הבדלים בין גרסאות בדף "מכתבו של מנחם מנדל"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  לפני 7 שנים
מ
הגהה
מ (רווח)
מ (הגהה)
בשיר מופיעה תגובתו של אלתרמן למשמע הבשורות המרות על גורל [[יהדות אירופה]], וזאת שוזרת את אסונו של העם היהודי בדמויותיו המוכרות של הסופר ה[[ספרות יידיש|יידי]] הידוע [[שלום עליכם]]. אלתרמן ניסח את השיר כ'''מכתב אחרון''' או [[צוואה]] ששולח [[מנחם מנדל (ספר)|מנחם מנדל]], גיבור ספרו של שלום עליכם, לאשתו שיינה שיינדל. בכך המשיך כביכול את מכתביו של מנחם מנדל לאשתו באותו סגנון [[אירוניה|אירוני]] שכתב שלום עליכם, אולם בהבדל מרכזי: אלתרמן המית ביצירתו את מנחם מנדל, והמת הוא המדבר בשיר ("כך הלכתי חיים כך שוכב אני מת, כי דמותי, כך אומרים, היא בת נצח"). הוא מוסיף ו[[הספד|מספיד]] בשיר זה דמויות נוספות של שלום עליכם: "[[טוביה החולב|טוביה]] מת, ומת [[מוטל בן פייסי החזן]]... וגם טופ'לה נח, טו טו ריטו התם" (הילד טופל'ה טוטוריטו, גיבור הסיפור "האולר").
 
בהספידו את הדמויות הספרותיות שזוהו כל כך עם [[יהודי מזרח אירופה]], ביכה אלתרמן לא רק את רצח היהודים בשואה, אלא את חורבן תרבותם העשירה, בייחוד [[יידיש#תרבות יידיש|תרבות היידיש]] ולמעשה הספיד את העיירה היהודית הישנה, ה[[שטעטל]], על אורךאורח חייה ואנשיה.
 
על פי [[מבקר ספרות|מבקרת הספרות]] [[עינת יקיר]], גם שפת השיר היא רבת משמעות. במותן של הדמויות, נכחדה גם ה[[יידיש]], השפה שבה הן נוצרו, והן נבראו מחדש בצלם ה[[עברית]]. "בשירו של אלתרמן מדברים פתאום כולם עברית, והמעבר הזה אפשרי רק במחיר מותם".{{הערה|1=עינת יקיר, [http://www.bac.org.il/ContentPage.aspx?id=1053 נצחיים הם שחוקו ובכיו של העם], אתר [[בית אבי-חי]].}}

תפריט ניווט

מרחבי שם

גרסאות שפה