אותיות השימוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:19, 28 בספטמבר 2014

אותיות השימוש הן שבע מתוך עשרים ושתיים האותיות באלפבית העברי, שמצטרפות אל מילות היסוד באופן חבור.

אותיות השימוש הן: ב, ה, ו, כ, ל, מ, ש.

כל אחד מעיצורי מש"ה וכל"ב מלווה בתנועה, אשר משתנה בתנאים מסוימים,^[1] כפי שיפורט בהמשך. בנוסף, למילה מסוימת יכולה להצטרף יותר מאות שימוש אחת. לדוגמה: והכובע, לכשיתעורר.

סימנים לזכירת אותיות השימוש

את אותיות השימוש ניתן לסדר כראשי תיבות שישמשו כעזר זיכרון: מש"ה וכל"ב, סימן הנשען על שניים מגיבורי נדודי בני ישראל במדבר, משה וכָלֵב.

משמעות ושימושים

ה"א הידיעה - האות ה"א הבאה לפני שמות, כדי להורות על כך שהם ידועים ומפורשים. למשל: הבית והילד.

ה"א השאלה - האות ה"א הבאה לפני שם או פועל להבעת שאלה או תמיהה. למשל:
- הרצחת וגם ירשת?
- הידעתם מה מתרחש בכל הבוסתנים בלילה בו שותקים הצרצרים והתנים?

וי"ו החיבור - האות וי"ו הבאה להורות על חיבור וצירוף של דברים או פעולות. למשל:
- אני ואתה נשנה את העולם.
- כאשר יש רשימה של מילים במשפט, נהוג לסמן פסיק לאחר כל מילה פרט לזו שלפני האחרונה ברשימה וו' החיבור תצורף רק למילה האחרונה. לדוגמה: רצתי, נפלתי והתגלגלתי.
- ו' החיבור מנוקדת בדרך כלל בשווא נע כתוצאה של חיטוף. עם זאת, לפני העיצורים השפתיים בומ"פ או אותיות המנוקדות בשווא, התנועה של ו' החיבור משתנה לשורוק כתוצאה מהידמות, והעיצור וי"ו נאלם (אינו הגוי). זאת פרט לאות י' המנוקדת בשווא, אשר לפניה ו' החיבור תנוקד בחיריק מלא (העיצור יו"ד נאלם). בנוסף, לפני חטפים חלה הידמות לתנועת החטף של האות שאחרי ו' החיבור^[1].
- הדגש הקל המופיע באותיות בג"ד כפ"ת בראש מילה יוסר כאשר מצטרף אליה ו' החיבור. זאת משום שאז הן כבר אינן נמצאות בראש מילה ו-ו' החיבור אינה מנוקדת בשווא נח. בעברית המודרנית, שינוי זה משפיע רק על הגייתן של האותיות ב', כ' ו-פ'^[1].

וי"ו ההיפוך - האות ו' הבאה להורות על היפוך הזמן של הפועל (מעבר לעתיד או מעתיד לעבר). שימוש זה נפוץ במקרא. דוגמאות:
- ויאמר (=הוא אמר),
- הנני והלכתי (=ואלך).
- ויאכל וישת ויקם וילך, ויבז עשו את הבכורה (בראשית כה', לד').
- ואכלת ושׂבעת וברכת את ה' אלהיך (דברים ח', י').

שי"ן השעבוד / הזיקה - אות זו מחליפה את המילית "אשר". מטרתה להורות על זיקה בין מילים שונות:
- הספר שקראתי,
- הבית שקניתי.

אותיות היחס בכל"מ - אותיות אלה מצטרפות אל שמות ופעלים בהוראות שונות: כמו, בזמן, בתוך, לציון מטרה, להוראת מקום, זמן וכדומה. דוגמאות:
- בעודני ביער,
- לחבר,
- כמעוף הפרפר,
- מרחוק ומכאן.

לעתים מצטרפות למילה אותיות שימוש אחדות, למשל: "וכשקראתי".

דגש חזק אחרי אותיות מש"ה

אחרי אותיות השימוש מש"ה ישנו מכפל המסומן בדגש חזק. מכפל זה נוצר בעקבות תהליך של הידמות^[1]. בהגייה הישראלית המודרנית הדגש משפיע רק על אופן הגייתם של האותיות ב', כ', ו-פ'.^[1].

בכתיב המנוקד מסומן דגש חזק אחרי אותיות מש"ה בכל מקרה פרט לעיצורים גרוניים, שאינם נכפלים. במקום זאת יש לפעמים שינויים בתנועות שלפני אותיות גרוניות, כמו למשל תשלום דגש^[1]. העיצורים הגרוניים יכולים לעתים להשפיע על הניקוד של אותיות השימוש מ"ם ו-ה"א הבאות לפניהן^[1].

ניקוד אותיות כל"ב

אותיות כל"ב מנוקדות באופן דומה לוי"ו החיבור כאשר הן מתקשרות לשם עצם לא מיודע, פרט לתנועת שורוק הייחודית לו' החיבור ולא נראית באותיות אלו. כלומר, בדרך כלל הן תנוקדנה בשווא נע כתוצאה של חיטוף. עם זאת, לפני חטפים חלה הידמות לתנועת החטף של האות שאחרי אות השימוש כל"ב. בנוסף, לפני כל האותיות המנוקדות בשווא, אותיות כל"ב תנוקדנה בחיריק^[1].

כשאותיות כל"ב מתקשרות לשם עצם מיודע, ה"א הידוע נעלמת, אך התנועה והמכפל שלה נשארים^[1]. במקרים אלו אותיות השימוש תנוקדנה על פי רוב בפתח או קמץ. כמו כן, בעקבות הישארותו של המכפל של ה' הידוע האותיות ב', כ', ו-פ' תהגנה באופן פוצץ ולא חוכך^[1].

מוספיות שאינן אותיות שימוש

ישנן אותיות אשר נוספות לאותיות השורש של המילה ומהוות חלק מהתבנית שלה. אילו הן מוספיות שאינן אותיות שימוש.

אית"ן - אותיות אלה באות לפני פועל בעתיד להוראת הכינויים שלי. למשל: אמצא, ימצא, נמצא ותמצא.

תמיהו"ן - אותיות אלה באות אחרי פועל בעבר להוראת הכינויים השונים. לדוגמה: ביצעתי, כתבתן, אכלתם, קנתה, קנינו.

הכנוי"ם - אותיות אלו באות לסמן את הגופים בנטיות השונות: ידך, ידי, ידו, ידן, ידם; בקרני, בקרו, בקרם וכו'.

ראו גם

מקורות מידע

"תקציר הדקדוק העברי" עמוד 922 בספר "המילון העברי המרוכז", אברהם אבן-שושן, הוצאת קרית-ספר בע"מ ירושלים, שנת 1993.

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ שרה אבינון (2000). עיין ערך: לשון, הבנה והבעה. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
^ דורית רביניאן, מילא "אני יבוא", אבל "ש" במקום "כש"?, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2013

[לשון-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ שרה אבינון (2000). עיין ערך: לשון, הבנה והבעה. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.

[2] דורית רביניאן, מילא "אני יבוא", אבל "ש" במקום "כש"?, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2013

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''אותיות השימוש''' הן שבע מתוך עשרים ושתים ה[[אות|אותיות]] ב[[אלפבית עברי|אלפבית העברי]], שמצטרפות אל מילות היסוד באופן חבור.
+'''אותיות השימוש''' הן שבע מתוך עשרים ושתיים ה[[אות|אותיות]] ב[[אלפבית עברי|אלפבית העברי]], שמצטרפות אל מילות היסוד באופן חבור.
 אותיות השימוש הן:
 [[ב]], [[ה]], [[ו]], [[כ]], [[ל]], [[מ]],  [[ש]].
-כל אחד מ[[עיצור]]י מש"ה וכל"ב מלווה בתנועה, אשר משתנה בתנאים מסוימים{{הערה|שם=לשון|שרה אבינון (2000). עיין ערך: לשון, הבנה והבעה. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.}}, כפי שיפורט בהמשך.
+כל אחד מ[[עיצור]]י מש"ה וכל"ב מלווה בתנועה, אשר משתנה בתנאים מסוימים,{{הערה|שם=לשון|שרה אבינון (2000). עיין ערך: לשון, הבנה והבעה. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.}} כפי שיפורט בהמשך.
 בנוסף, למילה מסוימת יכולה להצטרף יותר מאות שימוש אחת. לדוגמה: '''וה'''כובע, '''לכש'''יתעורר.
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 ==משמעות ושימושים==
-* '''[[ה' הידיעה]]''' - האות ה' הבאה לפני שמות, כדי להורות שהם ידועים ומפורשים. למשל: '''ה'''בית ו'''ה'''ילד.
+* '''[[ה' הידיעה|ה"א הידיעה]]''' - האות ה"א הבאה לפני שמות, כדי להורות על כך שהם ידועים ומפורשים. למשל: '''ה'''בית ו'''ה'''ילד.
-* '''[[ה' השאלה]]''' - האות ה' הבאה לפני שם או פועל להבעת שאלה או תמיהה. למשל:
+* '''[[ה' השאלה|ה"א השאלה]]''' - האות ה"א הבאה לפני שם או פועל להבעת שאלה או תמיהה. למשל:
 **[[הרצחת וגם ירשת]]?
 **'''ה'''ידעתם מה מתרחש בכל הבוסתנים בלילה בו שותקים הצרצרים והתנים?
-* '''ו' החיבור''' - האות ו' הבאה להורות על חיבור וצרוף של דברים או פעולות. למשל:
+* '''וי"ו החיבור''' - האות וי"ו הבאה להורות על חיבור וצירוף של דברים או פעולות. למשל:
 ** אני '''ו'''אתה נשנה את העולם.
 **כאשר יש רשימה של מילים במשפט, נהוג לסמן [[פסיק]] לאחר כל מילה פרט לזו שלפני האחרונה ברשימה וו' החיבור תצורף רק למילה האחרונה. לדוגמה: רצתי, נפלתי '''ו'''התגלגלתי.
@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 ** [[דגש קל|הדגש הקל]] המופיע באותיות בג"ד כפ"ת בראש מילה יוסר כאשר מצטרף אליה ו' החיבור. זאת משום שאז הן כבר אינן נמצאות בראש מילה ו-ו' החיבור אינה מנוקדת בשווא נח. בעברית המודרנית, שינוי זה משפיע רק על הגייתן של האותיות ב', כ' ו-פ'{{הערה|שם=לשון}}.
-* '''ו' ההיפוך''' - האות ו' הבאה להורות על היפוך הזמן של הפועל (מעבר לעתיד או מעתיד לעבר). שימוש זה נפוץ במקרא. דוגמאות:
+* '''וי"ו ההיפוך''' - האות ו' הבאה להורות על היפוך הזמן של הפועל (מעבר לעתיד או מעתיד לעבר). שימוש זה נפוץ במקרא. דוגמאות:
 ** ויאמר (=הוא אמר),
 ** הנני והלכתי (=ואלך).
@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 [[קובץ:Death of Kaf.jpg|ממוזער|שמאל|שלט בכניסה לחניון של [[מוזיאון תל אביב לאמנות]]. השמטת כ"ף השימוש כשהיא מופיעה לפני שי"ן השימוש היא טעות נפוצה ב[[עברית ישראלית]].{{הערה|{{הארץ|דורית רביניאן|מילא "אני יבוא", אבל "ש" במקום "כש"?|1.2145388|24 באוקטובר 2013}}}}]]
-* '''ש'''' השיעבוד - אות זו מחליפה את המילית "אשר". מטרתה להורות על זיקה בין מילים שונות:
+* '''שי"ן''' השעבוד / הזיקה - אות זו מחליפה את המילית "אשר". מטרתה להורות על זיקה בין מילים שונות:
 ** הספר '''ש'''קראתי,
 ** הבית '''ש'''קניתי.
-* אותיות היחס '''בכל"מ''' - אותיות אלה מצטרפות אל שמות ופעלים בהוראות שונות- כמו, בזמן, בתוך, לציון מטרה, להוראת מקום, זמן וכדומה. דוגמאות:
+* אותיות היחס '''בכל"מ''' - אותיות אלה מצטרפות אל שמות ופעלים בהוראות שונות: כמו, בזמן, בתוך, לציון מטרה, להוראת מקום, זמן וכדומה. דוגמאות:
 ** '''ב'''עודני '''ב'''יער,
 ** '''ל'''חבר,
@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 ב[[כתיב]] [[ניקוד העברית בת ימינו|המנוקד]] מסומן דגש חזק אחרי אותיות מש"ה בכל מקרה פרט ל[[עיצורים גרוניים]], שאינם נכפלים. במקום זאת יש לפעמים שינויים בתנועות שלפני אותיות גרוניות, כמו למשל [[תשלום דגש]]{{הערה|שם=לשון}}.
-העיצורים הגרוניים יכולים לעתים להשפיע על הניקוד של אותיות השימוש מ' ו-ה' הבאות לפניהן{{הערה|שם=לשון}}.
+העיצורים הגרוניים יכולים לעתים להשפיע על הניקוד של אותיות השימוש מ"ם ו-ה"א הבאות לפניהן{{הערה|שם=לשון}}.
 ==ניקוד אותיות כל"ב==
-אותיות כל"ב מנוקדות באופן דומה לו' החיבור כאשר הן מתקשרות לשם עצם לא מיודע, פרט לתנועת [[קובוץ ושורוק|שורוק]] הייחודית לו' החיבור ולא נראת באותיות אלו. כלומר, בדרך כלל הן תנוקדנה ב[[שווא]] נע כתוצאה של חיטוף. עם זאת, לפני חטפים חלה הידמות לתנועת ה[[חטף]] של האות שאחרי אות השימוש כל"ב. בנוסף, לפני כל האותיות המנוקדות בשווא, אותיות כל"ב תנוקדנה בחיריק{{הערה|שם=לשון}}.
+אותיות כל"ב מנוקדות באופן דומה לוי"ו החיבור כאשר הן מתקשרות לשם עצם לא מיודע, פרט לתנועת [[קובוץ ושורוק|שורוק]] הייחודית לו' החיבור ולא נראית באותיות אלו. כלומר, בדרך כלל הן תנוקדנה ב[[שווא]] נע כתוצאה של חיטוף. עם זאת, לפני חטפים חלה הידמות לתנועת ה[[חטף]] של האות שאחרי אות השימוש כל"ב. בנוסף, לפני כל האותיות המנוקדות בשווא, אותיות כל"ב תנוקדנה בחיריק{{הערה|שם=לשון}}.
-כשאותיות כל"ב מתקשרות ל[[שם עצם]] מיודע, ה' הידוע נעלמת, אך התנועה והמכפל שלה נשארים{{הערה|שם=לשון}}.
+כשאותיות כל"ב מתקשרות ל[[שם עצם]] מיודע, ה"א הידוע נעלמת, אך התנועה והמכפל שלה נשארים{{הערה|שם=לשון}}.
 במקרים אלו אותיות השימוש תנוקדנה על פי רוב ב[[פתח (ניקוד)|פתח]] או [[קמץ]]. כמו כן, בעקבות הישארותו של המכפל של ה' הידוע האותיות ב', כ', ו-פ' תהגנה באופן [[עיצורים סותמים|פוצץ]] ולא [[עיצורים חוככים|חוכך]]{{הערה|שם=לשון}}.