יונה עמנואל – הבדלי גרסאות

יונה עמנואל
לידה	דצמבר 1925; המבורג
פטירה	פברואר 2002 (בגיל 76)
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
עיסוק	העורך הראשי של כתב העת המעין, ממקימי תנועת הנוער השלשלת
צאצאים	שמחה עמנואל

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:30, 5 באוקטובר 2023

יונה עמנואל (כ"ב בכסלו תרפ"ו, 9 בדצמבר 1925 - כ"ה בשבט תשס"ב, 7 בפברואר 2002) היה עורך תורני, ממקימי תנועת הנוער היהודית בהולנד "השלשלת", והעורך הראשי של כתב העת "המעין".

קורות חייו

נולד בהמבורג שבגרמניה בכ"ב בכסלו תרפ"ו (דצמבר 1925) למרדכי וחנה (לבית גולדשמיט) כבן שלישי למשפחה בת שמונה ילדים. סבא רבה שלו הוא מנדל רוזנבאום. סבו אבי אמו הוא הרב יונה רוזנבאום (ה'תקפ"ב – ה'תרנ"ה), ששימש ראש הישיבה בצלל (אנ'), ועמנואל קרוי על שמו.

כשעלו הנאצים לשלטון בגרמניה עברה המשפחה להולנד.

לאחר כיבוש הולנד בידי הנאצים, הסתתרה המשפחה זמן מה בבית משפחה הולנדית ובעליית גג של בית ספר מקומי. בהמשך נלקח עם משפחתו למחנה וסטרבורק ומשם למחנה הריכוז ברגן-בלזן. במחנות נספו אביו, שלושה מאחיו ואחותו הקטנה. אמו נספתה במסע הרכבת האבודה מברגן בלזן לטרביץ. בהמשך, חיבר יחד עם אחיו שמואל עמנואל את ספרו "יסופר לדור" בו תיאר את קורות משפחתו בשואה. בספר מתוארת המשפחה עוברת את המלחמה תוך שמירה על צלם אנוש, קיום מצוות והקפדה על לימוד תורה.

לאחר השואה יסד בהולנד עם אחיו שמואל את תנועת הנוער 'השלשלת', במטרה להחזיר ליהדותם מאות ילדים ובני נוער ובמטרה לחנכם לעליה לארץ ישראל.

בשנת תשי"א עלה לישראל ונישא לחנה בת ד"ר שלמה אדלר, והתגורר בירושלים, שם נולדו להם שבעה ילדים. בין בניו פרופ' שמחה עמנואל. בין חתניו הם הרב זאב וייטמן רבה של תנובה, והרב מתניה בן שחר רבו של היישוב נוה דניאל.

לפרנסתו עבד כאופטיקאי, ובשאר זמנו למד תורה וכתב מאות מאמרים תורניים, ביקורות ספרים ומאמרי הגות בענייני השעה. דגש מיוחד שם על עיסוק במצוות התלויות בארץ, ובפרט במצוות השמיטה^[1]. השתתף בקביעות בשיעורו של הרב שלמה זלמן אוירבך, אליו היה קרוב במיוחד. כמו כן למד אצל הרב שלמה יוסף זוין, הרב יוסף ליברמן והרב אברהם אליהו ברנשטיין.

עסק רבות בצרכי ציבור תוך בריחה מפרסום^[2]. רבים ראו בו מודל של המשך קיום מורשת יהדות אשכנז בארץ ישראל^[3]. את חשיבותה של מורשת זו הוא ראה בעיקר בחשיבותו של מוסד הקהילה, במעמדו של מרא דאתרא, בדקדוק בהלכה ובמנהג, ובמתן דגש ללימוד תנ"ך, טעמי המקרא ודקדוק. לדבריו, "יש להצטער על כך, אם תצומצם מורשת אשכנז למנהגי בית הכנסת בלבד", והוא אף מתח ביקורת על ניסיונות לשמר בארץ חלק ממנהגי בית הכנסת של יהדות אשכנז, השונים מהמנהג המקובל בארץ ישראל.^[4]

נפטר בכ"ה בשבט תשס"ב (פברואר 2002).

כתביו

ערך את הספר הרב שמשון רפאל הירש משנתו ושיטתו^[5].
ערך בהתנדבות את כתב העת המעיין במשך כארבעים שנה. על עריכה זו ושאר כתביו הוענק לו פרס הרב מימון.
בשנת תשנ"ד חיבר את הספר יסופר לדור^[6] בו מגולל את קורות משפחתו בימי המלחמה.
פרשנים ופוסקים אחרונים בפירושו של הרב ש"ר הירש על התורה^[7].
המעין המתגבר, עיונים בפרשיות השבוע, (2 חלקים), ירושלים תשס"ג.

מתוך מאמריו

ברכת הארץ קובץ מאמרים בענייני המצות התלויות בארץ.
הקהילה הפורשת" של הרב הירש והרבנות הראשית לישראל^[8].
שמיטת כספים^[9].
תשע מאות שנה למסעי הצלב^[10].
דברי מהר"ם מרוטנבורג בשנות מעצרו^[11].
מצות הקהל^[12].
השיעור השבועי של הרב^[13].
טעמי המקרא במורשת אשכנז^[14].

קישורים חיצוניים

יונה עמנואל בעדות מצולמת על קורות משפחתו בשואה, חלק א'.
יונה עמנואל בעדות מצולמת על קורות משפחתו בשואה, חלק ב'.
יונה עמנואל בעדות מצולמת על קורות משפחתו בשואה, חלק ג'.
יונה עמנואל, באתר הספרייה הלאומית.
הרב אליעזר מלמד, גבורה של משפחה, באתר ישיבה.
כרטיס הקבר של יונה עמנואל, באתר הר הזיתים.
ד"ר אהרן ארנד, בשבחו של ר' יונה עמנואל, בתוך המעיין.
אחרי 66 שנה: למצוא את הקבר של אמא, באתר nrg.
שמואל עמנואל, סיכום המאמצים למציאת קברה של מרתה (חנה) עמנואל, באתר של האנס-דיטר ארנץ (בגרמנית ובאנגלית).

הערות שוליים

^ ראו: הקדמה לספרו "ברכת הארץ: מאמרי שביעית"
^ בין השאר, שימש עשרות שנים כגבאי בבית הכנסת הר צבי.
^ ראו: המעיין, ניסן-תמוז ה'תשס"ב, מאמרים לזכרו. מאת: פרופ' מרדכי ברויאר, הרב נ' רפאל אויערבך, ועוד.
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית "מורשת אשכנז", המעין מב [ב] (טבת תשס"ב), עמ' 29–40;
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית המשך, המעין מב [ג] (ניסן תשס"ב), עמ' 7–20, באתר היברובוקס.
^ הרב שמשון רפאל הירש משנתו ושיטתו
^ יסופר לדור
^ פרשנים ופוסקים אחרונים בפירושו של הרב ש"ר הירש על התורה
^ "הקהילה הפורשת" של הרב הירש והרבנות הראשית לישראל, באתר "דעת"
^ שמיטת כספים, באתר "דעת"
^ תשע מאות שנה למסעי הצלב, באתר "דעת"
^ דברי מהר"ם מרוטנבורג בשנות מעצרו, באתר "דעת"
^ מצות הקהל, באתר "דעת"
^ השיעור השבועי של הרב, באתר "דעת"
^ טעמי המקרא במורשת אשכנז, באתר "דעת"

[1] ראו: הקדמה לספרו "ברכת הארץ: מאמרי שביעית"

[2] בין השאר, שימש עשרות שנים כגבאי בבית הכנסת הר צבי.

[3] ראו: המעיין, ניסן-תמוז ה'תשס"ב, מאמרים לזכרו. מאת: פרופ' מרדכי ברויאר, הרב נ' רפאל אויערבך, ועוד.

[4] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית "מורשת אשכנז", המעין מב [ב] (טבת תשס"ב), עמ' 29–40;
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית המשך, המעין מב [ג] (ניסן תשס"ב), עמ' 7–20, באתר היברובוקס.

[5] הרב שמשון רפאל הירש משנתו ושיטתו

[6] יסופר לדור

[7] פרשנים ופוסקים אחרונים בפירושו של הרב ש"ר הירש על התורה

[8] "הקהילה הפורשת" של הרב הירש והרבנות הראשית לישראל, באתר "דעת"

[9] שמיטת כספים, באתר "דעת"

[10] תשע מאות שנה למסעי הצלב, באתר "דעת"

[11] דברי מהר"ם מרוטנבורג בשנות מעצרו, באתר "דעת"

[12] מצות הקהל, באתר "דעת"

[13] השיעור השבועי של הרב, באתר "דעת"

[14] טעמי המקרא במורשת אשכנז, באתר "דעת"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 |אתר אינטרנט=
 }}
+[[קובץ:יונה עמנואל.jpg|ממוזער|יונה עמנואל]]
 '''יונה עמנואל''' ([[כ"ב בכסלו]] [[תרפ"ו]], [[9 בדצמבר]] [[1925]] - [[כ"ה בשבט]] [[תשס"ב]], [[7 בפברואר]] [[2002]]) היה עורך תורני, ממקימי תנועת הנוער היהודית בהולנד "[[השלשלת]]", והעורך הראשי של כתב העת "[[המעין (כתב עת)|המעין]]".