ריקודים סלוניים

אנה קוקיש ויקיר קוגן רוקד ואלס במהלך התחרות.

ריקודים סלוניים הם אוסף של ריקודי זוגות, המבוססים על סגנונות ריקוד מכול רחבי העולם, שאומצו חברתית ותרבותית בתרבות המערבית, ומהווים תחום תחרותי. הריקודים סלוניים החלו כריקודים עממיים.

הריקודים הסלוניים שרואים בהופעות שונים לחלוטין מן הריקודים הסלוניים בתחרויות. בהופעות לא חלות שום הגבלות תנועתיות על הזוג. מטרת ההופעה היא לבדר את הקהל, לרגש אותו ולעניין אותו וכל תנועה היא בעלת סיפור. לעומת זאת בתחרויות יש חוקים ברורים ונוקשים בכל ריקוד וריקוד אשר חלים על הזוג. העמידה בחוקים זהו אחד הקריטריונים לפיהם הזוג נשפט, אך גם אז הם מנסים להעביר לקהל ולשופטים את הרגשות הכי שונים- לכל ריקוד סיפור משלו וכך הריקוד ניראה חיי, והקהל הצופה בתחרות מרגיש שהוא נמצא בתוך סיפור זה. גם הריקודים הנרקדים בחתונות שונים מאלו שבתחרויות, משום שהם נרקדים על ידי אנשים שלא יודעים לרקוד בכלל.

סגנונות

קיימים עשרה ריקודים בסיסים בתחום הריקודים הסלוניים אשר מתחלקים לשני סגנונות של חמישה ריקודים. כאשר לכל קבוצה סגנון ואופי שונים.

ריקודי סטאנדארט או ריקודים אירופיים

הריקודים בקטגוריה זו מקורם באירופה. הזוג חייב להיות במגע מתמיד לאורך כל הריקוד, אסור להם לעזוב ידיים, את המסגרת המוחזקת מתחילת הריקוד ועד סופו. הגבר לובש חליפת טוקסידו והאישה מעין שמלת ערב בה משולבת יצירתיות רבה.

ואלס אנגלי (Slow Waltz) - קצב של שלושה רבעים איטי.

טנגו (Tango) - ריקוד ארגנטינאי במקור. הגיע מלאטינו אמריקאיים לפני שריקודים סלוניים ניהיו תחרותיים רשמית והתפתחו בעולם. הוא היה במקום הפסודובלה בלאטין.

סלוופוקס/פוקסטרוט (Slow Foxtrot) - אחד הריקודים המורכבים והקשים בתחום הריקודים הסלוניים כיוון הוא מצריך רמה גבוהה של שליטה על הגוף.

ואלס וינאי (Viennese Waltz) - קצב של שלושה רבעים מהיר. מאופיין בהרבה סיבובים מהירים על הרחבה.

קוויקסטפ (Quickstep) - בתרגום לעברית "צעד מהיר". כמו שהוא נשמע, זהו ריקוד מהיר ואף קופצני.

ריקודים לטינו-אמריקאים

הריקודים בקטגוריה הזאת הם מאמריקה ומהמדינות הלטיניות. כאן הלבוש הוא שונה. לגברים יש חופש בלבוש שלהם יחסית לריקודים האירופאים, והנשים לרוב לובשות שמלות קצרות. לכל ריקוד אופי, סגנון וקצב משלו. הריקודים הלטינים מספרים סיפורי אהבה בין שני בני הזוג, לעומת הריקודים האירופאים שנחשבים ליותר רציניים.

צ'ה צ'ה צ'ה (Cha cha) - ריקוד קובני במקור. ריקוד חזק אך באותו זמן מנסים להראות את האהבה בין בני הזוג. רגליים תמיד חזקות ומחדדים כל תנועה. מצב של שתי רגליים כפופות לא קיים בצ'ה צ'ה צ'ה. גם בריקוד הזה בת הזוג משחקת עם בן הזוג. אך בן הזוג לרוב שולט בה ולא נותן לה לברוח כל כך מהר.

סמבה (Samba) - במקור ריקוד ברזילאי. מהווה חלק אינטגרלי מן הקרנבל בברזיל. רוקדים בקצב שלושה רבעים, רבע שלם בתנועות הבסיס. ריקוד שמח וקיצ'י המאופיין בתנועת הבאונס. ריקוד זה אינו נרקד עם ברכיים ישרות.

רומבה (Rumba) - ריקוד שמקורו בקובה, נחשב לריקוד האהבה. בעל קצב איטי יחסית לשאר הריקודים הלטינים. בת הזוג מסמלת מאהבת חושנית שלא תמיד תתן לבן זוגה לקחת אותה. היא משחקת איתו; ובן הזוג מנסה להשיג לעצמו דייט. מצב של שתי רגליים כפופות לא קיים ברומבה.

פסודובלה (Paso Doble) - מקור הריקוד הוא במלחמות השוורים בספרד. בן הזוג מסמל את המטאדור או את השור והבת זוג מסמלת את השור או את הבד האדום שהמטאדורים מחזיקים בקרב. כיוון שמקור הריקוד הוא ספרדי הוא משלב בתוכו תנועות שלקוחות מסגנון הפלמנקו הספרדי. לפני הכל הריקוד היה בריקודי סטאנדארט וכשריקודים סלוניים התפתחו הריקוד הגיע ללאטין במקום הטנגו.

ג'ייב (Jive) - כולל בתוכו תנועות של טוויסט וסווינג, ריקוד קופצני ושמח. בת הזוג מתגרה בבן הזוג שלה והוא חייב לרדוף אחריה. הריקוד יוצר משחק בין שני אוהבים.

קישורים חיצוניים

• ריקודים סלוניים, דף שער בספרייה הלאומית
• האתר הרשמי של האיגוד לריקודים הסלוניים בישראל
• האתר לריקודים סלוניים עפולה, נוף הגליל ומגדל העמק