מכתבו של מנחם מנדל
מכתבו של מנחם מנדל
|
|---|
|
והלילה היה משריפות חַכְלִילִי |
| בית 8 ו-9 מתוך השיר |
"מכתבו של מנחם מֶנְדֶל" הוא שיר של נתן אלתרמן, בו מתייחס המשורר למאורעות השואה באירופה, ופורסם במסגרת "הטור השביעי" בעיתון "דבר" ב-9 במרץ 1945. השיר פורסם לקראת סוף המלחמה, וקדמו לו שירים נוספים העוסקים בנושא, כשהבולט בהם הוא "מכל העמים".[1]
בשיר מופיעה תגובתו של אלתרמן למשמע הבשורות המרות על גורל יהדות אירופה, וזאת שוזרת את אסונו של העם היהודי בדמויותיו המוכרות של הסופר היידי הידוע שלום עליכם. אלתרמן ניסח את השיר כמכתב אחרון או צוואה ששולח מנחם מנדל, גיבור ספרו של שלום עליכם, לאשתו שיינה שיינדל. בכך המשיך כביכול את מכתביו של מנחם מנדל לאשתו באותו סגנון אירוני שכתב שלום עליכם, אולם בהבדל מרכזי: אלתרמן המית ביצירתו את מנחם מנדל, והמת הוא המדבר בשיר ("כך הלכתי חיים כך שוכב אני מת, כי דמותי, כך אומרים, היא בת נצח"). הוא מוסיף ומספיד בשיר זה דמויות נוספות של שלום עליכם: "טוביה מת, ומת מוטל בן פייסי החזן... ועל שלג נח סטמפניו, קט ויחף... וגם טופ'לה נח, טו טו ריטו התם" (סטמפניו, גיבור הנובלה הנושאת שם זה, והילד טופל'ה טוטוריטו, גיבור הסיפורים "האולר" ו"הדגל").
בהספידו את הדמויות הספרותיות שזוהו כל כך עם יהודי מזרח אירופה, ביכה אלתרמן לא רק את רצח היהודים בשואה, אלא גם את חורבן תרבותם העשירה, בייחוד תרבות היידיש, כמו הספרות והשירה היידית העשירה, וכן הספיד את העיירה היהודית הישנה, השטעטל, על אורח חייה ואנשיה.
על פי מבקרת הספרות עינת יקיר, גם שפת השיר היא רבת משמעות. במותן של הדמויות, נכחדה גם היידיש, השפה שבה הן נוצרו, והן נבראו מחדש בצלם העברית. "בשירו של אלתרמן מדברים פתאום כולם עברית, והמעבר הזה אפשרי רק במחיר מותם".[2]
בפרסום המקורי כלל השיר ארבעה עשר בתים, אולם בגרסה שפרסם אלתרמן כשאיגד מבחר משירי הטור השביעי בשנת 1948 השמיט את הבית העשירי וערך מספר תיקונים קלים.
לחן לשיר נכתב בידי משה וילנסקי.
שבעה מתוך בתי השיר הולחנו והוקלטו בשנת 1974 על ידי שלמה ארצי לאלבום "לכל החברים מהמסע מים אל ים", אלבום שהושפע ממלחמת יום הכיפורים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "מכתבו של מנחם מנדל" באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר "מכתבו של מנחם מנדל" באתר שירונט
- נתן א., מכתבו של מנחם מנדל, דבר, 9 במרץ 1945
- השיר בלחנו של משה וילנסקי בביצוע ויקטוריה חנה
מכתבו של מנחם מנדל, בביצוע שלמה ארצי, מכתבו של מנחם מנדל, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נתן אלתרמן, "מכל העמים", הארץ, 27 בנובמבר 1942
- ^ עינת יקיר, נצחיים הם שחוקו ובכיו של העם, אתר בית אבי-חי.
| כתבי נתן אלתרמן | ||
|---|---|---|
| ספרי שירה (ושירים בולטים מתוכם) |
כוכבים בחוץ (1938) (עוד חוזר הניגון • פגישה לאין קץ • האם השלישית) • שמחת עניים (1941) • שירי מכות מצרים (1944) • עיר היונה (1957) (ליל חניה) • חגיגת קיץ (1965) (שיר משמר) | |
| משירי הטור השביעי | הלשון השוודית • מגש הכסף • מכל העמים • מכתבו של מנחם מנדל • מסביב למדורה • נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי • ניו פומבדיתא • עוד יסופר • על זאת • צריף בנגב | |
| מחזות | פונדק הרוחות • כנרת כנרת • משפט פיתגורס • אסתר המלכה • ימי אור האחרונים | |
| הבמה הקלה | לי-לה-לו • שוק המציאות • צץ וצצה | |
| פזמונים ושירים נוספים | אל תיתנו להם רובים • אליפלט • זה היה בחנוכה • זמר שלוש התשובות • חנה'לה התבלבלה • כלניות • ליל חניה • ערב עירוני • קונצרטינה וגיטרה • שיר הסנדלר • שיר ערש | |
| תרגומים | שלמה המלך ושלמי הסנדלר (תרגום ופזמונים) • בלדות ישנות ושירי עם סקוטיים • שייקספיר: יוליוס קיסר • אותלו • נשי וינדזור העליזות • מולייר: תעלולי סקפן • הקמצן • דון ז'ואן • החולה המדומה • ז'אן רסין: פדרה • ז'אן אנוי: אנטיגונה | |