לוח השנה השומרוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הלוח השומרוני הוא לוח שנה המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש (לוח לוניסולארי). כל שנה בלוח מקבילה פחות או יותר למחזור השמש, ומכילה 12 או 13 חודשים, המתחילים כל אחד במולד הירח ונגמרים במולד הירח הבא. לוח השנה השומרוני אינו קבוע מראש והכהן הגדול השומרוני מחשב אותו פעם בשישה חודשים. בשונה מהלוח העברי שבמקורו נקבע לפי החלטת בית דין וכעיקרון נתון לשינויים לפי צרכים שונים, הלוח השומרוני הוא אלוהי (כלומר הלוח הוא חוק מחוקי הבריאה שהאל קבע) והכהן הגדול רק מחשב אותו ולא קובע אותו.
לוח השנה נקרא התרומה ואופן חישובו נקרא חֶשְבֹּן קַשְטַא (ארמית, בעברית: חשבון האמת), השומרונים שומרים על כללי החישוב בסוד והוא ידוע רק לכהן הגדול ובניו.

השומרונים והר גריזים

מקור הלוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסורת השומרונית חשבון האמת של לוח התרומה הוא אלוהי והאל קבעו בבריאת העולם, לפי מסורת זו המלאכים לימדו את החשבון לאדם הראשון טרם גירושו מגן עדן והוא העביר את הידע לחנוך ולנח שהעביר אותו לשם בנו ולאברהם אבינו. אדם הראשון כשגורש מגן עדן קיבל את מטה האלהים שעליו היו חקוקים כל כללי ופרטי החשבון, מטה זה עבר בירושה עד משה רבנו. לדבריהם, ההוכחה לקדמוניותו של הלוח היא מהתאריכים הנזכרים בספר בראשית[1] המוכיחים כי עוד קודם מתן תורה ואף קודם המבול היה החשבון קיים.

עקרונות הלוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

החודשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החודש השומרוני מבוסס על מחזור שינוי מופע הירח, ממולד הירח, עבור במילואו, וכלה במולד הבא. האופן שבו נראה הירח לצופה מכדור הארץ תלוי במיקומו של הירח ביחס לשמש, במיקומו ביחס לכדור הארץ ובמיקום שניהם ביחס לשמש. משך הזמן בין מולד ירח אחד למשנהו נקרא "החודש הסינודי", ומשכו נובע הן מסיבוב הירח סביב כדור הארץ, והן מסיבוב כדור הארץ סביב השמש. משך החודש הסינודי אינו קבוע, ובזמננו אורכו הממוצע הוא 29.5305888531 ימים (29 ימים, 12 שעות, 44 דקות, ו-2.9 שניות בקירוב). חודש סינודי מסוים עשוי להיות ארוך מהממוצע ב-7 שעות ו-12 דקות לכל היותר או קצר מהממוצע ב-6 שעות ורבע לכל היותר. כאמור פרטי לוח השנה השומרוני נשמרים בסוד אבל כיון שהלוח קדום סביר שהחישוב הממוצע בו אינו שונה מהחישובים הקדומים הידועים כ-29.530594 יום.
מספר הימים בחודש השומרוני אינו קבוע מחמת הצורך לשמור על התאמה עם מולד הירח שהוא כל 29 יום וחצי בערך. וכיון שאי אפשר לקבוע חודשים עם חצאי ימים תמיד יהיה חודש אחד בן 29 יום וחודש אחד בן 30 יום. לחודשים אין שמות והם והם מוזכרים במספרים בלבד, החודש הראשון השני וכו'. החודש הראשון הוא החודש בו חל חג הפסח והחודש האחרון הוא החודש הסמוך לפסח, בשנה פשוטה הוא החודש השנים עשר ובשנה מעוברת החודש השלשה עשר. החודש הראשון מכונה בתורה כמה פעמים חודש האביב "כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם"[2], "הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב"[3], ולעתים הוא נקרא חודש האביב לעתים החודש הראשון ולעתים חודש הפסח, אך ככלל אין שמות מיוחדים לחודשים. לפעמים החודשים מוזכרים בשמותיהם היהודיים ניסן ואייר וכו' אך אלו מקרים נדירים. כמו כן לפעמים מוזכרים החודשים בשמות החודשים שבלוח המוסלמי מוחרם, צפר וכדומה.

הסיבה לעיבור השנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנה השומרונית כוללת חודשי לבנה שלמים, אך צריכה להיות תואמת את שנת החמה, מחמת הצורך שהחודש הראשון בה יצא באביב. עיבור השנה נעשה משום ששנת החמה ארוכה בכ-11 ימים מ-12 חודשי לבנה שלמים. אילו כללה השנה השומרונית 12 מחזורי ירח בלבד, כמו בלוח השנה השרעי (האסלאמי), היה חג הפסח "נודד" מהאביב לעבר החורף, ומהחורף לכיוון הסתיו וכן הלאה. הסיבה לכך היא כי מועד עונות השנה תלוי במיקומו יחסית לשמש - כלומר בשנת החמה בלבד. הציווי בתורה דורש כי פסח יחול בחודש האביב: "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה' אלוהיך". כדי למנוע את נדידת חג הפסח, קובעים שנה בת 13 חודשים עבור כל פעם שהפער מצטבר לכדי מחזור ירח שלם, ובכך "להחזיר" את החודש הראשון לאביב האסטרונומי.
בשנה השומרונית הרגילה יש 12 חודשים (שנה פשוטה), אך אחת לשנתיים-שלוש חלה שנה מעוברת - שנה בת 13 חודשים. הכינוי "שנה מעוברת" הוא מטאפורה לאישה מעוברת, כלומר אישה בהיריון. קביעת השנים המעוברות מכונה "עיבור השנה". העיבור הוא, למעשה, הוספה של חודש אחד החודש השלשה עשר.

כללי העיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההלכה השומרונית דורשת שלפחות יום אחד מכל הפסח יכול בחודש האביב שהוא החודש השמשי הראשון בתקופת האביב (ראה ערך מורחב ארבע התקופות) ולכך אם יקרה שיום החמישה עשר בחודש הראשון יצא לפני היום הראשון בתקופת האביב (יום השוויון האביבי) השנה תתעבר וכך לפחות הימים הראשונים של חג הפסח יחולו בחודש הראשון בתקופת האביב. לפי חשבונות השומרונים חל בזמנינו תקופת האביב ב-26 במרץ לפי הלוח היוליאני שהוא ה-8 באפריל לפי הלוח הגרגוריאני. חשבון זה מבוסס לפי החישוב שבלוח היוליאני שבשנת שמש יש ¼365 יום וכתקופת שמואל. מבחינה אסטרונומית חשבון זה אינו נכון ובשנה יש 365.2421 ימים הבדל זה גורם כיום לפיגור של כ-18 יום ותקופת האביב לפי הלוחות השומרונים חלה לאחר תקופת ניסן האסטרונומית שחל ב-21 במרץ בלוח הגרגוריאני וב-8 במרץ בלוח היוליאני.
מחזור העיבור של הלוח השומרוני הוא שמתוך 32 שנים ישנם 11 שנים מעוברות[4].
השומרונים אינם דוחים את החגים והם חלים לפי החשבון האסטרונומי שלהם כך שאין כלל באיזה יום בשבוע יצא חג מסוים כך שיום כיפור למשל יכול לחול ביום שישי. יוצא מכלל זה חג השבועות שחל ביום החמישים לספירת העומר, השומרונים דורשים את הפסוק "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה - שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'"[5] כפשוטו ומתחילים את הספירה מיום ראשון שלאחר שבת חול המועד פסח, כך שהיום החמישים שהוא חג השבועות חל גם הוא תמיד ביום ראשון, שיטה זו נהוגה גם על הקראים ושיטה דומה הייתה נהוגה על ידי הצדוקים[6].

ההבדלים העיקריים בין הלוח העברי ללוח השומרוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הלוח העברי
ההבדלים ההיסטוריים:
  • הלוח השומרוני רק מחושב על ידי הכהן הגדול אבל כבר נקבע על ידי אלוהים מבריאת העולם.
הלוח העברי נקבע על ידי בית דין[7] לפי כללים הנתונים לשינוי בעת הצורך.
  • הלוח השומרוני אינו מסתמך על תצפיות אסטרונומיות ונקבע על סמך החישובים הממוצעים.
הלוח העברי בעיקרו נקבע לפי תצפיות מולד הירח[8].
ההבדלים כיום:
  • בלוח השומרוני אין כללי קביעות מתי לא יחולו חגים מסוימים כמו "לא אד"ו ראש" וכדומה.
בלוח העברי יש כללי קביעויות שנועדו למנוע סמיכות חגים לשבתות וכדומה.
  • חג השבועות בלוח השומרוני חל ביום החמישים משבת חול המועד פסח.
חג השבועות בלוח העברי חל חמישים יום מהיום הראשון של פסח.
  • המחזור השומרוני כולל 32 שנים מתוכם 11 מעוברות.
המחזור העברי כולל 19 שנים מתוכם 7 מעוברות.

מנין השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשונה מהלוח העברי בו הלוח מתחיל מבריאת העולם הן במחזוריות שלו והן בספירת השנים הלוח השומרוני מתחיל מכניסת בני ישראל לארץ כנען ומנין השנים נספר להג'רה שהוא נקודת זמן בהתגלותו של מוחמד. הבדל זה מקורו בחלוקת השומרונים את העולם לשתי תקופות, תקופת הרצון (רחותא או רעותא) ותקופת הסתרת הפנים (פנותא). תקופת הרצון מסתיימת 260 שנה לאחר כניסת בני ישראל לכנען בעת בה הוסתר המשכן והאל הסתיר פניו מעמו. מאורע זו חל בשנת 3054 שנה ליצירה לפי חשבונם בימי עזי הכהן (בנוגע לאותה תקופה ראו ערך מורחב שומרונים). תקופת הפנותא מתחלקת אף היא לשלש תקופות שכל אחת מהם כאלף שנים התקופה הראשונה היא תקופת הכיתות והגלויות מהסתרת הפנים עד אלכסנדר מוקדון, התקופה השנייה היא התקופה היוונית מאלכסנדר עד מוחמד, והתקופה השלישית תקופת השלטון האיסלמי ממוחמד עד היום. למעשה התקופה השלישית ובכללה כל תקופת הפנותא היו צריכים להסתיים בשנת 6100 לפי ספירתם מכיוון שתקופת הרצון ותקופת הסתר הפנים צריכים להיות שוות, 3050 שנים בערך לתקופה וממילא שנת 6100 ליצירה היא שנת הגאולה[9] אך הגאולה טרם באה. השומרונים נמצאים כעת בתקופה השלישית בתקופות הפנותא ומכיוון שכך הספירה מתחילה בהג'רה, שהיא תחילת התקופה השלישית. עם זאת בלוח שנה השומרוני אין כמעט חשיבות למספר השנים והוא רק ידע בעלמא[10].

השימוש בלוח השומרוני כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוח אינו מוכר כלוח שנה רשמי ברמה זו או אחרת במדינה כל שהיא. הלוח משמש את בני העדה השומרונית המונה פחות מאלף נפש לקביעת החגים והמועדים הכתובים בתורה והנהוגים על ידם ואין לו שימושים אזרחיים. הלוח מודפס כל שישה חודשים ומחולק לכל הגברים בקהילה השומרונית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בספר בראשית מוזכרים שנות חייהם של הקדמונים כך שבהכרח היה שיטת תיארוך. בנוסף מוזכרים בשנות המבול שנים וחודשים.
  2. ^ ספר שמות, פרק ל"ד, פסוק י"ח
  3. ^ ספר שמות, פרק י"ג, פסוק ד'
  4. ^ לא ברור מה הרווח בחישוב זה, אין שום התאמה בין שני המחזורים
  5. ^ ספר דברים, פרק ט"ז, פסוקים ט'-י'
  6. ^ ראו בערך הלוח הקראי פסקת ספירת העומר ובהערה שם
  7. ^ כך הלוח במקורו, עד זמן הלל שתיקן את הלוח עד שיבנה בית המקדש ותתחדש הסמיכה ( ראו בפסקה גיבוש הלוח העברי הקבוע).
  8. ^ כנ"ל
  9. ^ הגאולה השומרונית היא התגלותו של התהב, חזרה בתשובה של כל בני ישראל (ובכלל זה היהודים ושיבת עשרת השבטים) והתגלות המשכן ובניית בית המקדש בהר גריזים. ראו בערך הדת השומרונית פסקה עיקרי האמונה השומרונית העיקרון החמישי
  10. ^ ראו עוד יצחק בן צבי, ספר השומרונים, בפרק 'הכרונולוגיה השומרונית' יד יצחק בן צבי, תש"ל.