לוח השנה הרומי – הבדלי גרסאות
תיקנתי דקדוק תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית iOS |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''לוח השנה הרומי''' היה [[לוח שנה|לוח השנה]] ששימש את [[רומא העתיקה]] עד הרפורמה שנעשתה, בשנת 47 לפני הספירה, על ידי [[יוליוס קיסר]]. בלוח זה השנה הייתה בת 355 ימים המחולקים לשנים עשר חודשים. לוח השנה כלל אפשרות לעיבור השנה כדי להתאים את הלוח לעונות השנה. החודש הראשון של השנה הרומית היה [[מרץ]]. |
'''לוח השנה הרומי''' היה [[לוח שנה|לוח השנה]] ששימש את [[רומא העתיקה]] עד הרפורמה שנעשתה, בשנת 47 לפני הספירה, על ידי [[יוליוס קיסר]]. בלוח זה השנה הייתה בת 355 ימים המחולקים לשנים עשר חודשים. לוח השנה כלל אפשרות לעיבור השנה כדי להתאים את הלוח לעונות השנה. החודש הראשון של השנה הרומית היה [[מרץ]].נית |
||
== מבנה הלוח == |
|||
כאמור, בלוח הרומי השנה הייתה 355 ימים וחולקה ל-12 חודשים על פי המקובל בשנה המבוססת על חודשי ירח. החודשים : מרץ, מאי, [[יולי|קווינטיליס]] (יולי) ואוקטובר היו בני 31 ימים, פברואר היה בן 28 ימים ושאר חודשי השנה היו בני 29 ימים<ref>{{צ-ספר|מחבר=Roscoe Lamont|שם=The Roman Calendar and its Reformation by Julius Caesar|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=1919}}</ref>. למרות שבלוח ירחי מקובל שמחצית מהחודשים הם בני 30 ימים, הרומאים שהאמינו שמספרים זוגיים מביאים מזל רע, ניסו להימנע ככל האפשר מחודשים בעלי מספר זוגי של ימים. פברואר בן 28 הימים חולק לשתי יחידות אי-זוגיות, כאשר החלק הראשון מסתײם ב-23 בפברואר, ואחריו החלק הנוסף בן 5 ימים. |
כאמור, בלוח הרומי השנה הייתה 355 ימים וחולקה ל-12 חודשים על פי המקובל בשנה המבוססת על חודשי ירח. החודשים : מרץ, מאי, [[יולי|קווינטיליס]] (יולי) ואוקטובר היו בני 31 ימים, פברואר היה בן 28 ימים ושאר חודשי השנה היו בני 29 ימים<ref>{{צ-ספר|מחבר=Roscoe Lamont|שם=The Roman Calendar and its Reformation by Julius Caesar|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=1919}}</ref>. למרות שבלוח ירחי מקובל שמחצית מהחודשים הם בני 30 ימים, הרומאים שהאמינו שמספרים זוגיים מביאים מזל רע, ניסו להימנע ככל האפשר מחודשים בעלי מספר זוגי של ימים. פברואר בן 28 הימים חולק לשתי יחידות אי-זוגיות, כאשר החלק הראשון מסתײם ב-23 בפברואר, ואחריו החלק הנוסף בן 5 ימים. |
||
גרסה מ־09:06, 27 במאי 2024
לוח השנה הרומי היה לוח השנה ששימש את רומא העתיקה עד הרפורמה שנעשתה, בשנת 47 לפני הספירה, על ידי יוליוס קיסר. בלוח זה השנה הייתה בת 355 ימים המחולקים לשנים עשר חודשים. לוח השנה כלל אפשרות לעיבור השנה כדי להתאים את הלוח לעונות השנה. החודש הראשון של השנה הרומית היה מרץ.נית
כאמור, בלוח הרומי השנה הייתה 355 ימים וחולקה ל-12 חודשים על פי המקובל בשנה המבוססת על חודשי ירח. החודשים : מרץ, מאי, קווינטיליס (יולי) ואוקטובר היו בני 31 ימים, פברואר היה בן 28 ימים ושאר חודשי השנה היו בני 29 ימים[1]. למרות שבלוח ירחי מקובל שמחצית מהחודשים הם בני 30 ימים, הרומאים שהאמינו שמספרים זוגיים מביאים מזל רע, ניסו להימנע ככל האפשר מחודשים בעלי מספר זוגי של ימים. פברואר בן 28 הימים חולק לשתי יחידות אי-זוגיות, כאשר החלק הראשון מסתײם ב-23 בפברואר, ואחריו החלק הנוסף בן 5 ימים.
על-מנת שהלוח, שבו אורך השנה קצר בעשרה ימים משנת החמה, יתאים לעונות השנה, נוספה לו שנה מעוברת. בערך פעם בשנתײם, נוסף חודש בשם מרקדינוס בן 22 או 23 יום, אחרי 23 או 24 בפברואר, כאשר ימי פברואר הנותרים הוצבו לאחר מרקדינוס. אורך שנה מעוברת היה 377 או 378 יום. ההחלטה על עיבור שנה נתונה הייתה בידי הכהן הראשי.
מספור ימי החודש
בכל חודש היו שלושה ימים בעלי שם:
- הקלנדה (Kalenda), היום הראשון של החודש.
- הנונה (Nona), היום החמישי או השביעי של החודש (על פי אורך החודש).
- האידוס (Idus), היום ה-13 או ה-15 של החודש (על פי אורך החודש).
הרומים נקטו לרוב לשון רבים: Kalendae, Nonae, Idus. מקור המלים 'קלנדה' ו'אידוס' באטרוסקית.
ימים אלה נתנו את שמם לשאר ימות החודש:
- יום שלפני אחד הימים בעלי השם נקרא על שם היום שאחריו. למשל, 31 במרץ הוא "היום הקודם לקלנדת אפריל" ("PRIDIE KAL APR").
- שאר הימים נקראו לפי ספירה אל היום בעל השם הבא (כלומר, ספירה לאחור), בספירה הכוללת את אותו יום בעל השם. למשל, 30 במרץ הוא "היום ה-3 לפני הקלנדה של אפריל" ("AD III KAL APR").
"שבוע" בן שמונה ימים
בלוח השנה הרומי לא היה שבוע בן שבעה ימים, השבוע הרומי היה בן שמונה ימים: יום שוק חל פעם ב-8 ימים, ונקרא "nundinum" מהמספר 9 (כי הספירה הרומית כוללת את שני הקצוות).
התפתחות הלוח הרומי
על פי האגדה רומולוס, מייסד רומא, נחשב ליוצר לוח השנה הרומי. כאשר בימיו, השנה הרומית הייתה מורכבת מעשרה חודשי ירח, ובהם ארבעה חודשים בעלי 31 יום וששה חודשים בעלי 30 יום. מספר הימים הקלנדריים בשנה היה 304, אולם בפועל אורך שנת עשרה חודשי ירח עומד על כ-295 יום. הסיבה לכך היא, מכיוון שיום מולד הירח נספר פעמיים, הן כיום האחרון בחודש והן כיום הראשון בחודש הבא[2].
השנה הרומית החלה במולד הירח הראשון שאחרי יום השוויון האביבי, והסתיימה בחורף. השנה לא כללה את חודשי החורף מכיוון שלא התבצעה בהם כל פעילות חקלאית. זכר למספור הקדום של החודשים, המתאים לשנה של עשרה חודשים, ניתן למצוא בשמותיהם של ספטמבר, אוקטובר, נובמבר ודצמבר המכילים את מספרם הסידורי של חודשים אלה בשנה המתחילה במרץ.
ההיסטוריון הרומאי טיטוס ליוויוס מיחס את המעבר ללוח בן שנים עשר חודשים והוספת החודשים ינואר ופברואר למלך נומה בנו של רומולוס.
הלוח היוליאני
ערך מורחב – הלוח היוליאני
יוליוס קיסר מונה בשנת 63 לפנה"ס לפונטיפקס מקסימוס. קיסר, שהיה עסוק בקרבות רבים, לא היה נוכח ברומא בחודש פברואר במרבית השנים לאחר מינויו, כדי להכריז על שנה מעוברת. עד שנת 46 לפנה"ס נוצר הפרש של שלושה חודשים בין הלוח הרומי לעונות השנה.
כדי לפתור את הבעיה, הוסיף קיסר שלושה חודשים לשנת 46 לפנה"ס והנהיג לוח שנה חדש החל משנת 45 לפנה"ס. מכיוון שהלוח היוליאני הוא שמשי אין צורך להתאימו לעונות השנה. אורך השנה היוליאנית הוא 365.25 יום, לחודשים שאורכם היה 29 יום התװספו יום או יומײם, פרט לפברואר לו התװסף יום אחת לארבע שנים. היום שנוסף לחודש פברואר היה חזרה שנייה של 24 בפברואר.
לאחר ההתנקשות בחיי יוליוס קיסר, שונה שמו של חודש קווינטיליס, בו נולד קיסר, ליוליוס (יולי).
קישורים חיצוניים
- לוח השנה הרומי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לוח שנה, רומי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ Roscoe Lamont, The Roman Calendar and its Reformation by Julius Caesar, 1919
- ^ מתוך encyclopaedia romana
| לוחות שנה | ||
|---|---|---|
| מערכות | ירחי • שמשי • ירחי-שמשי | 
|
| לוחות בשימוש | עברי • גרגוריאני • מוסלמי • הינדי • קופטי • אתיופי • סיני • פרסי • בהאי • צפון קוריאני • שומרוני • קראי • הולוקני | |
| לוחות היסטוריים | בבלי • אטי • ביזנטי • יוליאני • מאיה • מהפכני סובייטי • מהפכני צרפתי • רומי • שוודי • אצטקי • קומראני • ערבי טרום-אסלאמי • מצרי | |
