עיתונות צהובה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ פרשני
←‏לקריאה נוספת: הוספת פריט ביבליוגרפי
תגיות: חשד למילים בעייתיות עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 25: שורה 25:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* עוזי אלידע, '''העולם בצהוב : לידת עיתונות ההמון הארץ-ישראלית (מ'הצבי' ל'האור' 1884-1914)''', הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2015.
* עוזי אלידע, '''העולם בצהוב : לידת עיתונות ההמון הארץ-ישראלית (מ'הצבי' ל'האור' 1884-1914)''', הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2015
* עוזי אלידע, ״עיתונות ׳צהובה׳ מול עיתונות ׳הגונה׳- הדיון על דמות העיתונות העברית בשנות העשרים״, קשר, 26, נובמבר 1999, עמ׳ 37-48.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־13:42, 29 בספטמבר 2016

עיתונות צהובה (ביחיד: צהובון) הוא כינוי גנאי לעיתונות הנתפסת כבלתי-איכותית, העוסקת בעיקר ברכילות, מין ושערוריות ובהן שערוריות מין, ופונה לרגשותיו ויצריו של קהל היעד תוך שימוש בשיטות כתיבה, עריכה ועיצוב סנסציוניות.[1]

מאפיינים

החוקר פרנק לותר מוט מונה חמישה מאפיינים לתקשורת צהובה[דרוש מקור]:

  • שימוש בכותרות ענק, שתפקידן להמם את הקורא גם כשהן עוסקות בנושאים שוליים או בידיעות שיש מעט מאוד אינדיקציות לנכונותן.
  • שימוש מרובה בחומר חזותי, דוגמת תמונות, ציורים, רישומים, קריקטורות, לוחות וגרפים.
  • שימוש במאמרים פסבדו מדעיים על חידושים והמצאות במדע שתפקידם להנעים ולהחניף לקורא בניסיון לגרום לו להרגיש מושכל. מאמרים אלו עוסקים בדרך כלל בחידושים בעלי ערך שולי או מפוקפק.
  • העדפת סיקור שערוריות ציבוריות. לעתים יש לשערוריות אלו ערך ציבורי-חברתי, דוגמת שערוריות שחיתות וחריגה מנורמות, לעתים העיתון הצהוב יעדיף להיכנס לאספקטים האישיים של אנשי ציבור.
  • הזדהות והשתתפות עם הצד החלש בסיפור, האנדרדוג.

מקור השם

המלה "צהוב" התייחסה לספרים ומגזינים זולים כבר ב-1846, על שום הכריכות הצעקניות ששימשו לעטיפתן (במיוחד סדרת הקומיקס "הילד הצהוב"). המונח "עיתונות צהובה" היה בשימוש כבר אז לתיאור "עיתוני השחיתויות", שהתריעו על שחיתויות, אמיתיות או מזויפות, בקרב אנשי ממשל, ועיתונים אלו הודפסו על נייר לא מעובד שהיה בעל גוון צהבהב.

צהובונים בעולם

צהובונים קיימים בעולם כולו, וכמה מהם ידועים ומפורסמים: ה"סטאר", ה"סאן" וה"נשיונל אינקוואייר" האמריקאיים; וה"סאן", ה"דיילי מירור", ה"דיילי סטאר" והניוז אוף דה וורלד הבריטיים. היבטים אופייניים של "עיתונות צהובה", כגון עיסוק במין ובפורנוגרפיה, מאפיינים פחות את העיתונות האמריקאית ויותר את האירופית. "צהובונים" נפוצים גם בכל רחבי אירופה, אוסטרליה, הודו, קנדה וברזיל.

צהובונים בישראל

בישראל לא היו קיימים צהובונים שהוגדרו ככאלו. בעיתונים שונים, דוגמת "אנשים" או "24", היו מספר עמודי רכילות הדומים לעמודי צהובונים, אבל הם כללו גם כתבות עיתונאיות בסגנון מסורתי. גם בעיתונים כמו העולם הזה או חדשות פורסמו שערוריות רבות, אך אלו היו לצד כתבות איכותיות, כך שלא ניתן להגדירם כצהובונים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • עוזי אלידע, העולם בצהוב : לידת עיתונות ההמון הארץ-ישראלית (מ'הצבי' ל'האור' 1884-1914), הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2015
  • עוזי אלידע, ״עיתונות ׳צהובה׳ מול עיתונות ׳הגונה׳- הדיון על דמות העיתונות העברית בשנות העשרים״, קשר, 26, נובמבר 1999, עמ׳ 37-48.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים