מחווה (אמנות)

באמנות, מחווה (הומאז') היא מתן הוקרה ליוצר, בדרך כלל באמצעות רמז ברור ליצירתו ביצירה של האמן המביע את המחווה. פעמים רבות המחווה היא בדרך של "ציטוט" רעיון המופיע ביצירה המקורית. מחווה מופיעה בציור, בקולנוע, בספרות, במוזיקה ועוד.

להבדיל מפלגיאט שבו ציטוט של רעיון של יוצר מסוים נעשה בהיחבא, ללא מתן קרדיט ליוצר המקורי, במחווה הציטוט נעשה בגלוי, תוך מתן קרדיט מפורש או משתמע ליוצר המקורי.

דוגמאות

• הקונצ'רטו לפסנתר בדו מינור של בטהובן הוא כפי הנראה מחווה לקונצ'רטו מס' 24 באותו הסולם מאת מוצרט; החמישייה לפסנתר וכלי נשיפה של בטהובן גם היא מתכתבת עם החמישייה להרכב זהה מאת מוצרט. בדומה, השמינייה מאת שוברט היא מחווה לשביעייה של בטהובן.
• השיר Could it Be Magic של ברי מאנילו הוא מחווה לפרלוד בדו מינור (אופוס 28) של פרדריק שופן. בשיר משובצים קטעים מן הפרלוד.
• שמו של הספר "ציפר ובני מינו" מאת בני ציפר הוא ציטוט ומחווה לספר אישרווד ובני מינו מאת כריסטופר אישרווד, וגם נושא הספר ותוכנו מרמזים על ספרו של אישרווד.
• את חזונו בדבר חברה אוטופית תיאר פרדריק סקינר ברומן, "וולדן 2" ששמו מהווה מעין מחווה, רמיזה ליצירת המופת "וולדן" של הנרי דייוויד תורו.

"מונה ליזה", יצירתו של לאונרדו דה וינצ'י L.H.O.O.Q, יצירתו של מרסל דושאן, המהווה מחווה אירונית ללאונרדו דה וינצ'י

שתי מחוות שנעשו ליצירת המופת של דייגו ולסקס "לאס מנינאס" (מימין). במרכז:, מחווה קוביסטית מאת פאבלו פיקאסו ומשמאל פרשנותו של סלוודור דאלי אשר החליף את הדמויות במספרים המייצגים את ההיררכיה שבה החליט ולסקס באופן נועז ויוצא דופן להעמיד את הדמויות בציור

ראו גם

• מחווה לירושלים
• ארמז

קישורים חיצוניים

• 70 Million by Hold Your Horses - וידאו קליפ שהוא מחווה לתולדות האמנות: זוכים בו להנפשה (לפי סדר הופעתם) הציורים: "הסעודה האחרונה" של לאונרדו דה וינצ'י, "הולדת ונוס" של סנדרו בוטיצ'לי, "שיעור האנטומיה של ד"ר טולפ" של רמברנדט, "נערה עם עגיל פנינה" של יאן ורמר, דיוקן של הנרי השמיני של האנס הולביין, "רפסודת המדוזה" של תאודור ז'ריקו, "מות מארה" של ז'אק-לואי דויד, "בריאת אדם" מתקרת הקפלה הסיסטינית של מיכלאנג'לו, "בנו של האדם" של רנה מגריט, מופשט של מונדריאן, דיוקן עצמי של פרידה קאלו, "דיוקן דורה מאר" של פבלו פיקאסו, "הצעקה" של אדוורד מונק, "דיוקן עצמי עם אוזן חבושה" של ואן גוך, "דיוקן מרילין מונרו" של אנדי וורהול, "גבריאל ד'אסטרה ואחותה" של מאסטר אסכולת פונטנבלו, "מריה וישו" של צ'ימבואה, "שלומית עם ראשו של יוחנן המטביל" של קאראווג'ו, "אולימפיה" של אדואר מאנה, "החירות מובילה את העם" של אז'ן דלקרואה, "דיוקן סילביה פון הרדן" של אוטו דיקס, "הנשיקה" של גוסטב קלימט, "הכלה" של מארק שאגאל, "לאס מנינאס" של דייגו ולסקס ו"החמניות" של ון גוך.