חגי פינסקר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תבנית "אין בינוויקי"
שורה 14: שורה 14:
בתקופת עבודתו בטלוויזיה נאבק על דמותה ועל אמות המידה הגבוהות שתבע להפעלתה. בין השאר הוביל את המאבק לשידורים ב[[שבת]], שבמסגרתו התייצבו הן הוועד המנהל והן הנהלת הטלוויזיה נגד הממשלה והניסיונות ל[[כפייה דתית בישראל|כפייה דתית]].
בתקופת עבודתו בטלוויזיה נאבק על דמותה ועל אמות המידה הגבוהות שתבע להפעלתה. בין השאר הוביל את המאבק לשידורים ב[[שבת]], שבמסגרתו התייצבו הן הוועד המנהל והן הנהלת הטלוויזיה נגד הממשלה והניסיונות ל[[כפייה דתית בישראל|כפייה דתית]].


מנישואיו הראשונים יש לו בת אחת. בהיותו כבן שבעים נישא בשנית לרות, הצעירה ממנו ב-30 שנה, ונולדה להם בת - מרים שולמית, הנושאת את שמותיהן של אמו ואם אשתו. המשפחה התגוררה ביישוב [[עלמון]] (ענתות) שליד [[מעלה אדומים]].
מנישואיו הראשונים יש לו בת אחת ששמה ענת, מנישואיו השניים יש לו בת ששמה גליה, משתיהן יש לו שישה נכדים. מאשתו השלישית איתה התחתן בגיל 70 יש לו ילדה נוספת ששמה מירשול שמה מורכב משמות אמו ( מרים) ואם אשתו ( שולמית).


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־20:53, 26 בנובמבר 2014

חגי פינסקר, 1969
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

חגי פינסקר (1925 - 22 בינואר 2007) היה מוותיקי הרדיו בישראל והמנהל הראשון של הטלוויזיה הישראלית.

ראשית הקריירה שלו ברדיו הייתה בקול ירושלים בתקופת המנדט והמשכה ב"קול ישראל". תקופה מסוימת עבד בשעה העברית ברשת הבי.בי.סי. באנגליה. בשובו ארצה יזם ברדיו תוכניות חדשות בלוח השידורים בנושאי חברה ופוליטיקה - "זאת בעייתך", "יש שאלות" ו"פנורמה". חגי פינסקר הכניס לשידורי הרדיו את יומני החדשות "היום הזה" ו"בחצי היום", שכללו כתבות לצד דיווחי חדשות.

חגי פינסקר הביא לרדיו שדרנים צעירים, ביניהם חיים יבין, ירון לונדון, יעקב אחימאיר, חיים גיל, יוסי שריד, דליה יאירי, דן שילון ושלום קיטל.

כעיתונאי דגל פינסקר בזכות הציבור לדעת את כל האמת, לא רק את מה שהממשלה הייתה מעוניינת לפרסם, ולא היסס לשדר כתבה גם כשהשר הנוגע לעניין סירב להגיב על תוכנה. בשנת 1969 מינה אותו שמואל אלמוג, שהיה אז מנכ"ל רשות השידור, למנהל הראשון של הטלוויזיה, אך עימותים עם חלק מן העובדים הניעו אותו לעזוב את התפקיד לאחר שנה ולנסוע ללונדון בשליחות רשות השידור.

בשנת 1976 חזר ארצה ותפס את מקומו של משה חובב כמנהל "קול ישראל". גם בתפקידו זה התעמת עם עובדיו על רקע ניסיונו להביא לרפורמה ארגונית.

לאחר פרישתו מרשות השידור שימש בתפקידי ייעוץ בנושאי רדיו וטלוויזיה, בין השאר בסוגיית מעמדה של תחנת גלי צה"ל ובמכרז הראשון להפעלת ערוץ 2.

בתקופת עבודתו בטלוויזיה נאבק על דמותה ועל אמות המידה הגבוהות שתבע להפעלתה. בין השאר הוביל את המאבק לשידורים בשבת, שבמסגרתו התייצבו הן הוועד המנהל והן הנהלת הטלוויזיה נגד הממשלה והניסיונות לכפייה דתית.

מנישואיו הראשונים יש לו בת אחת ששמה ענת, מנישואיו השניים יש לו בת ששמה גליה, משתיהן יש לו שישה נכדים. מאשתו השלישית איתה התחתן בגיל 70 יש לו ילדה נוספת ששמה מירשול שמה מורכב משמות אמו ( מרים) ואם אשתו ( שולמית).

קישורים חיצוניים