
.
משפט : כל מטריצה נילפוטנטית דומה למטריצת הבלוקים האלכסונית הבאה:
[
N
1
0
0
…
0
0
N
2
0
…
0
0
0
N
3
…
0
⋮
⋮
⋮
⋱
⋮
0
0
0
…
N
k
]
{\displaystyle {\begin{bmatrix}N_{1}&0&0&\ldots &0\\0&N_{2}&0&\ldots &0\\0&0&N_{3}&\ldots &0\\\vdots &\vdots &\vdots &\ddots &\vdots \\0&0&0&\ldots &N_{k}\end{bmatrix}}}
כך שכל בלוק
N
i
{\displaystyle N_{i}}
הוא מהצורה הבאה:
N
i
=
[
0
1
0
…
0
0
0
0
1
…
0
0
⋮
⋮
⋮
⋱
⋮
⋮
0
0
0
…
1
0
0
0
0
…
0
1
0
0
0
…
0
0
]
.
{\displaystyle N_{i}={\begin{bmatrix}0&1&0&\ldots &0&0\\0&0&1&\ldots &0&0\\\vdots &\vdots &\vdots &\ddots &\vdots &\vdots \\0&0&0&\ldots &1&0\\0&0&0&\ldots &0&1\\0&0&0&\ldots &0&0\end{bmatrix}}.}
כלומר, מכיל אחדים מעל האלכסון הראשי, ואפסים בכל שאר המקומות.
משפט זה נובע מצורת ז'ורדן , בצירוף עם המשפט הקובע כי כל מטריצה הדומה למטריצה נילפוטנטית היא מטריצה נילפוטנטית.
העתקה נילפוטנטית
L
{\displaystyle L}
על המרחב
R
n
{\displaystyle \mathbb {R} ^{n}}
מגדירה את תתי המרחבים הבאים:
{
0
}
⊂
ker
L
⊂
ker
L
2
⊂
…
⊂
ker
L
q
−
1
⊂
ker
L
q
=
U
{\displaystyle \{0\}\subset \ker L\subset \ker L^{2}\subset \ldots \subset \ker L^{q-1}\subset \ker L^{q}=U}
ואת הסיגנטורות הבאות:
0
=
n
0
<
n
1
<
n
2
<
…
<
n
q
−
1
<
n
q
=
n
,
n
i
=
dim
ker
N
i
.
{\displaystyle 0=n_{0}<n_{1}<n_{2}<\ldots <n_{q-1}<n_{q}=n,\qquad n_{i}=\dim \ker N^{i}.}
הסיגנטורה מאפיינת את
L
{\displaystyle L}
לכדי העתקה ליניארית , וכן מקיימת את האי-שוויונות הבאים:
∀
j
=
1
,
…
,
q
−
1
:
n
j
+
1
−
n
j
≤
n
j
−
n
j
−
1
{\displaystyle \forall j=1,\ldots ,q-1:n_{j+1}-n_{j}\leq n_{j}-n_{j-1}}
.