מעילה (הלכה) – הבדלי גרסאות
מ עריכה קלה |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סוגיה |
|||
⚫ | |||
| משנה = {{משנה|מעילה|א}} |
|||
| תלמוד בבלי = {{בבלי|מעילה}} |
|||
| מקרא = {{תנך|ויקרא|ה|יד|טז}} |
|||
| משנה תורה לרמב"ם = {{רמב"ם||מעילה|א}} |
|||
}} |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
בהשאלה, נהוג בימינו להשתמש במילה 'מעילה' במשמעות: שימוש במשהו שניתן בידיו של אדם שלא לצורך אליו יועד, ובכלל זה: מעילה בכסף, מעילה בסמכויות, מעילה באמון. |
|||
==איסור המעילה== |
|||
== מקור == |
|||
המקור להלכות המעילה ב[[תורה]] מופיע ב |
|||
{{ציטוט|תוכן=וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה מִקָּדְשֵׁי יְהוָה וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַיהוָה אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְאָשָׁם. וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם וְאֶת חֲמִישִׁתוֹ יוֹסֵף עָלָיו וְנָתַן אֹתוֹ לַכֹּהֵן וְהַכֹּהֵן יְכַפֵּר עָלָיו בְּאֵיל הָאָשָׁם וְנִסְלַח לוֹ|מקור=ספר ויקרא, פרק ה', פסוקים י"ד-ט"ז}} |
|||
⚫ | |||
==דיני האיסור == |
|||
אדם שלקח מן ההקדש שווה [[פרוטה (חז"ל)|פרוטה]], או השתמש בחפץ של הקדש שימוש השווה פרוטה חייב להחזיר את שווי החפץ או השימוש בתוספת [[חומש (הלכה)|חוֹמֶש]] - בסך הכל 125% (כך שתשלום החומש יוצא חמישית מהסכום הכולל). בנוסף, מתחייב המועל בעונש; [[מיתה בידי שמיים]] או [[מלקות (הלכה)|מלקות]] (לפי מחלוקת ה[[תנאים]] וה[[ראשונים]] בעניין{{הערה|[https://www.temple.org.il/single-post/2017/06/15/מעילה מעילה] באתר [[מכון המקדש]], הערות 2, 3, 4, 5. נפסקה ההלכה כדעה המחייבת רק מלקות. ראו {{בבלי|חולין|קכ|ב|מפרש=תוספות|ד"ה=מה}}}}) למועל במזיד, ו[[קורבן אשם]] - [[כבש]] בן שנה - למועל בשגגה. |
אדם שלקח מן ההקדש שווה [[פרוטה (חז"ל)|פרוטה]], או השתמש בחפץ של הקדש שימוש השווה פרוטה חייב להחזיר את שווי החפץ או השימוש בתוספת [[חומש (הלכה)|חוֹמֶש]] - בסך הכל 125% (כך שתשלום החומש יוצא חמישית מהסכום הכולל). בנוסף, מתחייב המועל בעונש; [[מיתה בידי שמיים]] או [[מלקות (הלכה)|מלקות]] (לפי מחלוקת ה[[תנאים]] וה[[ראשונים]] בעניין{{הערה|[https://www.temple.org.il/single-post/2017/06/15/מעילה מעילה] באתר [[מכון המקדש]], הערות 2, 3, 4, 5. נפסקה ההלכה כדעה המחייבת רק מלקות. ראו {{בבלי|חולין|קכ|ב|מפרש=תוספות|ד"ה=מה}}}}) למועל במזיד, ו[[קורבן אשם]] - [[כבש]] בן שנה - למועל בשגגה. |
||
באיסור מעילה נכלל גם האיסור [[גיזה|לגזוז]] בהמה המוקדשת לקרבן, אף שלא לצורך שימוש בצמר. הגזיזה והשימוש בבהמה המוקדשת למקדש שלא לצורך הקרבה, אסור רק [[מצווה#מצוות מדאורייתא ומצוות מדרבנן|מדרבנן]], ואין עליהם קרבן ותשלום חומש. |
באיסור מעילה נכלל גם האיסור [[גיזה|לגזוז]] בהמה המוקדשת לקרבן, אף שלא לצורך שימוש בצמר. הגזיזה והשימוש בבהמה המוקדשת למקדש שלא לצורך הקרבה, אסור רק [[מצווה#מצוות מדאורייתא ומצוות מדרבנן|מדרבנן]], ואין עליהם קרבן ותשלום חומש. |
||
איסור המעילה לא חל על דברים |
איסור המעילה לא חל על דברים ששימושם הותר לאדם, אף שהותר רק לאנשים מסוימים בלבד, כגון בשר הקרבנות - כיון שהותר לאכילת הכהנים, אין בו דיני מעילה. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
גרסה מ־23:04, 4 באפריל 2022
מקרא | ספר ויקרא, פרק ה', פסוקים י"ד–ט"ז |
---|---|
משנה | משנה, מסכת מעילה, פרק א' |
משנה תורה |
שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק מעיל"ה, הלכה א' |
מעילה היא שימוש בחפץ, בהמה או כסף השייך להקדש, שלא לצורך המקדש או הקרבנות.
בהשאלה, נהוג בימינו להשתמש במילה 'מעילה' במשמעות: שימוש במשהו שניתן בידיו של אדם שלא לצורך אליו יועד, ובכלל זה: מעילה בכסף, מעילה בסמכויות, מעילה באמון.
מקור
המקור להלכות המעילה בתורה מופיע ב
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה מִקָּדְשֵׁי יְהוָה וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַיהוָה אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְאָשָׁם. וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם וְאֶת חֲמִישִׁתוֹ יוֹסֵף עָלָיו וְנָתַן אֹתוֹ לַכֹּהֵן וְהַכֹּהֵן יְכַפֵּר עָלָיו בְּאֵיל הָאָשָׁם וְנִסְלַח לוֹ
— ספר ויקרא, פרק ה', פסוקים י"ד-ט"ז
במשנה ולאחריה בתלמוד הבבלי הלכות מעילה מרוכזות במסכת מעילה.
דיני האיסור
אדם שלקח מן ההקדש שווה פרוטה, או השתמש בחפץ של הקדש שימוש השווה פרוטה חייב להחזיר את שווי החפץ או השימוש בתוספת חוֹמֶש - בסך הכל 125% (כך שתשלום החומש יוצא חמישית מהסכום הכולל). בנוסף, מתחייב המועל בעונש; מיתה בידי שמיים או מלקות (לפי מחלוקת התנאים והראשונים בעניין[1]) למועל במזיד, וקורבן אשם - כבש בן שנה - למועל בשגגה.
באיסור מעילה נכלל גם האיסור לגזוז בהמה המוקדשת לקרבן, אף שלא לצורך שימוש בצמר. הגזיזה והשימוש בבהמה המוקדשת למקדש שלא לצורך הקרבה, אסור רק מדרבנן, ואין עליהם קרבן ותשלום חומש.
איסור המעילה לא חל על דברים ששימושם הותר לאדם, אף שהותר רק לאנשים מסוימים בלבד, כגון בשר הקרבנות - כיון שהותר לאכילת הכהנים, אין בו דיני מעילה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מעילה באתר מכון המקדש, הערות 2, 3, 4, 5. נפסקה ההלכה כדעה המחייבת רק מלקות. ראו תוספות, מסכת חולין, דף ק"כ, עמוד ב', ד"ה מה