לדלג לתוכן

שפיכה נשית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
נכון שחזור לגרסה 20810371 מאת נעם דובב
מ הוספת קישור למיניות
שורה 30: שורה 30:


===המאה ה-19===
===המאה ה-19===
מחקר של [[ריכרד פון קראפט-אבינג]] על סטייה מינית מתאר שפיכה נשית, תחת הכותרת "מולדת מיניות הומוסקסואליות אצל נשים" כסטייה הקשורים בהתרופפות עצבים ו[[הומוסקסואליות]]{{הערה|von Krafft-Ebing R. Psychopathia Sexualis, Klaf FS (trans.) Stein and Day, NY 1965, at 265}}.
מחקר של [[ריכרד פון קראפט-אבינג]] על סטייה מינית מתאר שפיכה נשית, תחת הכותרת "מולדת [[מיניות]] הומוסקסואליות אצל נשים" כסטייה הקשורים בהתרופפות עצבים ו[[הומוסקסואליות]]{{הערה|von Krafft-Ebing R. Psychopathia Sexualis, Klaf FS (trans.) Stein and Day, NY 1965, at 265}}.
זה גם מתואר על ידי [[פרויד]] פתולוגי תנאי במחקרו של [[דורה]] (1905), שבו הוא מספר את זה כדי היסטריה{{הערה|Freud S. Fragments of an Analysis of a Case of Hysteria. 1905, in Strachey J (trans.) The Standard Edition of the Complete Psychological Works by Sigmund Freud, vol VII: 84}}.
זה גם מתואר על ידי [[פרויד]] פתולוגי תנאי במחקרו של [[דורה]] (1905), שבו הוא מספר את זה כדי היסטריה{{הערה|Freud S. Fragments of an Analysis of a Case of Hysteria. 1905, in Strachey J (trans.) The Standard Edition of the Complete Psychological Works by Sigmund Freud, vol VII: 84}}.



גרסה מ־19:38, 17 בספטמבר 2017

בלוטות סקין, נחשבות כחשובות בתופעה של שפיכה נשית

שפיכה נשית מתייחסת אצל האישה אל שחרורו של נוזל (שונה מנוזל סיכוך הנרתיק) על ידי בלוטות סקין דרך וליד השופכה לפני האורגזמה או במהלכה. המקור המדויק של הנוזל ממשיך להיות נושא דיון בקרב רופאים, וקשור גם לספקות בנוגע לקיומה של נקודת הג'י. פליטת הנוזל נפוצה אצל רוב הנשים בכמות נמוכה בעוד שהפרשה מוגברת מאפיינת שפיכה נשית.

פיזיולוגיה

מקור השפיכה

קובץ:Female anatomy-he.svg
מבט צידי על המערכת הרבייה הנשית

עפ״י מחקר שפורסם ב-2013[1], המקור לשפיכה נשית מורכב משני יסודות:

  • הפרשה של בלוטת סקין - הנוזל המיוצר מונפק על ידי שני פתחים קטנים על ימין ועל שמאל של פתח השופכה, השונה מכל שאר ההפרשות הנפלטות על ידי הנרתיק או הפות, לרבות הפרשות של בלוטות ברטולין. נוזל זה נפלט החוצה מהגוף ע״י רפלקס הנגרם כתוצאה מעוררות מינית חזקה מאוד. מקבילה של השפיכה הנשית היא השפיכה הזכרית, אשר מופרשת על ידי בלוטת קאופר.
  • הפרשה גדולה באופן חריג שמורכבת משתן מדולל - גירוי ארוטי גורם למילוי חריג ומהיר של שלפוחית השתן, אשר מתנקז ומתמלא מחדש ע״י הפרשות מבלוטות הסקין. במהלך התפרצות רגשות עזה כמו אורגזמה (שמתרחשת גם במהלך פרץ צחוק בלתי נשלט או פחד עז), יש עליה בפעילות של מעכבים במוח המשפיעם על מערכת השתן וגורמים לחוסר שליטה על ההפרשות[2]. אם אישה רוקנה את שלפוחית השתן לפני הגירוי, השתן יהיה מאוד מדולל וחסר צבע וריח.

קשיים במחקר על מקור השפיכה

המקור הכפול של שפיכה זו הוביל שתוצאות רבות של מחקרים נתפסו כסותרות. הרבה מחקרים בוצעו כדי להוכיח שהנוזל אינו שתן, על ידי מדידת כמויות של אוריאה, קריאטין, חומצת פוספטאז, גלוקוז ופרוקטוז[3] המוכלות בו. גארי שובאך, למשל, גייס נשים שפולטות בכמויות גדולות, ואז הכניס קטטר בתוך השופכה עד שלפוחית השתן. כאשר נשים אלה הגיעו לאורגזמה באמצעות אוננות, בכל המקרים, נפח גדול של נוזל שוחרר דרך הקטטר, ובמקרים מעטים קצת חומר פניני פלט מחוץ לקטטר. המסקנה מניסיון הזה היא שהשפיכה נשית היא בעיקר שתן, לפעמים בתוספת הפרשה נמוכה של בלוטות סקין[4]. מחקרים אחרים[5] העריכו כי "בלוטת הערמונית הנשית", הממוקמת בין הנרתיק והשופכה היא המקור האפשרי לתופעה. כמה מומחים הודו כי לפליטה ישנם כל מאפייני הזרע, למעט נוכחות של זרע.

מאפיינים

ד"ר קאבל סנטה מריה, שחקר תופעה זו, מצא כי 75% מהנשים שנחקרו על ידו פלטו נוזל בזמן האורגזמה[6]; עם זאת, כמות הייתה מועטה מכדי לראות אותהבצורה מוחשית. עם זאת הניסויים שלו הוכיחו כי הפרשות בלוטות סקין כלולות בהרכב של סיכת הנרתיק, דבר שלא היה ידוע עד אז.

בסקר שנערך בקרב מדגם גדול של נשים אשר עובדות במערכת הבריאות[7], 39.5% מהנשים הודו כי הן מרגישות שפיכה בזמן האורגזמה.

במקרים מסוימים, שפיכה לא ניתנת לזיהוי, בעוד שבמקרים אחרים, שפיכה מלווה בסילון עז, שיכול להגיע לנפח של 300 מ״ל[4] (ממוצע הקיבולת של שלפוחית שתן מלאה). התופעה יכולה להתרחש מספר פעמים במהלך קיום יחסי מין. עבור נשים אשר לא רגילות או לא מודעות, ההתפרצות עלולה להיות מורגשת כמו דחף פתאומי של שתן. שפיכה יכולה להתרחש בצורה של זרימה איטית או מאוד עוצמתית. תופעה מיוחדת זו עלולה להתקבל כהפרעה וסיבה לדאגה אצל נשים אשר לא מודעות לדבר, בעוד שאצל אחרות הדבר יכול להתקבל כתענוג נוסף[8].

התפקיד של שרירי רצפת האגן

במהלך החוויה של שפיכה, המצב הנפשי מאוד חשוב, אך לא פחות חשוב מזה הוא הפן הפיזי והוא חוזקם של שרירי רצפת האגן. בזכות סדרת תרגילי הרפיה שונים, זיהוי אנטומי ולמידה של תחושות, כמעט כל הנשים יכולות להגיע לשליטה מלאה בשפיכה.

היסטוריה

מהמאה ה-16 למאה ה-18

במאה ה-16, הרופא ההולנדי לביניוס למניוס התייחס איך אישה "שואבת ושוב האיש זרע ומטיל שלה עם זה"[9]. במאה ה-17, פרנסואה מוריסו תיאר בלוטות בפתח השופכה כבלוטות ה"שופכות כמויות גדולות של מלחים, אלכוהול במהלך יחסי מין אשר מגביר את החום וההנאה של נשים". במאה הזאת חל שיפור בהבנה של המבנה האנטומי של איברי המין הנשיים ותפקודו[10], במיוחד בעבודת המחקר של משפחת ברטולין בדנמרק.

המאה ה-19

מחקר של ריכרד פון קראפט-אבינג על סטייה מינית מתאר שפיכה נשית, תחת הכותרת "מולדת מיניות הומוסקסואליות אצל נשים" כסטייה הקשורים בהתרופפות עצבים והומוסקסואליות[11]. זה גם מתואר על ידי פרויד פתולוגי תנאי במחקרו של דורה (1905), שבו הוא מספר את זה כדי היסטריה[12].

המאה ה-20

הבנות בתחילת המאה ה-20

שפיכה נשית היא כאמור נורמלי בתחילת המאה ה-20, כמו אידאלי נישואים של ואן דה בלד: הפיזיולוגית שלו וטכניקה (1926). בהחלט ואן דה בלד היה מודע היטב מגוון חוויות של נשים[13]. הנושא היה, במידה רבה, התעלמו במשך רוב החלק המוקדם של המאה. ב-1948, הופמן, גניקולוג אמריקאי, פרסם את לימודיו על רקמת הערמונית אצל נשים יחד עם חשבון היסטורית שרטוטים מפורטים. אלה הראו בבירור את ההבדל בין הבלוטות המקוריות מזוהות על ידי סקין, לבין האוסף צינתור של רקמות הבלוטות ריקון ישירות לתוך השופכה[14]. חשבון מודרני יותר החלטי של שפיכה הופיע זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1950, עם פרסומו של מאמר על ידי ארנסט גרפנברג, מבוסס על תצפיותיו של נשים במהלך אורגזמה[15].

מודעות בסוף המאה ה-20

הנושא לא קיבל תשומת לב רצינית שוב עד שסקירה על ידי ג 'וזפין לוונדס סבלי ו-ג'.וו בנט הופיעה בשנת 1978[16]. המאמר הזה, אשר מעקב ההיסטוריה של המחלוקות לנקודה הזאת, וסדרה של שלושה מאמרים ב-1981 על ידי בוורלי וויפל ועמיתיו את כתב העת של מחקר סקס[17][18][19], הפך לנקודת המוקד של הדיון הנוכחי. וויפל הפך את התופעה כאשר לומדים בריחת שתן, שבה הוא מבולבל לעתים קרובות[20]. עם זאת, התאוריה מתקדם על ידי מחברים אלה היה מיד נדחו על ידי רבים מחברים אחרים, כגון פיזיולוג יוסף בולן[21], על שלא על בסיס מדעי קפדני נהלים, פסיכיאטר הלן זינגר קפלן (1983)[22].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Female Ejaculation and the G-Spot, Deborah Sundahl, Hunter House; 2nd ed. edition (June 10, 2014).
  • Female Ejaculation: Unleash the Ultimate G-Spot Orgasm, Ph.D. Jeffrey Talltrees, Amorata Press (November 11, 2008).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שפיכה נשית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ PubMed.gov, july 2013 « Female ejaculation orgasm vs. coital incontinence: a systematic review»
  2. ^ ↑ François Haab, Incontinence urinaire de la femme, Éditions Estem, 2001, p. 18
  3. ^ M. Zaviačič, S. Doležalová, I.K. Holomáň, A. Zaviačičová, M. Mikulecký et V. Valer Brázdil, Concentrations of Fructose in Female Ejaculate and Urine: A Comparative Biochemical Study, J. Sex. Res. 24: 319–25, 1988
  4. ^ 1 2 Gary Schubach, Urethral expulsions during sensual arousal and bladder catheterization in seven human females, Ed. D. thesis, Institute for Advanced Study of Human Sexuality, 1996.
  5. ^ M. Zaviacic et R.J. Ablin, The Female Prostate and Prostate-Specific Antigen. Immunohistochemical Localization, Implications of This Prostate Marker in Women and Reasons for Using the Term "Prostate" in the Human Female, Histol. Histopathol., Jan;15(1):131-142, 2000
  6. ^ Cabello Santa Maria, Francisco, communication au XVe congrès mondial de sexologie, Paris, juin 2001.
  7. ^ C. A. Darling, J. K. Davidson et C. Conway-Welch, Female ejaculation : perceived origins, the Gräfenberg spot/area, and sexual responsiveness, Archives of sexual behavior, vol. 19, no 1, p. 29-47, 1990.
  8. ^ « female ejaculation has a positive impact on women's and their partners' sexual lives » [archive], sur PubMed.gov, juillet 2013 (consulté le 31 janvier 2015)
  9. ^ Lemnius, L. De occultis naturae miraculis 1557, Reprinted as The Secret Miracles of Nature. London 1658, p.19 cited in Laqueur T. Making Sex: The body and gender from the Greeks to Freud. Harvard, Cambridge 1990 vii
  10. ^ Blackledge, Catherine (2003-11-08). The Story of V: A Natural History of Female Sexuality. Rutgers. ISBN 978-0-8135-3455-8. Retrieved 2011-10-30.
  11. ^ von Krafft-Ebing R. Psychopathia Sexualis, Klaf FS (trans.) Stein and Day, NY 1965, at 265
  12. ^ Freud S. Fragments of an Analysis of a Case of Hysteria. 1905, in Strachey J (trans.) The Standard Edition of the Complete Psychological Works by Sigmund Freud, vol VII: 84
  13. ^ van de Velde, TH. Ideal Marriage: Its physiology and technique. Random, NY 1957, pp 195–6
  14. ^ Huffman, J. W. The detailed anatomy of the paraurethral ducts in the adult human female" American Journal of Obstetrics and Gynecology 55: 86–101, 1948.
  15. ^ E. Grafenberg (1950). "The role of the urethra in female orgasm". Int J Sexol. 3: 145–8.
  16. ^ Sevely JL, Bennett JW (1978). "Concerning female ejaculation and the female prostate". J Sex Res. 14: 1–20.
  17. ^ Belzer, EG. (1981). "Orgasmic expulsions of women: a review and heuristic inquiry". Journal of Sex Research. 17 (1): 1–13.
  18. ^ Addiego, F; Belzer, EG; Comolli, J; Moger, W; Perry, JD; Whipple, B. (1981). "Female ejaculation: a case study". Journal of Sex Research. 17 (1): 13–21.
  19. ^ Perry, JD; Whipple, B. (1981). "Pelvic muscle strength of female ejaculators: evidence in support of a new theory of orgasm". Journal of Sex Research. 17 (1): 22–39.
  20. ^ Personal communication, cited by Chalker 2000 p.125
  21. ^ Bohlen JG (1982). ""Female Ejaculation" and urinary stress incontinence". J Sex Res. 18 360-8 (4): 360–8.
  22. ^ Kaplan, HS. (1983). The Evaluation of Sexual Disorders: Psychological and Medical Aspects. Routledge. doi:10.1111/j.1545-5300.1984.279_7.x. Retrieved 2011-10-30.