סוכות (עבר הירדן) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:56, 1 ביולי 2015

סֻכּוֹת הייתה עיר מקראית בנחלת שבט גד בעבר הירדן, בסמוך לנחל יבוק ולמעבר הירדן, ועל יד הערים צרתן ואדם.

תולדותיה

בספר בראשית היא מוזכרת כתחנה בחזרתו של יעקב מארם נהריים לארץ כנען:

”וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת”^[1].

על פי המסופר שם, העיר נקראת בשם זה על שם הסוכות שבנה יעקב לצאנו בזמן ששהה שם.

בספר יהושע נזכרת העיר כאחת מערי שבט גד שבבקעת הירדן המזרחית: ”וּבָעֵמֶק בֵּית הָרָם וּבֵית נִמְרָה וְסֻכּוֹת וְצָפוֹן”^[2].

בספר שופטים מסופר כי תושבי העיר לא הסכימו למסור מזון לצבאו של גדעון כאשר נלחם במדיינים:

”וַיָּבֹא גִדְעוֹן הַיַּרְדֵּנָה עֹבֵר הוּא וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וְרֹדְפִים וַיֹּאמֶר לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת תְּנוּ נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי כִּי עֲיֵפִים הֵם וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן וַיֹּאמֶר שָׂרֵי סֻכּוֹת הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי נִתֵּן לִצְבָאֲךָ לָחֶם וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן לָכֵן בְּתֵת ה' אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע בְּיָדִי וְדַשְׁתִּי אֶת בְּשַׂרְכֶם אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת”^[3]

בספר מלכים מסופר כי בין סוכות ובין צרתן, באתר שנחפר בקרקע, יצק שלמה המלך את כלי המקדש^[4].

זיהוי

במאה ה-20 הוצע לזהותה במספר אתרים:

זיהוי אחד הוא ב"תל דיר עלא" שבעבר הירדן, בסמוך לשפכו של נחל יבוק (בשמו הערבי: א-זרקא) אל נהר הירדן. זיהוי זה נתמך על ידי החוקר יוחנן אהרוני. באתר זה נמצאו ממצאים ארכאולגים מתקופת הברונזה המאוחרת ועד המאה ה-9 לפנה"ס. זיהוי זה מתבסס על התלמוד הירושלמי, בו זוהתה העיר המקראית עם יישוב שנקרא בתקופת חז"ל בשם "דרעלה": ”בית הרים - בית רמתה, בית נמרה - בית נמרון, סוכות - דרעלה, צפון - עמתו”^[5].

זיהוי אחר הוא בתל א-חצאן בסמוך לנחל יבוק. התל ממוקם מצפון מזרח לאתר דאמיֶה, שבו נערכו חפירות ארכאולוגיות, ונמצאו ממצאים מתקופת הברונזה הקדומה עד ראשית תקופת הברזל.

ראו גם

סכות, הסמוכה למצרים

לקריאה נוספת

הערך: סכות (ב), לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 670.
יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 18, 120.

The Eerdmans Bible Dictionary - William Eerdmans Publ.Co., Grand Rapids, Michigan, 1993

קישורים חיצוניים

יצחק מייטליס, מדוע בנה יעקב בית בסוכות, באתר דעת

הערות שוליים

[1] ספר בראשית, פרק ל"ג, פסוק י"ז.

[2] ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק כ"ז.

[3] ספר שופטים, פרק ח', פסוקים ד'–ט'.

[4] ספר מלכים א', פרק ז', פסוק מ"ו.

[5] תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ט', הלכה ב'.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:12 staemme israels heb.svg|שמאל|ממוזער|250px]]
-'''סֻכּוֹת''' הייתה [[עיר]] [[מקרא|מקראית]] ממזרח לצרתן, בסמוך ל[[נחל יבוק]] ולמעבר ה[[ירדן]] על יד העיר [[אדם (עיר)|אדם]]; נכללה ב[[נחלות השבטים|נחלת]] [[שבטי ישראל|שבט]] [[שבט גד|גד]] ב[[עבר הירדן המזרחי]].{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יג|כז}}.}}
+'''סֻכּוֹת''' הייתה [[עיר]] [[מקרא|מקראית]] בנחלת [[שבט גד]] ב[[עבר הירדן]], בסמוך ל[[נחל יבוק]] ולמעבר ה[[ירדן]], ועל יד הערים [[צרתן]] ו[[אדם (עיר)|אדם]].
 ==תולדותיה==
-ב[[ספר בראשית]] היא מוזכרת כתחנה בחזרתו של [[יעקב]] מ[[ארם נהריים]] ל[[כנען|ארץ כנען]]:{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לג|יז}}.}}
+ב[[ספר בראשית]] היא מוזכרת כתחנה בחזרתו של [[יעקב]] מ[[ארם נהריים]] ל[[כנען|ארץ כנען]]:
-{{ציטוטון|וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת:}}
+{{ציטוטון|וְיַעֲקֹב נָסַע '''סֻכֹּתָה''' וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם '''סֻכּוֹת'''}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לג|יז}}.}}.
-על פי המסופר שם, העיר נקראת בשם זה על שם הסוכות שבנה יעקב לצאנו בזמן ששהה שם. ב[[ספר שופטים]] מסופר כי תושבי העיר לא הסכימו למסור מזון לצבאו של [[גדעון]] כאשר נלחם ב[[מדין|מדיינים]]:{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ח|ד|ט}}.}}
+על פי המסופר שם, העיר נקראת בשם זה על שם הסוכות שבנה יעקב לצאנו בזמן ששהה שם.
+ב[[ספר יהושע]] נזכרת העיר כאחת מערי [[שבט גד]] שב[[בקעת הירדן]] המזרחית: {{ציטוטון|וּבָעֵמֶק [[בית הרם|בֵּית הָרָם]] וּ[[בית נמרה|בֵית נִמְרָה]] וְ'''סֻכּוֹת''' וְ[[צפון (עיר מקראית)|צָפוֹן]]}}{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יג|כז}}.}}.
-{{ציטוטון|וַיָּבֹא גִדְעוֹן הַיַּרְדֵּנָה עֹבֵר הוּא וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וְרֹדְפִים: וַיֹּאמֶר לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת תְּנוּ נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי כִּי עֲיֵפִים הֵם וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן: וַיֹּאמֶר שָׂרֵי סֻכּוֹת הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי נִתֵּן לִצְבָאֲךָ לָחֶם:  וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן לָכֵן בְּתֵת ה' אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע בְּיָדִי וְדַשְׁתִּי אֶת בְּשַׂרְכֶם אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים:  וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת:}}
-ב[[ספר מלכים]] מסופר כי בין סכות ובין צרתן, באתר שנחפר בקרקע, יצק [[שלמה המלך]] את כלי ה[[מקדש]].{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ז|מו}}.}}
+ב[[ספר שופטים]] מסופר כי תושבי העיר לא הסכימו למסור מזון לצבאו של [[גדעון]] כאשר נלחם ב[[מדין|מדיינים]]:
+{{ציטוטון|וַיָּבֹא גִדְעוֹן הַיַּרְדֵּנָה עֹבֵר הוּא וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וְרֹדְפִים וַיֹּאמֶר לְאַנְשֵׁי '''סֻכּוֹת''' תְּנוּ נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי כִּי עֲיֵפִים הֵם וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן וַיֹּאמֶר שָׂרֵי '''סֻכּוֹת''' הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי נִתֵּן לִצְבָאֲךָ לָחֶם וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן לָכֵן בְּתֵת ה' אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע בְּיָדִי וְדַשְׁתִּי אֶת בְּשַׂרְכֶם אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי '''סֻכּוֹת'''}}{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ח|ד|ט}}.}}
+ב[[ספר מלכים]] מסופר כי בין סוכות ובין [[צרתן]], באתר שנחפר בקרקע, יצק [[שלמה המלך]] את כלי ה[[מקדש]]{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ז|מו}}.}}.
 ==זיהוי==
+ב{{ה|מאה ה-20}} הוצע לזהותה במספר אתרים:
-ב{{ה|מאה ה-20}} הוצע לזהותה במספר אתרים. הזיהוי האחד, ב[[תל דיר עלא]] בעבר הירדן המזרחי, סמוך לשפכו של נחל יבוק, בשמו ה[[ערבית|ערבי]]: א-זרקא, אל [[נהר הירדן|ירדן]], נתמך על ידי החוקר [[יוחנן אהרוני]]. באתר זה נמצאו ממצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולגים]] מ[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|תקופת הברונזה המאוחרת]] ועד [[המאה ה-9 לפנה"ס]], זיהוי זה התבסס על דברי [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] ב[[מסכת שביעית]] בעניין "סוכות - דרעלה".
-הזיהוי השני, בתל-אחצאן, בשמו העברי: תל הסכות, בסמוך ל[[נחל יבוק]]; התל ממוקם מצפון מזרח לאתר דאמיֶה, שבו נערכו [[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]] ונמצאו ממצאים מ[[תקופת הברונזה הקדומה]] עד ראשית [[תקופת הברזל]].
+זיהוי אחד הוא ב"[[תל דיר עלא]]" שב[[עבר הירדן]], בסמוך לשפכו של [[נחל יבוק]] (בשמו ה[[ערבית|ערבי]]: א-זרקא) אל [[נהר הירדן]]. זיהוי זה נתמך על ידי החוקר [[יוחנן אהרוני]]. באתר זה נמצאו ממצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולגים]] מ[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|תקופת הברונזה המאוחרת]] ועד [[המאה ה-9 לפנה"ס]]. זיהוי זה מתבסס על [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]], בו זוהתה העיר [[המקרא|המקראית]] עם יישוב שנקרא בתקופת [[חז"ל]] בשם "דרעלה": {{ציטוטון|בית הרים - בית רמתה, בית נמרה - בית נמרון, סוכות - דרעלה, צפון - עמתו}}{{הערה|{{ירושלמי|שביעית|ט|ב}}.}}.
+זיהוי אחר הוא בתל א-חצאן בסמוך ל[[נחל יבוק]]. התל ממוקם מצפון מזרח לאתר דאמיֶה, שבו נערכו [[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]], ונמצאו ממצאים מ[[תקופת הברונזה הקדומה]] עד ראשית [[תקופת הברזל]].
 ==ראו גם==
@@ שורה 33: / שורה 41: @@
 [[קטגוריה:אתרי המקרא]]
+[[קטגוריה:יישובי המקרא]]
 [[קטגוריה:עבר הירדן המזרחי]]
 [[קטגוריה:נחלת שבט גד]]