יוסף שלמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יוסף שַׂלְמוֹן (נולד ב-1939) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וכיהן כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל בבן-גוריון. תחומי מחקריו העיקריים הם יהדות מזרח אירופה, אורתודוקסיה יהודית עד למלחמת העולם הראשונה, התפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל ותנועת הציונות הדתית. חיבר ספרים ומאמרים רבים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף שלמון נולד בשנת 1939 בכפר יעבץ להורים אנשי העלייה החמישית וגדל בכפר פינס. את לימודיו התיכוניים עשה שנתיים ראשונות בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה ולאחר מכן במדרשית נעם בפרדס חנה. במהלך שירותו הצבאי שימש כהיסטוריון צבאי במחלקת היסטוריה במטכ"ל.

לשלמון 3 ילדים; שני בנים ובת. בשנת 2006 נישא בשנית לציפי סמט.

פעילות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974 השלים שלמון תואר שלישי באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחיית פרופ' יעקב כ"ץ. עבודת הדוקטור עסקה בעמדת היהדות האורתודוקסית ללאומיות היהודית בראשיתה.

שלמון לימד באוניברסיטת בן-גוריון מ-1970. בשנים 19731975 עמד שלמון בראש המחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, ובין השנים 19992001 שימש כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל. מונה לפרופ' מן המניין ופרש בשנת 2006 כפרופסור אמריטוס.

במקביל בין השנים 19681969 שימש שלמון כפרופסור אורח בבית המדרש לרבנים באמריקה, ולאחר מכן כחוקר אורח באוניברסיטת קולומביה עד 1970. ב-1975 התמנה לפרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד, ובאותה שנה שימש גם כחוקר אורח במכון למחקרים אוקראיניים באוניברסיטת הרווארד עד ל-1976, ולאחר מכן שוב בשנים 19801981. בשנות ה-90 כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד ובייל.

בין השנים 19801981 היה חבר המכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית, כחלק מקבוצה שעסקה בחקר הלאומיות בראשות פרופ' שמואל אטינגר. ב-1998 היה ראש קבוצה במכון ללימודים מתקדמים ביחד עם פרופ' אבי רביצקי שעסקה בנושא חקר האורתודוקסיה היהודית, וב-20052006 עמד בראש קבוצת מחקר במסגרת המכון עם פרופ' עמנואל סיון ופרופ' חדוה בן-ישראל שחקרה דת ולאומיות ביהדות, אסלאם, נצרות והינדואיזם.

שלמון היה חבר במגוון ועדות וכתבי עת מדעיים:

במחקריו עוסק שלמון בחקר היישוב הישן והיהדות האורתודוקסית, ובאורתודוקסיה והאולטרה-אורתודוקסיה ביהדות מזרח אירופה. עם מחקריו בתחום זה מאמר בכתב העת "זהויות" של מכון ון ליר על האדמו"ר ר' מנחם מנדל מרימנוב, וכן מקור המתאר את דמותו של ר' מנחם מנדל מרימנוב שהופיע בכתב העת "דעת" (אוניברסיטת בר-אילן). מאמר אחר, על הרב אליהו עקיבא רבינוביץ, הופיע בספר היובל לאבי רביצקי.[1] הוא ריכז קבוצה בנושא האולטרה-אורתודוקסיה יחד עם פרופ' מנחם פרידמן, במסגרת מכון ון ליר בירושלים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים ופרסומים (לקט)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Do not provoke providence : orthodox in the grip of nationalism, (translated from the Hebrew by Joel A. Linsider), Boston, MA : Academic Studies Press, 2014
  • ' Ideology and Reality in the Biluite Immigration', Journal of Harvard Ukrainian Studies, 1978, pp. 430-466. Reprinted in Hebrew: "The Biluite Movement”, The First Aliyah, Jerusalem: Yad Izhak Ben-Zvi Publications, 1981, pp. 117-140.
  • “B’nei Moshe, 'An Unsuccessful Experiment', in At the Crossroads, ed. Jacob Kronenberg, Albany: SUNY Press, 1983, pp. 98-105, 185-190. reprinted, Shefa Tal, Beer Sheva, 2004, pp. 291-301.
  • “The Rise of Jewish Nationalism on the Border of Eastern and Western Europe”, in Danzig, ed. I. Twersky, Cambridge Mass.: Harvard University Press, 1985, pp. 123-137. Reprinted in HaZionut, XII, 1988 (in Hebrew).
  • “The Response of East-European Orthodoxy to Political Zionism”, in Zionism and its Jewish Opponents, ed. H. Avni, E. Mendelsohn et al., Jerusalem: The Institute of Contemporary Jewry, 1990, pp. 51-73.
  • “Zionism and Religion in Traditional Judaism in Eastern Europe”, in Tsiyonut ve-Dat, Zalman Shazar Center, Jerusalem, 1994, pp. 33-53. Reprinted in English, in Zionism and Religion, Waltham: Brandeis University, 1998, pp. 25-43.
  • “The Enlightened Rabbis as Reformers in Russian Jewish Society. New Perspectives on the Haskalah, the Littman Library,london 2001, pp.183-166. In Hebrew, Annual of Bar-Ilan University Studies in Judaica and Humanities, Ramat-Gan 2001, pp. 23-40.
  • “ Herzl and Orthodox Jewry”, in: Theodor Herzl, ```Visionary of the Jewish State, Jerusalem 1999, pp. 307-294. Reprinted in Hebrew: Herzl and the Orthodoxy, 2000, pp. 85-98.
  • Y.M Pines, in the Midst of the Old and the New Yishuv, V'zot L'yehuda, Jerusalem 2003, pp. 530-542.
  • 'Renew Our Days as of Old'- a Zionist Myth', Myths in Judaism, Jerusalem 2004, pp. 221-207.
  • The 'Etz Chaim' Yeshiva in Jerusalem at the time of Moshe Nehemiah Cahaniu', in Yeshivot and Battei Midrash, Jerusalem, 2006, pp.197-187.
  • Katz's Perception of Orthodoxy –the Case of East-Europe, in: Historical Reaapraised, Jerusalem, 2008, 87-71.
  • Christianity and Christians in the Rabbinical Ruling from the end of the 18th untill the Second Half of the 19th. In: By the Well, Beer-Sheva 2008. pp.651-635.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים מפרי עטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפועל המזרחי בארץ ישראל, ירושלים: המכון ליהדות זמננו האוניברסיטה העברית בירושלים, תשכ"ח 1968.[2]
  • הישוב האשכנזי העירוני בארץ ישראל 1903-1880, (פרק בספר בסדרת היישוב היהודי בארץ ישראל מאז העלייה הראשונה), ירושלים: האקדמיה הלאומית למדעים, תשמ"ט 1989.
  • דת וציונות - עימותים ראשונים, ירושלים: הוצאת הספרייה הציונית, ההסתדרות הציונית, תש"ן 1990.
  • אם תעירו ואם תעוררו - אורתודוקסיה במצרי הלאומיות, ירושלים: מרכז שז"ר, תשס"ו 2006.
  • ובחוקותיהם לא תלכו - נתיבות בחקר האורתודוקסיה, ירושלים: מוסד ביאליק, 2019.
  • Religion and Zionism, Magnes Press, Jerusalem, 2001.

ספרים בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר יובל לכבודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף גולדשטיין (עורך), יוסף דעת: מחקרים בהיסטוריה יהודית מודרנית מוגשים לפרופ' יוסף שלמון לחג יובלו, באר-שבע, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תש"ע 2010.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף דעת, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תש"ע 2010, עמ' 13.
  2. ^ הספרים של יוסף שלמון, באתר "סימניה"
  3. ^ יעל ויילר ישראל, חומר ורוח למחשבה, סקירה, באתר NEWS1.