ישיבת נתיבות חכמה – הבדלי גרסאות

ישיבת נתיבות חכמה - וולפסון
	שיעור כללי בישיבת וולפסון
ישיבה
השתייכות	ישיבה ליטאית
תקופת הפעילות	תשס"ח (2008) – הווה
מייסדים	הרב יהושע ישעיה נויבירט,; הרב דניאל וולפסון;
בעלי תפקידים
מנהל	יעקב פרידמן וראובן תיק
ראש הישיבה	הרב דניאל וולפסון, הרב ברוך יחיאל נויבירט
משגיח	הרב מתתיהו שטרן
תלמידים
	כ-1,000, נכון לאלול תשפ"ג
מיקום
מיקום	ירושלים, שכונת בית וגן
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°46′9.88″N 35°10′55.56″E / 31.7694111°N 35.1821000°E
	(למפת ירושלים רגילה) ישיבת נתיבות חכמה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־02:21, 29 בינואר 2024

המונח "ישיבת וולפסון" מפנה לכאן. לערך העוסק בישיבת בני עקיבא בבאר שבע המכונה גם בשם זה, ראו ישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" - באר שבע.

ישיבת נתיבות חכמה (מכונה על שם ראש הישיבה: וולפסון) היא ישיבה חרדית ליטאית בשכונת בית וגן בירושלים, בראשות הרב דניאל וולפסון והרב ברוך יחיאל נויבירט.

דרך הלימוד בישיבה דומה ביסודה לצורת הלימוד המקובלת ברוב ישיבות ליטא, ראש הישיבה הרב דניאל וולפסון מוסר שלושה שיעורים בשבוע לבני שיעור ג׳, ושיעור כללי לכל בני הישיבה בתום כל סוגיה. בשיעורים הנמוכים (א' וב') נהוג שבכל שנה כל תלמיד שומע שיעור משני ר"מים מתוך השלושה המכהנים לשיעורו, כאשר מר"מ אחד שומעים במהלך זמן אלול וזמן חורף ומהר"מ השני בזמן קיץ שלאחריהם.

תולדות הישיבה

הישיבה נוסדה לקראת זמן אלול ה'תשס"ח, קיץ 2008, ע"י הרב יהושע ישעיה נויבירט, מחבר הספר שמירת שבת כהלכתה וראש ישיבת חכמת שלמה יחד עם הרב דניאל וולפסון ששימש עד אז כר"מ בישיבתו של הרב נויבירט.

השיעור הראשון כלל 60 בחורים צעירים שנכנסו לשנתם הראשונה בישיבה ועוד 40 בחורים מבוגרים שהצטרפו כקיבוץ. נכון לשנת תשפ"ג לומדים בה כ־1,000 בחורים^[1].

עם פטירתו של הרב נויבירט בשנת תשע"ג, מונה בנו הרב ברוך יחיאל נויבירט כממשיך דרכו בראשות ובהנהלת הישיבה.

ישיבת נתיבות חכמה נחשבת לאחת מהישיבות המובילות באיכותן בציבור החרדי ליטאי.^[2]

הישיבה שכנה תחילה ברחוב ברגמן בשכונת בית וגן בירושלים, בשנת תשע"ז (2016) עברה הישיבה לקמפוס הישיבה התיכונית קריית נוער באותה שכונה.

כניסת הישיבה למבנה החדש

הישיבה נכנסה לבית מדרש חדש ומרווח שנבנה לצד בית המדרש הישן כאשר נעשו פעולות חציבה עמוקות בקרקע על מנת לייצר מקום לבית המדרש, אשר בתחילה היו בו כ-1,200 מקומות וכך גם נכון לעתה (2024). הכניסה הראשונית התרחשה בתחילת זמן אלול תשפ״ב לאחר זירוז העבודה. קביעת המזוזה התקיימה ביום ראשון א' אלול תשפ"ב וכניסה סופית לבית המדרש הייתה בתחילת זמן חורף (א' חשוון תשפ"ג). כמו כן הישיבה בנתה 7 חדרי שיעורים ועוד אחד שנבנה רק לאחר מכן, משרדים להנהלה ולמספר אנשי צוות (ראשי הישיבה והמשגיחים), חדר ר"מים ואוצר ספרים הכולל בתוכו גם 6 עמדות עם אוצר החכמה כאשר עמדה אחת כוללת גם את פרוייקט השו"ת של אונבירסטת בר אילן. בנוסף, ישנם 18 מחשבים שבהם כותבים הבחורים חידושי תורה וסיכומי סוגיות. וכן הרחיבה הישיבה את הבית מדרש הישן והפכה אותו לחדר אוכל מרווח.

מבנה בית המדרש תוכנן על ידי האדריכל אהרן אסטרייכר

צוות הישיבה

ראשי הישיבה ומייסדיה היו הרב יהושע ישעיה נויבירט, מחבר הספר שמירת שבת כהלכתה, והרב דניאל וולפסון אשר כיהן קודם לכן כר"מ בישיבת חכמת שלמה של הרב נויבירט. לאחר פטירתו של הרב נויבירט בתשע"ג מונה במקומו בנו, הרב ברוך יחיאל נויבירט, שכיהן עד אז כמנהל הישיבה וכר"מ בישיבת פני שמואל. מנהלה הרוחני הוא הרב מתתיהו שטרן כאשר קדם לו בתפקיד לזמן מה הרב זאב פריינד.

הר"מים הם הרב משה זאב איתן (חתנו של הרב אליקים גצל פשקס), הרב משה לנדא (ראש ישיבת היכל אברהם ורב שכונה בקריית יערים) המשמש גם כבעל התפילה המרכזי בישיבה בימים נוראים, הרב אהרן שפריי (לשעבר ר"מ בישבת היכל יצחק-לנדא) הרב חנוך לודמיר (לשעבר ראש חבורה בישיבת מיר תחת הנהגתו של רבי רפאל שמואלביץ) והרב זאב גלוסקינוס. ראשי הקיבוץ הם הרב נתן רוטמן (מלבד השיעורים בישיבה בסוגיות הש"ס, הרב רוטמן מוסר שיעורים בהגות ומחשבה,), והרב יצחק וולדומירסקי (לשעבר ראש ישיבת תורת יחיאל). ומלבדם עוד מעל לעשרים וחמישה רבנים אשר מכהנים כנושאים ונותנים (משיבים) וכצוות השגחה בישיבה.

עד לזמן קיץ תשפ"ג כיהן כר"מ בישיבה הרב אלעזר מאירוביץ' רב שכונת רמה ג' בבית שמש, אשר עבר לשמש כראש ישיבת נתיבות חיים (מאירוביץ') אשר פתח יחד עם הרב ישראל מאיר דרוק.

עד פטירתם, כיהנו בישיבה הרב אורי מקלב, כנושא ונותן (משיב), והרב אברהם ישעיהו הבר ראש ארגון מתנת חיים, כנושא ונותן (משיב), והרב דוד ברונר כמשגיח ויועץ.^[3]

קישורים חיצוניים

שיעורים - ישיבת נתיבות חכמה, באתר קול הלשון
ישיבת נתיבות חכמה - וולפסון, באתר כיכר השבת
ישיבת נתיבות חכמה - וולפסון, באתר בחדרי חרדים
נתיבות חכמה, באתר יד מאיר

הערות שוליים

^ ¹ ² חנני ברייטקופף, ‏מפת הרישום: כך ייראו היכלי הישיבות הגדולות ב'זמן אלול', באתר כיכר השבת, 26 ביוני 2021
^ אבי רבינא, ‏עשרה מי יודע: דירוג הישיבות הגדולות הטובות ביותר, באתר כיכר השבת, 4 באפריל 2018
^ משה ויסברג, טרגדיה: המשגיח הצעיר לא התעורר משנתו, באתר בחדרי חרדים, 28 בספטמבר 2021

[כיכר-1] ¹ ² חנני ברייטקופף, ‏מפת הרישום: כך ייראו היכלי הישיבות הגדולות ב'זמן אלול', באתר כיכר השבת, 26 ביוני 2021

[2] אבי רבינא, ‏עשרה מי יודע: דירוג הישיבות הגדולות הטובות ביותר, באתר כיכר השבת, 4 באפריל 2018

[3] משה ויסברג, טרגדיה: המשגיח הצעיר לא התעורר משנתו, באתר בחדרי חרדים, 28 בספטמבר 2021

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 '''ישיבת נתיבות חכמה''' (מכונה על שם ראש הישיבה: '''וולפסון''') היא [[ישיבה]] [[חרדים ליטאים|חרדית ליטאית]] בשכונת [[בית וגן]] ב[[ירושלים]], בראשות הרב [[דניאל וולפסון]] והרב [[ברוך יחיאל נויבירט]].
-דרך הלימוד בישיבה דומה ביסודה לצורת הלימוד המקובלת ברוב [[ליטאים (זרם)|ישיבות ליטא]], בישיבה נהוג שראש הישיבה - הרב דניאל וולפסון מוסר לערך שלושה שיעורים בשבוע לבני שיעור ג׳, ושיעור בתום כל סוגיה לכל בני הישיבה [שיעור זה מכונה בישיבות הליטאיות "[[שיעור כללי]]"]. בשיעורים הנמוכים (א' וב') נהוג שבכל שנה כל תלמיד שומע שיעור משני ר"מים מתוך השלושה המכהנים לשיעורו, כאשר מר"מ אחד שומעים במהלך זמן אלול וזמן חורף ומהר"מ השני בזמן קיץ שלאחריהם.
+דרך הלימוד בישיבה דומה ביסודה לצורת הלימוד המקובלת ברוב [[ליטאים (זרם)|ישיבות ליטא]], ראש הישיבה הרב דניאל וולפסון מוסר שלושה שיעורים בשבוע לבני שיעור ג׳, ו[[שיעור כללי]] לכל בני הישיבה בתום כל סוגיה. בשיעורים הנמוכים (א' וב') נהוג שבכל שנה כל תלמיד שומע שיעור משני ר"מים מתוך השלושה המכהנים לשיעורו, כאשר מר"מ אחד שומעים במהלך זמן אלול וזמן חורף ומהר"מ השני בזמן קיץ שלאחריהם.
 ==תולדות הישיבה==
-הישיבה נוסדה לקראת [[זמן אלול]] [[ה'תשס"ח]], קיץ 2008, ע"י הרב [[יהושע ישעיה נויבירט]], מחבר הספר [[שמירת שבת כהלכתה]] וראש ישיבת [[ישיבת חכמת שלמה|חכמת שלמה]] ועוד כמה וכמה מוסדות ברחבי שכונת בית וגן, עם הרב דניאל (קלמן) וולפסון ששימש עד אז כר"מ בישיבתו של הרב נויבירט.
+הישיבה נוסדה לקראת [[זמן אלול]] [[ה'תשס"ח]], קיץ 2008, ע"י הרב [[יהושע ישעיה נויבירט]], מחבר הספר [[שמירת שבת כהלכתה]] וראש [[ישיבת חכמת שלמה]] יחד עם הרב דניאל וולפסון ששימש עד אז כר"מ בישיבתו של הרב נויבירט.
-השיעור הראשון כלל 60 בחורים צעירים שנכנסו לשנתם הראשונה בישיבה ועוד 40 בחורים מבוגרים שהצטרפו כ[[קיבוץ (ישיבה)|קיבוץ]]. הישיבה חוותה גידול רב באופן מהיר מן הרגיל במהלך השנים, ונכון לשנת [[ה'תשפ"ג|תשפ"ג]] לומדים בה כ-1,000 בחורים{{הערה|שם=כיכר}}.
+השיעור הראשון כלל 60 בחורים צעירים שנכנסו לשנתם הראשונה בישיבה ועוד 40 בחורים מבוגרים שהצטרפו כ[[קיבוץ (ישיבה)|קיבוץ]]. נכון לשנת [[ה'תשפ"ג|תשפ"ג]] לומדים בה כ־1,000 בחורים{{הערה|שם=כיכר}}.
-עם פטירתו של הרב נויבירט בשנת תשע"ג, מונה בנו הרב ברוך יחיאל נויבירט כממשיך דרכו בראשות ישיבה יחד עם עוד פעילויות אחרות של אב שנטל על כתפיו.
+עם פטירתו של הרב נויבירט בשנת תשע"ג, מונה בנו הרב ברוך יחיאל נויבירט כממשיך דרכו בראשות ובהנהלת הישיבה.
 ישיבת [[נתיבות חכמה]] נחשבת לאחת מהישיבות המובילות באיכותן בציבור החרדי ליטאי.{{הערה|{{כיכר השבת|אבי רבינא|עשרה מי יודע: דירוג הישיבות הגדולות הטובות ביותר|273078|4 באפריל 2018}}}}
-הישיבה שכנה תחילה ברחוב ברגמן בשכונת [[בית וגן]] בירושלים, שם שהתה כשמונה שנים. ועם עליית מספר התלמידים נשכרו מספר בניינים בסביבה לצורך חדרי פנימייה. אך לאחר הגידול בתלמידים וההבנה כי צר המקום מלהחיל הנהלת הישיבה החליטה בתחילת [[זמן חורף]] תשע"ז (2016) להעביר את הישיבה לקמפוס הישיבה התיכונית [[קריית נוער]] ברחוב משה זילברג בבית וגן, המרווח יותר שנתן מענה מספק לצרכי הישיבה וגידולה בו היא שוהה עד היום (2024). כאשר בראשית דרכה הפנימיות היו בבנין ב' ובית המדרש היה בבנין הראשון הפונה לרחוב זילברג.
+הישיבה שכנה תחילה ברחוב ברגמן בשכונת [[בית וגן]] בירושלים, בשנת תשע"ז (2016) עברה הישיבה לקמפוס הישיבה התיכונית [[קריית נוער]] באותה שכונה.
-אך למרות כן המקום לא הספיקה לישיבה שגדלה ובמהלך השנים הישיבה החלה לשכור אגפים ומקומות לינה נוספים מקריית נוער (חלקים נוספים בשאר בנייני הלינה: א',ג' וד' - TJ) ובזמן קיץ תשפ"ג הישיבה חנכה אגף לינה שנבנה ע"י הישיבה בסמוך לבית המדרש על מנת לספק את הצורך הגובר בעוד חדרי שינה ומיטות.
 === כניסת הישיבה למבנה החדש ===
 הישיבה נכנסה ל[[בית מדרש]] חדש ומרווח שנבנה לצד בית המדרש הישן כאשר נעשו פעולות חציבה עמוקות בקרקע על מנת לייצר מקום לבית המדרש, אשר בתחילה היו בו כ-1,200 מקומות וכך גם נכון לעתה (2024). הכניסה הראשונית התרחשה בתחילת [[זמן (ישיבות)|זמן אלול]] תשפ״ב לאחר זירוז העבודה. קביעת המזוזה התקיימה ביום ראשון א' אלול תשפ"ב וכניסה סופית לבית המדרש הייתה בתחילת זמן חורף (א' חשוון תשפ"ג). כמו כן הישיבה בנתה 7 חדרי שיעורים ועוד אחד שנבנה רק לאחר מכן, משרדים להנהלה ולמספר אנשי צוות (ראשי הישיבה והמשגיחים), חדר ר"מים ואוצר ספרים הכולל בתוכו גם 6 עמדות עם [[אוצר החכמה]] כאשר עמדה אחת כוללת גם את [[פרויקט השו"ת|פרוייקט השו"ת של אונבירסטת בר אילן]]. בנוסף, ישנם 18 מחשבים שבהם כותבים הבחורים [[חידושי תורה]] וסיכומי [[סוגיה|סוגיות]]. וכן הרחיבה הישיבה את הבית מדרש הישן והפכה אותו לחדר אוכל מרווח.
-כמו"כ מתוכנן בישיבה לאחר השלמת בניית בית המדרש להמשיך בתנופת הבנייה ולבנות מבני פנימייה מרווחים לכלל בני הישיבה בתוך מתחם קריית נוער.
-מבנה בית המדרש תוכנן על ידי האדריכל [[אהרן אסטרייכר|אהרן אסטרייעכר]] ונבנה על ידי חברת הר כביר [כאשר עבודות הבסיס נעשות ע"י חברת בוני יהודה]. במהלך הבנייה הושקעה תשומת לב רבה לכך שמלאכת הבנייה של בית המדרש תעשה אך ורק ע"י יהודים כמבואר בברכי יוסף<ref>כמבואר בביאור הלכה או"ח סי' ק"נ סעי' א'.</ref>.{{מקור}}
+מבנה בית המדרש תוכנן על ידי האדריכל [[אהרן אסטרייכר]]
 ==צוות הישיבה==
-ראשי הישיבה ומייסדיה היו הרב [[יהושע ישעיה נויבירט]], מחבר הספר [[שמירת שבת כהלכתה]], והרב [[דניאל וולפסון]] אשר כיהן קודם לכן כר"מ בישיבת חכמת שלמה של הרב נויבירט ונתמנה לראשות הישיבה בגיל צעיר מאוד מהמקובל לראשי ישיבה. לאחר פטירתו של הרב נויבירט ב[[תשע"ג]] מונה במקומו בנו, הרב ברוך יחיאל נויבירט, שכיהן עד אז כמנהל הישיבה וכ[[ר"מ]] בישיבת פני שמואל. מנהלה הרוחני הוא הרב מתתיהו שטרן (קודם לכן כיהן בתפקיד המשגיח בישיבת שערי בינה) כאשר קדם לו בתפקיד לזמן מה הרב זאב פריינד.
+ראשי הישיבה ומייסדיה היו הרב [[יהושע ישעיה נויבירט]], מחבר הספר [[שמירת שבת כהלכתה]], והרב [[דניאל וולפסון]] אשר כיהן קודם לכן כר"מ בישיבת חכמת שלמה של הרב נויבירט. לאחר פטירתו של הרב נויבירט ב[[תשע"ג]] מונה במקומו בנו, הרב ברוך יחיאל נויבירט, שכיהן עד אז כמנהל הישיבה וכ[[ר"מ]] בישיבת פני שמואל. מנהלה הרוחני הוא הרב מתתיהו שטרן כאשר קדם לו בתפקיד לזמן מה הרב זאב פריינד.
+הר"מים הם הרב משה זאב איתן (חתנו של הרב [[אליקים גצל פשקס]]), הרב משה לנדא (ראש ישיבת היכל אברהם ורב שכונה ב[[קריית יערים]]) המשמש גם כבעל התפילה המרכזי בישיבה בימים נוראים, הרב אהרן שפריי (לשעבר ר"מ בישבת [[היכל יצחק-לנדא]]) הרב חנוך לודמיר (לשעבר ראש חבורה ב[[ישיבת מיר]] תחת הנהגתו של רבי [[רפאל שמואלביץ]]) והרב זאב גלוסקינוס. ראשי הקיבוץ הם הרב נתן רוטמן (מלבד השיעורים בישיבה בסוגיות הש"ס, הרב רוטמן מוסר שיעורים בהגות ומחשבה,), והרב יצחק וולדומירסקי (לשעבר ראש ישיבת תורת יחיאל). ומלבדם עוד מעל לעשרים וחמישה רבנים אשר מכהנים כנושאים ונותנים (משיבים) וכצוות השגחה בישיבה.
-הר"מים הם הרב משה זאב איתן (חתנו של הרב [[אליקים גצל פשקס]]), הרב משה לנדא (ראש ישיבת היכל אברהם ורב שכונה ב[[קריית יערים]]) המשמש גם כבעל התפילה המרכזי בישיבה בימים נוראים, הרב אהרן שפריי (לשעבר ר"מ בישבת [[היכל יצחק-לנדא]]) הרב חנוך לודמיר (לשעבר ראש חבורה ב[[ישיבת מיר]] תחת הנהגתו של רבי [[רפאל שמואלביץ]]) והרב זאב גלוסקינוס. ראשי הקיבוץ הם הרב נתן רוטמן (מלבד השיעורים בישיבה בסוגיות הש"ס, הרב רוטמן מוסר שיעורים בהגות ומחשבה,), והרב יצחק וולדומירסקי (לשעבר ראש ישיבת תורת יחיאל). ומלבדם עוד מעל לעשרים וחמישה רבנים אשר מכהנים כנושאים ונותנים (משיבים) וכצוות השגחה בישיבה כאשר ישנו לכל שיעור (א', ב' וג') משגיח פרטני לעצמו.
-מנהלי הישיבה הם הרב יעקב פרידמן והרב רובי תיק.
 עד לזמן קיץ תשפ"ג כיהן כר"מ בישיבה הרב אלעזר מאירוביץ' רב שכונת רמה ג' בבית שמש, אשר עבר לשמש כראש ישיבת נתיבות חיים (מאירוביץ') אשר פתח יחד עם הרב ישראל מאיר דרוק.