גרגוריוס האחד עשר – הבדלי גרסאות

גרגוריוס האחד עשר
Gregorius XI
	גרגוריוס האחד עשר
לידה	1329; רוזייה-ד'אגלטון, חבל לימוזן, צרפת
פטירה	28 במרץ 1378 (בגיל 49 בערך); רומא
מדינה	מדינת האפיפיור
מקום קבורה	סנטה פרנצ'סקה רומנה
השכלה	אוניברסיטת פרוג'ה
דת	הכנסייה הקתולית
	5 בינואר 1371 – 28 במרץ 1378; (7 שנים)
	→ אורבנוס החמישי אורבנוס השישי ←

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:42, 20 באפריל 2018

גרגוריוס האחד עשר (בלטינית: Gregorius XI), ששמו המקורי פייר רוז'ה דה בופורט, חי בשנים 1329 עד 27 במרץ 1378, כיהן כאפיפיור, והיה אחד מאפיפיורי אביניון בין השנים 1370 ו-1378.

נולד למשפחת אצילים עשירה בטירה המשפחתית ברוזייה-ד'אגלטון בחבל לימוזן שבצרפת. היה אחיינו של האפיפיור קלמנס השישי שמינה אותו לקרדינל בגיל 18 בלבד. למד באוניברסיטה של העיר פרוג'ה שבאיטליה וקיבל תואר דוקטור לתאולוגיה. אחרי מות האפיפיור אורבנוס החמישי נבחר לאפיפיור ובחר לעצמו את השם גרגוריוס האחד עשר.

במהלך כהונתו ננקטו צעדים נמרצים נגד מעשים שהממסד הדתי ראה ככפירה, בגרמניה, אנגליה ומקומות אחרים באירופה. נעשה ניסיון לחולל רפורמציה במסדרים הנזיריים. תשע עשרה ההצעות של ג'ון ויקליף ושלושה עשר הסעיפים של ה"זאכנשפיגל" גונו באופן רשמי על ידיו בשנת 1373.

קודמו של גרגוריוס האחד עשר, האפיפיור אורבנוס החמישי, מינה צרפתים רבים לשליחים ולמושלים בנחלות הכנסייה שבמרכז איטליה. צרפתים אלה שמצאו את עצמם בסביבה עוינת הקימו מבצרים לביטחונם. הם גבו מסים ללא אבחנה, התנהגו בעריצות ועוררו את זעמם של האיטלקים. ב-1375 פרץ מרד נגד הצרפתים באיטליה. קתרינה מסיינה דרשה מגרגוריוס האחד עשר לפטר את שליחי הכנסייה באיטליה. העיר פירנצה התייצבה בראש המרד. ב-1376 נראה היה כי האפיפיור איבד את שליטתו בנחלותיו שבמרכז איטליה. גרגוריוס האחד עשר האשים את אנשי פירנצה בהסתה למרד וציווה עליהם להישמע לשליחיו באיטליה. הוא הטיל עליהם חרם והכריז עליהם כפושעים. אנשי פירנצה הגיבו בהחרמת רכוש הכנסייה בעירם, עצרו ואף הוציאו להורג כמרים שהתנגדו להם, וביקשו מאנשי רומא להצטרף למרד. גרגוריוס האחד עשר הודיע לאנשי רומא שאם יישארו נאמנים לו, יחזיר את מושב האפיפיור מאביניון לרומא.

בינתיים שלח גרגוריוס האחד עשר שכירי חרב לאיטליה שביצעו שם מעשי אכזריות נוראים. בעיר ססאנה הם הרגו את כל התושבים: גברים, נשים וילדים. קתרינה מסיינה הביעה את הזדעזעותה באיגרת ששלחה לאפיפיור באביניון. פירנצה הזמינה את קתרינה להצטרף למשלחת אל גרגוריוס האחד עשר. קתרינה מסיינה הגיעה לאביניון, גינתה את השחיתות בחצר האפיפיור ודרשה ממנו להחזיר את מושבו לרומא. גרגוריוס האחד עשר הגיע לרומא ב-27 בינואר 1377, אך בגלל דאגה לביטחונו התיישב בעיירה אניאני שממזרח לעיר. שליחיו האיצו באוכלוסיית ערי איטליה להשלים עם הכנסייה. לבסוף הושגה פשרה והאפיפיור נכנס שוב לרומא ב-7 בנובמבר 1377.

מסעותיו של האפיפיור באיטליה גרמו לבריאותו להתערער. כאשר הרגיש כי מותו קרב עשה סידורים מתאימים לבחירת אפיפיור, ונפטר ברומא במרץ 1378. במקומו נבחר לאפיפיור אורבנוס השישי שהיה איטלקי וקבע את מושבו ברומא. בכך הגיעה לקצה "גלות אביניון" של האפיפיורים שנמשכה 68 שנה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גרגוריוס האחד עשר בוויקישיתוף

הקודם: אורבנוס החמישי	אפיפיור (רשימה)	הבא: אורבנוס השישי

@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 '''גרגוריוס האחד עשר''' (ב[[לטינית]]: '''Gregorius XI'''), ששמו המקורי '''פייר רוז'ה דה בופורט''', חי בשנים [[1329]] עד [[27 במרץ]] [[1378]], כיהן כ[[אפיפיור]], והיה אחד מ[[אפיפיורות אביניון|אפיפיורי אביניון]] בין השנים [[1370]] ו-1378.
-נולד למשפחת [[אצולה|אצילים]] עשירה בטירה המשפחתית ברוזייה-ד'אגלטון בחבל [[לימוזן]] שב[[צרפת]]. היה אחיינו של האפיפיור [[קלמנס השישי]] שמינה אותו ל[[קרדינל]] בהיותו בן 18 בלבד. למד ב[[אוניברסיטה]] של העיר [[פרוג'ה]] שב[[איטליה]] וקיבל תואר [[דוקטור לתאולוגיה]]. אחרי מות האפיפיור [[אורבנוס החמישי]] נבחר לאפיפיור ובחר לעצמו את השם גרגוריוס האחד עשר.
+נולד למשפחת [[אצולה|אצילים]] עשירה בטירה המשפחתית ברוזייה-ד'אגלטון בחבל [[לימוזן]] שב[[צרפת]]. היה אחיינו של האפיפיור [[קלמנס השישי]] שמינה אותו ל[[קרדינל]] בגיל 18 בלבד. למד ב[[אוניברסיטה]] של העיר [[פרוג'ה]] שב[[איטליה]] וקיבל תואר [[דוקטור לתאולוגיה]]. אחרי מות האפיפיור [[אורבנוס החמישי]] נבחר לאפיפיור ובחר לעצמו את השם גרגוריוס האחד עשר.
 במהלך כהונתו ננקטו צעדים נמרצים נגד מעשים שהממסד הדתי ראה ככפירה, ב[[גרמניה]], [[אנגליה]] ומקומות אחרים באירופה. נעשה ניסיון לחולל רפורמציה ב[[מסדרי נזירות|מסדרים הנזיריים]]. תשע עשרה ההצעות של [[ג'ון ויקליף]] ושלושה עשר הסעיפים של ה"זאכנשפיגל" גונו באופן רשמי על ידיו בשנת [[1373]].