בני משה (אגודה ציונית) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:17, 19 באוקטובר 2013

בני משה היה ארגון סתרים אחוותי גברי וציוני, שהוקם במתכונת דומה לארגון הבונים החופשיים. מייסד הארגון היה אחד העם. הארגון נוסד באודסה בשנת 1889 בתאריך ז' באדר, שעל פי המסורת היהודית הוא יום הולדתו ויום פטירתו משה רבנו, ועל שמו הוא נקרא. החברים הידועים בארגון היו ד"ר יהודה לייב מטמון-כהן, שייסד מאוחר יותר את הגימנסיה העברית "הרצליה", הסופרים יהושע ברזילי ויהודה גור, העסקנים מנחם אוסישקין ומאיר דיזנגוף, הרופא ד"ר הלל יפה והסוחר ופעיל ההתיישבות יחזקאל דנין (סוכובולסקי), בביתו הוקם הסניף הארץ־ישראלי. הארגון פעל באמצעות הלשכות של תנועת "חובבי ציון" באודסה, בוורשה בווילנה וביפו.

חברי הארגון חיפשו דרך חדשה בתוך תנועת חובבי ציון, בהנהגת אחד העם, הם דגלו בציונות הרוחנית. רבים מחברי התנועה חשו כי התנועה חייבת בשינוי רדיקלי, שינוי שיפנה את המאמץ העיקרי מעלייה לארץ ישראל או מאמצים דיפלומטיים במסגרת הציונות המדינית, אל תהליך "הכשרת הלבבות" ולהרחיב בקרב העם את רעיון הלאומיות היהודי:

...להרחיב מעט מעט ממשלת הרעיון בקרב העם, עד שיקומו לו פועלים אמתיים, שיהיו מוכשרים מכל הצדדים לעסוק בהוצאתו לפעולה.

— (אחד העם, "לא זה הדרך!")^[1]

חברי הארגון, הקשור קשר הדוק לארגון מנוחה ונחלה, באו משורות חובבי ציון ותפקידו המוצהר היה "להכשיר את הדור למילוי תפקידיו הלאומיים", דהיינו "הכשרת הלבבות". הם סברו כי על מנת להגשים את התחייה הלאומית של היהודים בארץ ישראל יש להכשיר הנהגה של יחידי סגולה שינהיגו את העם. חברי האגודה הצעירים יצאו בעיקר נגד אפוטרופסות הברון רוטשילד במושבות והתערבותו בהתנהלות היישוב.

חברי הארגון פעלו להקמת בתי ספר, ובפרט בתי ספר לבנות, אספו ספרים לשם הקמת ספריות בארץ ישראל, הוציאו לאור עיתון בשם "מכתבים מארץ ישראל" ויסדו את הוצאת הספרים "אחיאסף".^[2]

לקריאה נוספת

דר' א. י. פריידענבערג, "זכרונות פון א ציוניסטישן סאלדאט", יצא לאור ביידיש ב-1938, בבריסל

קישורים חיצוניים

כינוס נציגי היישוב החדש ביפו 1894, קתדרה 66, דצמבר 1992
יוסף שלמון, ‏תהליכי הקיטוב בישוב היהודי בארץ במחצית הראשונה של שנות ה-90, קתדרה 12, יולי 1979
אסתר שטיין-אשכנזי, ‏אגודת "בני משה", מרכזה בוורשה וזיקתה לתנועת חיבת ציון, הציונות י"א, 1986, עמ' 29–64
תולדות אגודת בני משה באתר של הוצאת ענבר

הערות שוליים

^ כתבי אחד העם בפרויקט בן-יהודה
^ אסתר שטיין-אשכנזי, ‏אגודת "בני משה", מרכזה בוורשה וזיקתה לתנועת חיבת ציון, הציונות י"א, 1986, עמ' 31

[1] כתבי אחד העם בפרויקט בן-יהודה

[2] אסתר שטיין-אשכנזי, ‏אגודת "בני משה", מרכזה בוורשה וזיקתה לתנועת חיבת ציון, הציונות י"א, 1986, עמ' 31

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Rachel & yehezkeel 1929.jpg|שמאל|ממוזער|150px|יחזקאל דנין ורעייתו רחל, [[1929]]]]
-'''בני משה''' היה [[אגודת סתרים|ארגון סתרים]] אחוותי גברי שהוקם במתכונת דומה לארגון [[הבונים החופשיים]]. מייסד הארגון היה [[אחד העם]]. הארגון נוסד ב[[אודסה]] בשנת [[1889]] בתאריך [[ז' באדר]], שעל פי המסורת היהודית הוא יום הולדתו ויום פטירתו [[משה רבנו]], ועל שמו הוא נקרא. אחד החברים הידועים בארגון היה ד"ר [[יהודה לייב מטמון-כהן]], שייסד מאוחר יותר את [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]]. כמו כן היו בין חברי הגרעין המייסד הסופרים [[יהושע ברזילי]] ו[[יהודה גור]], העסקנים [[מנחם אוסישקין]] ו[[מאיר דיזנגוף]], הרופא [[הלל יפה]] והסוחר ופעיל ההתיישבות [[יחזקאל דנין (סוכובולסקי)]], בביתו הוקם הסניף הארץ ישראלי. הארגון פעל באמצעות הלשכות של תניעת "[[חובבי ציון]]" ב[[אודסה]], בו[[ורשה]] בו[[וילנה]] וב[[יפו]].
+'''בני משה''' היה [[אגודת סתרים|ארגון סתרים]] אחוותי גברי [[ציונות|וציוני]], שהוקם במתכונת דומה לארגון [[הבונים החופשיים]]. מייסד הארגון היה [[אחד העם]]. הארגון נוסד ב[[אודסה]] בשנת [[1889]] בתאריך [[ז' באדר]], שעל פי המסורת היהודית הוא יום הולדתו ויום פטירתו [[משה רבנו]], ועל שמו הוא נקרא. החברים הידועים בארגון היו ד"ר [[יהודה לייב מטמון-כהן]], שייסד מאוחר יותר את [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]], הסופרים [[יהושע ברזילי]] ו[[יהודה גור]], העסקנים [[מנחם אוסישקין]] ו[[מאיר דיזנגוף]], הרופא ד"ר [[הלל יפה]] והסוחר ופעיל ההתיישבות [[יחזקאל דנין (סוכובולסקי)]], בביתו הוקם הסניף הארץ־ישראלי. הארגון פעל באמצעות הלשכות של תנועת "[[חובבי ציון]]" ב[[אודסה]], בו[[ורשה]] בו[[וילנה]] וב[[יפו]].
-חברי הארגון ביטאו פילוג וחיפוש דרך חדשה בתוך תנועת [[חובבי ציון]], את חיפוש זה ייצג אחד העם, רבים מחברי התנועה חשו כי התנועה חייבת בשינוי רדיקלי, שינוי שיפנה את המאמץ העיקרי מעליה לארץ ישראל אל תהליך "הכשרת הלבבות" ולהרחיב בקרב העם את רעיון הלאומיות היהודי:
+חברי הארגון חיפשו דרך חדשה בתוך תנועת [[חובבי ציון]], בהנהגת אחד העם, הם דגלו ב[[ציונות רוחנית|ציונות הרוחנית]]. רבים מחברי התנועה חשו כי התנועה חייבת בשינוי רדיקלי, שינוי שיפנה את המאמץ העיקרי מ[[עלייה לארץ ישראל]] או מאמצים דיפלומטיים במסגרת [[הציונות המדינית]], אל תהליך "הכשרת הלבבות" ולהרחיב בקרב העם את רעיון הלאומיות היהודי:
 {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...להרחיב מעט מעט ממשלת הרעיון בקרב העם, עד שיקומו לו פועלים אמתיים, שיהיו מוכשרים מכל הצדדים לעסוק בהוצאתו לפעולה.|מקור=(אחד העם, "לא זה הדרך!"){{הערה|{{פרויקט בן-יהודה|שירי=|נתיב=ginzburg/Gnz001.html|שם=אחד העם}}}}}}
@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 חברי הארגון, הקשור קשר הדוק לארגון [[מנוחה ונחלה]], באו משורות [[חובבי ציון]] ותפקידו המוצהר היה "להכשיר את הדור למילוי תפקידיו הלאומיים", דהיינו "הכשרת הלבבות". הם סברו כי על מנת להגשים את התחייה הלאומית של היהודים בארץ ישראל יש להכשיר הנהגה של יחידי סגולה שינהיגו את העם. חברי האגודה הצעירים יצאו בעיקר נגד אפוטרופסות [[הברון רוטשילד]] ב[[מושבה|מושבות]] והתערבותו בהתנהלות [[היישוב]].
-חברי הארגון פעלו להקמת בתי ספר, ובפרט בתי ספר לבנות, אספו ספרים לשם הקמת [[ספרייה|ספריות]] בארץ ישראל, הוציאו לאור עיתו בשם "מכתבים מארץ ישראל" ויסדו את הוצאת הספרים "[[לוח אחיאסף|אחיאסף]]".{{הערה|{{הציונות|אסתר שטיין-אשכנזי|אגודת "בני משה", מרכזה בוורשה וזיקתה לתנועת חיבת ציון|11/4|י"א, 1986, עמ' 31}}}}
+חברי הארגון פעלו להקמת בתי ספר, ובפרט בתי ספר לבנות, אספו ספרים לשם הקמת [[ספרייה|ספריות]] בארץ ישראל, הוציאו לאור עיתון בשם "מכתבים מארץ ישראל" ויסדו את הוצאת הספרים "[[לוח אחיאסף|אחיאסף]]".{{הערה|{{הציונות|אסתר שטיין-אשכנזי|אגודת "בני משה", מרכזה בוורשה וזיקתה לתנועת חיבת ציון|11/4|י"א, 1986, עמ' 31}}}}
 == לקריאה נוספת ==