מדיניות מוניטרית – הבדלי גרסאות
הפכתי "קבע" ל"טען" שכן מדובר בטענה ולא בקביעה עובדתית - א. מכיוון שלא מבוססת אמפיריקה לגבי העתיד(חוסר התיכנות) ב. מדובר בתיאוריה
(הפסקה מנוסחת כאמירה כללית ולכן הציון הספציפי של בנק ישראל לא מתאים.) |
(הפכתי "קבע" ל"טען" שכן מדובר בטענה ולא בקביעה עובדתית - א. מכיוון שלא מבוססת אמפיריקה לגבי העתיד(חוסר התיכנות) ב. מדובר בתיאוריה) |
||
תפיסה שולטת כיום בקרב כלכלנים רבים מאז הכלכלן [[מילטון פרידמן]] מכונה "הנייטרליות של הכסף" או "הדיכוטומיה הקלאסית", ולפיה בטווח הארוך שינויים נומינליים אינם משפיעים על הגורמים הריאליים של המשק. כלומר, ההשפעה ההדדית בין המדיניות המוניטרית והמדיניות הריאלית מתקיימת רק בטווח הזמן הקצר.{{הערה|פרופ' [[יורם מישר]], '''המקרו-כלכלה של ישראל''' (עמ' 360), הוצאת פרדס, 2009.}}
מילטון פרידמן בספרו "A Monetary History of the United States"
מטרת המדיניות היא השגת יעדי ה[[ממשלה]] שנקבעו, כגון קצב [[צמיחה כלכלית|הצמיחה]] של הכלכלה (בטווח הקצר בלבד, כאמור), מניעת [[אבטלה]], ריסון ה[[אינפלציה]], יציבות [[מטבע חוץ|שער החליפין]], הקטנת [[חוב לאומי|החוב הלאומי]] וכדומה. עם זאת מידת ההשפעה של פעולות הבנק המרכזי איננה נתונה לחיזוי מדויק אלא בקווים כלליים בלבד.
|