לדלג לתוכן

יוסף שלמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף שלמון
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 8 ביוני 1939
כפר יעבץ, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 באפריל 2025 (בגיל 85)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
ענף מדעי היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט ישראל קולת
מעסיק אוניברסיטת בן-גוריון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסף שַׂלְמוֹן (8 ביוני 193911 באפריל 2025) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה זו. תחומי מחקריו העיקריים הם יהדות מזרח אירופה, אורתודוקסיה יהודית עד למלחמת העולם הראשונה, התפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל ותנועת הציונות הדתית. חיבר ספרים ומאמרים רבים.

יוסף שלמון נולד בשנת 1939 בכפר יעבץ להורים אנשי העלייה החמישית וגדל בכפר פינס. את לימודיו התיכוניים עשה שנתיים ראשונות בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה ולאחר מכן במדרשית נעם בפרדס חנה. במהלך שירותו הצבאי שימש כהיסטוריון צבאי במחלקת היסטוריה במטכ"ל.

לשלמון 3 ילדים; שני בנים ובת. בשנת 2006 נישא בשנית לציפי סמט, לשעבר המפקחת על הביטוח במשרד האוצר.

פעילות אקדמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974 השלים שלמון תואר שלישי באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחיית פרופ' יעקב כ"ץ. עבודת הדוקטור עסקה בעמדת היהדות האורתודוקסית ללאומיות היהודית בראשיתה.

שלמון לימד באוניברסיטת בן-גוריון מ-1970. בשנים 19731975 עמד שלמון בראש המחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, ובין השנים 19992001 שימש כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל. מונה לפרופ' מן המניין ופרש בשנת 2006 כפרופסור אמריטוס.

במקביל בין השנים 19681969 שימש שלמון כפרופסור אורח בבית המדרש לרבנים באמריקה, ולאחר מכן כחוקר אורח באוניברסיטת קולומביה עד 1970. ב-1975 התמנה לפרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד, ובאותה שנה שימש גם כחוקר אורח במכון למחקרים אוקראיניים באוניברסיטת הרווארד עד ל-1976, ולאחר מכן שוב בשנים 19801981. בשנות ה-90 כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד ובייל.

בין השנים 19801981 היה חבר המכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית, כחלק מקבוצה שעסקה בחקר הלאומיות בראשות פרופ' שמואל אטינגר. ב-1998 היה ראש קבוצה במכון ללימודים מתקדמים ביחד עם פרופ' אבי רביצקי שעסקה בנושא חקר האורתודוקסיה היהודית, וב-20052006 עמד בראש קבוצת מחקר במסגרת המכון עם פרופ' עמנואל סיון ופרופ' חדוה בן-ישראל שחקרה דת ולאומיות ביהדות, אסלאם, נצרות והינדואיזם.

שלמון היה חבר במגוון ועדות וכתבי עת מדעיים:

במחקריו עוסק שלמון בחקר היישוב הישן והיהדות האורתודוקסית, ובאורתודוקסיה והאולטרה-אורתודוקסיה ביהדות מזרח אירופה. עם מחקריו בתחום זה מאמר בכתב העת "זהויות" של מכון ון ליר על האדמו"ר ר' מנחם מנדל מרימנוב, וכן מקור המתאר את דמותו של ר' מנחם מנדל מרימנוב שהופיע בכתב העת "דעת" (אוניברסיטת בר-אילן). מאמר אחר, על הרב אליהו עקיבא רבינוביץ, הופיע בספר היובל לאבי רביצקי.[1] הוא ריכז קבוצה בנושא האולטרה-אורתודוקסיה יחד עם פרופ' מנחם פרידמן, במסגרת מכון ון ליר בירושלים.

ספרים מפרי עטו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הפועל המזרחי בארץ ישראל, ירושלים: המכון ליהדות זמננו האוניברסיטה העברית בירושלים, תשכ"ח 1968.[2]
  • הישוב האשכנזי העירוני בארץ ישראל 1903-1880, (פרק בספר בסדרת היישוב היהודי בארץ ישראל מאז העלייה הראשונה), ירושלים: האקדמיה הלאומית למדעים, תשמ"ט 1989.
  • דת וציונות - עימותים ראשונים, ירושלים: הוצאת הספרייה הציונית, ההסתדרות הציונית, תש"ן 1990.
  • אם תעירו ואם תעוררו - אורתודוקסיה במצרי הלאומיות, ירושלים: מרכז שז"ר, תשס"ו 2006.
  • Do not provoke providence : orthodox in the grip of nationalism, (translated from the Hebrew by Joel A. Linsider), Boston, MA : Academic Studies Press, 2014
  • ובחוקותיהם לא תלכו - נתיבות בחקר האורתודוקסיה, ירושלים: מוסד ביאליק, 2019.
  • Religion and Zionism, Magnes Press, Jerusalem, 2001.

ספרים בעריכתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר יובל לכבודו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יוסף גולדשטיין (עורך), יוסף דעת: מחקרים בהיסטוריה יהודית מודרנית מוגשים לפרופ' יוסף שלמון לחג יובלו, באר-שבע, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תש"ע 2010.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יוסף דעת, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תש"ע 2010, עמ' 13.
  2. ^ הספרים של יוסף שלמון, באתר "סימניה"